בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחבר קבינט המלחמה לשעבר בני גנץ התעורר היום (ד') קרב האשמות סביב תזמון התמרון הקרקעי ברצועה, וכניסת הכוחות לחאן יונס ולרפיח. גורמים צבאיים טוענים: נתניהו חשש תחילה מהתמרון, ולא הורה לצה"ל - שהתעכב לפני הפעולה ברפיח - לבצע אותה לפני הפעולה בחאן יונס.
נאום נתניהו במליאת הכנסת, היום
(צילום: ערוץ כנסת )
נתניהו טען היום בדיון "40 חתימות" במליאת הכנסת כי "אל מול לחצים עצומים מבית ומחוץ, גם מארה"ב, התעקשתי לא להפסיק את המלחמה. בזמן שבבית הזה הסבירו ש'אין מה להיכנס לרפיח', ש'אין מה לתפוס את פילדלפי', וש'אמריקה מתנגדת ומעכבת נשק', אני אמרתי, כפי שאמרתי גם לידידי הנשיא ביידן - אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להיכנס לרפיח".
גנץ הגיב לדברים, ובחשבון ה-X שלו כתב: "ראש הממשלה, פחדת להיכנס לתמרון. התעכבת עם הכניסה לחאן יונס. היססת להיכנס לרפיח. דיברת על רפיח העיר בשביל קמפיין, כשאנחנו עמדנו על הצורך קודם כל לתפוס את ציר פילדלפי ולמנוע התעצמות מחודשת של החמאס. הכול ייחשף כשהפרוטוקולים והעדויות יישמעו בוועדת החקירה הממלכתית, כשתצטרך לשאול את השאלות - למה עיכבת את הכניסה לרפיח ולחאן יונס? למה פחדת, עיכבת והיססת? ומה המחירים ששילמנו ועודנו משלמים על כך?"
לפי גורמים צבאיים, ההחלטה הראשונה הייתה להתחיל בצפון הרצועה ובעיר עזה, שם מרכז הכובד של חמאס, וכל האוגדות הוטלו למרחב הזה. צה"ל לא שלח אוגדות נוספות לאזורים אחרים כמו רפיח, כי רצה לרכז שם מאמץ ולייצר תחושת מסוגלות לכוחות שבאותם ימים, היה מי שהבהיל אותם ואת נתניהו כי הם לא מסוגלים לבצע את המשימה. לפי הגורמים, האלוף לשעבר יצחק בריק, מי שנפגש עם נתניהו מספר פעמים בתחילת המלחמה, הלחיץ את ראש הממשלה - וגנץ, גדי איזנקוט והרמטכ"ל רב-אלוף הרצי הלוי דחפו אותו לפעולה.
לאחר סיום הכיבוש של צפון הרצועה עמדו בפני צה"ל שתי אפשרויות להמשך - חאן יונס או רפיח. ההחלטה של צה"ל להתחיל דווקא בחאן יונס התקבלה משתי סיבות עיקריות מבחינתם: מדובר היה בחטיבה חזקה יותר מרפיח, שעדיין היוותה איום על העוטף, ובנוסף הייתה הערכה מודיעינית מוצקה שמנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר נמצא במרחב ויש הזדמנות לחסלו, ובצמרת צה"ל היו משוכנעים שיצליחו להביא את ראשו במרדף שנמשך שלושה חודשים וחצי.
האזרחים משם פונו לרפיח, וכדי לפעול שם צה"ל היה זקוק לזמן כדי לפנות אותם. חשוב מכך, היה צורך באישור מהדרג המדיני שהמתין לאישור מהאמריקנים, שהתנגדו לפעולה.
הביקורת של גנץ ואיזנקוט הייתה על אי-פעולה במקביל בחאן יונס בזמן שהכוחות היו לקראת סיום הפעולה בעזה. זאת בעוד שאוגדה 98 כבר המתינה מחוץ לרצועה לפעולה בחאן יונס, וניתן היה לפעול במקביל.
לפי הגורמים הצבאיים, נתניהו חשש תחילה מהתמרון כאמור, והעיכוב בחאן יונס נבע מכך שצה"ל התעכב, והפעולה ברפיח גם כן התעכבה בשל החלטה של הצבא להתחיל בחאן יונס, לפני שהגיע הלחץ האמריקני. אם נתניהו היה רוצה לפעול ברפיח, הוא יכול היה להורות לצבא לעשות זאת לפני הפעולה בחאן יונס.
