בשעה שבאיראן נערכים לבחירות המוקדמות לנשיאות ב-28 ביוני, ברור כבר עתה שמותו הפתאומי של הנשיא איברהים ראיסי בהתרסקות מסוקו ישפיע לכל הפחות על מאבק הירושה הצפוי לאחר מותו של המנהיג עלי חמניאי. בשנים האחרונות התרבו הדיווחים על מצבו הבריאותי המתדרדר של מנהיג איראן, ומותו אינו צפוי בהכרח לזעזע בטווח הקצר את המערכת הפוליטית באיראן - שכן זו גיבשה במהלך השנים את המנגנונים הדרושים להעברה מסודרת של ההנהגה ליורש מוסכם. היעלמותו מן הזירה עשויה, עם זאת, לחולל שינויים במאזן הכוחות ברפובליקה האיסלאמית, לסייע לגורמים מסוימים שיבקשו לחזק את מעמדם, ואולי אף לאתגר את תפיסת שלטון חכם ההלכה הנהוגה באיראן מאז מהפכת 1979. הגם שהאחריות למינוי יורשו של חמינאי נתונה בידי מועצת המומחים המורכבת מ-86 אנשי דת, ניתן להניח שמוקדי כוח מרכזיים נוספים, למשל גורמים בלשכת המנהיג ובמשמרות המהפכה, יבקשו למלא תפקיד במאבק הירושה כדי לשמר את האינטרסים שלהם.
1 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן חמינאי בהלוויה של נשיא איראן ראיסי בטהרן
( צילום: AFP PHOTO / HO / IRANIAN PRESIDENCY)
בשנים האחרונות הועלו ארבעה תרחישים מרכזיים ליום שלאחר מות המנהיג. התרחיש הראשון היה מינוי ראיסי כיורש. בחירתו כנשיא איראן ביוני 2021 סימנה שלב נוסף בהכשרתו האפשרית להנהגת הרפובליקה האיסלאמית, לאחר שרשימת המועמדים הסופיים, שאושרה על-ידי מועצת שומרי החוקה, הותירה אותו למעשה כמועמד היחיד שהיה לו סיכוי של ממש לנצח בבחירות. מאז נבחר לנשיא, ניצב ראיסי בפני ביקורת גוברת – אפילו מצד חוגים שמרניים – ששיקפה מורת רוח גוברת מהתנהלותו, במיוחד בענייני כלכלה, מה שעלול היה להקשות עליו במאבק ירושה אפשרי. בין אם ראיסי אכן סומן כיורש, ובין אם לאו, תרחיש זה ירד מהפרק בעקבות מותו.
תרחיש שני הוא מינוי בנו השני של חמינאי, מוג'תבא, כיורשו. לאורך השנים הצביעו מקורות באופוזיציה האיראנית על מוג'תבא כמי שנהנה מהשפעה רבה, מעורב בנושאים רגישים ומשתתף בהתייעצויות בלתי רשמיות בלשכתו של אביו. כמו כן, נחשב מוג'תבא בן ה-55 כבעל קשרים טובים עם הצמרת הביטחונית-מודיעינית באיראן. גם דיווחים על קידומו לכאורה בסולם הדרגות הדתי חיזק את הספקולציות על כוונה אפשרית לטפחו כמנהיג. האפשרות למינויו כיורש מעוררת בשנים האחרונות ביקורת ציבורית חריפה, ובכלל זה מצד כמה אנשי דת, שטענו כי העברת שלטון בירושה אינה עולה בקנה אחד עם מהותה של הרפובליקה האיסלאמית. במרץ 2024 טען אחד מחברי מועצת המומחים כי חמינאי עצמו הביע הסתייגות מאפשרות זו בשל התנגדותו לשלטון שושלתי. עם זאת, לא מן הנמנע כי שמו של מוג'תבא יעלה כמועמד להחלפת אביו, במיוחד בהעדר מועמד ראוי ומוסכם.
תרחיש שלישי הוא מינוי איש דת אחר כיורש. כך, למשל, עלה לאחרונה שמו של איתאללה עלי-רזא אעראפי, כמועמד אפשרי להנהגת איראן. איש הדת הבכיר משמש כיום כסגן מזכיר מועצת המומחים וכמנהל המכללות הדתיות. תרחיש ביניים אפשרי נוסף הוא מינויו של איש דת קשיש כמנהיג זמני עד להתייצבות המערכת הפוליטית והתאחדות סביב מועמד מוסכם - בדומה למצב בשלהי תקופת ברית המועצות, כאשר מיכאיל גורבצ'וב התמנה כמנהיג לאחר פטירתם ברצף של שלושה שליטים קשישים בטווח זמן קצר.
מותו של חמינאי עשוי להאיץ את תהליך המיליטריזציה של המדינה האיראנית. ייתכן שבשלב ראשון ינסו משמרות המהפכה לחזק את השפעתם הישירה על המנהיג הבא ולחתור לסוג של שלטון דואלי, המבוסס על מנהיג דתי בעל סמכויות מצומצמות יותר ועל נשיא "צבאי" משורות משמרות המהפכה
תרחיש רביעי הוא מעבר למודל שלטוני חלופי, למשל הפיכת איראן לאוטוקרטיה צבאית בשליטת משמרות המהפכה. מסוף שנות ה-80 הגבירו משמרות המהפכה את מעורבותם הפוליטית. השפעתם הגוברת חיזקה את ההערכה שהעוצמה הפוליטית באיראן עוברת מ"חובשי הטורבן" (אנשי הדת) ל"נועלי המגפיים" (אנשי הצבא). מותו של חמינאי עשוי להאיץ את תהליך המיליטריזציה של המדינה האיראנית. ייתכן שבשלב ראשון ינסו משמרות המהפכה לחזק את השפעתם הישירה על המנהיג הבא ולחתור לסוג של שלטון דואלי, המבוסס על מנהיג דתי בעל סמכויות מצומצמות יותר ועל נשיא "צבאי" משורות משמרות המהפכה. שלטון כזה עשוי להתפתח בהמשך לשלטון יחיד של מנהיג צבאי. עם זאת, ייתכן כי גם לאחר מות חמינאי יעדיפו משמרות המהפכה לשמור על ריחוק מסוים מעסקי השלטון. ניהול ענייני המדינה היומיומיים עשוי אומנם לסייע להם להבטיח את האינטרסים שלהם, למשל מעורבותם העמוקה בכלכלת איראן, אך גם לחייבם לקבל אחריות על כישלונות השלטון, לבצע התאמות ופשרות שעלולות לפגוע בדימוים המהפכני ולהגביר את חילוקי הדעות הפנימיים בשורות הארגון, שנסתרים בדרך כלל מעיני הציבור.
בסיכומו של דבר, מותו של ראיסי מחייב את מוקדי הכוח המרכזיים באיראן לבחון מחדש את תהליך העברת השלטון לאחר מות חמינאי. יהיו תוצאות הבחירות לנשיאות אשר יהיו, מנהיג איראן יבקש לוודא שגם הנשיא הבא יהיה נאמן וצייתן - כדי להבטיח בבוא העת העברת שלטון חלקה ככל הניתן. אף כי בשונה מראיסי, הנשיא הבא אינו צפוי להיות איש דת ולא יוכל לפיכך להחליף את חמינאי, תהיה לזהותו השפעה על מאבק הירושה. יש להניח אפוא כי ההחלטות הצפויות בצמרת המשטר לקראת הבחירות לנשיאות ואחריהן יבטאו את הצורך בשימור ההגמוניה של נאמני המנהיג במוסדות המדינה, לרבות בלשכת הנשיאות.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) ובמרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב
