חודש וחצי לאחר ששלוש נשים טענו שהסופר ופובליציסט חיים ולדר, שנחשב לדמות נערצת בחברה החרדית, ניצל אותן מינית - הוא נמצא היום (שני) ללא רוח חיים בבית העלמין סגולה, ליד קבר בנו.
שלוש העדויות שפורסמו ב"הארץ" העלו כי ולדר ניצל מינית שתיים מהנשים כשהיו בנות 12 וחצי ו-15, ואחת מהן הייתה בת 20 כשהגיעה אליו לטיפול. בתחקיר נטען כי ולדר קיים עם הנשים יחסי מין מלאים דרך קבע, ודינה (שם בדוי) אף התלוננה נגדו במשטרה בגין ניצול מיני בידי מטפל. אותו תיק נסגר כשנה לאחר הגשת התלונה מחוסר ראיות.
בניגוד ליהודה משי-זהב, שמעולם לא היה מזוהה עם הזרם החרדי המרכזי ולא היה אהוד במיוחד במגזר ותהילתו הציבורית באה לו בעיקר מהעולם החילוני, הרי שחיים ולדר היה בשר מבשרה של החברה החרדית ושל מוקדי הכוח החזקים ביותר שלה: ספריו הפופולריים נמצאים כמעט בכל בית והוא נחשב ליועץ חינוכי בעל שם.
ולדר זכה בשנת 2003 בפרס ראש הממשלה "מגן לילד" מטעם המועצה הלאומית לשלום הילד, ובמשך שנים הגיש תוכנית ברדיו קול חי שבה היה מייעץ להורים, בין היתר בסוגיות חינוכיות. הוא הקים גם רשת קייטנות. בשנת 1997 ייסד את ה"מרכז לילד ולמשפחה" שמפעיל האגף לשירותים חברתיים של עיריית בני ברק, והוא שימש בו כמנהל חינוכי. באתר הרשמי שלו הוא הוגדר כ"סופר ילדים, מורה ופעיל לרווחת הילד בחברה הדתית". הוא שימש גם ככותב בכיר בעיתון "יתד נאמן" - הביטאון הרשמי של מנהיגי הזרם הליטאי המרכזי.
השמועות על כך שוולדר ניצל מינית נשים שבאו להתייעץ עימו, כבר נפוצו בכמה הזדמנויות בשנים האחרונות, אך גורמים שונים שניסו לבדוק אותן לעומק לא מצאו להן ביסוס - עד התחקיר שפורסם בחודש שעבר. בין היתר טענה בו אישה בשם הבדוי טליה כי פגשה לראשונה את ולדר כשהייתה בת 12 וחצי, לפני כעשרים שנה. הוא היה דמות חינוכית מרכזית ומטפל מוכר בחברה החרדית, שרבנים נהגו להפנות אליו ילדים, בני נוער וזוגות צעירים לטיפול.
לדבריה, "זה התחיל עם משפטים כמו 'את מאוד בוגרת', 'אני אוהב איך שאת נראית'. בתחילה הוא האדיר את עצמו והשקיע בי שעות של שיחות". טליה כתיארה י הרמיזות הפכו לאמירות ישירות: "הוא שאל אותי אם אכפת לי לגעת לו באיבר המין. אמרתי לו, 'זה נראה לי לא בסדר מה שאנחנו עושים עכשיו'. והוא אמר לי, 'זה בסדר, יש לי מקום בלב לאהוב גם את אשתי וגם אותך. תאמיני לי שזה בסדר, את סומכת עליי?' בהתחלה הייתי נוגעת בו והוא היה נוגע בי מתחת לחולצה ודברים כאלה, אבל לא היו יחסים מלאים".
בהמשך, היא הוסיפה, ולדר אף קים עמה יחסי מין מלאים. בגיל 13, אמרה, הוא הודיע לה שעליהם "לחגוג" את קבלת הווסת הראשונה שלה. לדבריה ולדר קיים עמה יחסי מין מלאים בפעם הראשונה במלון רימונים ברמת גן: "אני זוכרת את הטראומה שהייתי בה אחרי, וזוכרת שבכיתי". בגיל 16 החלה להתרחק ממנו, ולדבריה הוא ביקש ממנה לשמור על הקשר ביניהם בחשאי והבהיר שאיש לא יאמין לה. הפצע נפתח מחדש רק בגיל 28, כשהלכה לטיפול.
יממה לפני המוות: עדויות חדשות התפרסמו נגד ולדר
מותו של ולדר הגיע יממה לאחר שהרב הבכיר שמואל אליהו פרסם עדויות חדשות שהגיעו לידיו על פגיעות מיניות מצד ולדר בנשים, בנערות ובילדים. אליהו, רב העיר צפת וחבר מועצת הרבנות הראשית, הקים לפני כמה שנים בית דין רבני המברר תלונות בנושאים אלו בחברה הדתית והחרדית שלא הגיעו למשטרה. לאחרונה זימנו הדיינים את ולדר להגיב בפניהם לטענות נגדו אך הוא סירב להתייצב לבירור, ובעקבות כך פרסם אתמול הרב אליהו חלק מהעדויות שנשמעו בבית הדין.
3 צפייה בגלריה
הרב שמואל אליהו, שבית הדין הרבני שהקים פרסם רק לפני יממה עדויות חדשות נגד ולדר: "חיים לעצור אותו"
(צילום: אוהד צויגנברג)
בהודעה שפרסם הרב צוין כי הגיעו לבית הדין הרבני שלו עדויות על 22 "נשים ונערות" שוולדר פגע בהן, והוא הוסיף כי "אין שום ספק שהמקרים הללו הם רק חלק קטן מפגיעתו הרעה". לפי ההודעה ולדר עשה את המעשים שיוחסו לו "למרות שהיה ברור לו שהוא הורס בתים".
עוד מסר הרב כי "בדקנו וחקרנו ושאלנו היטב, הגיעו לפנינו עדים שהעידו כי הוא נאף עם נשים נשואות שנים רבות עד שגרם להן להתגרש ולהיות אסורות על בעליהן. ראינו מעשה בית דין על כך וחיזקנו את הדברים בהוכחות נוספות חד משמעיות. כמו כן שמענו הקלטות בקולו שמעידות על מעשים חמורים בעריות שהוא עשה, ומצאנו הוא אשם בלי שום ספק".
הרב ציין אתמול שהוא מפרסם את העדויות כי "חייבים לעצור" את ולדר. "אם לא נזהיר את הציבור ממעשיו והוא ימשיך בהם, האשמה תהיה עלינו, חלילה. מכח החובה שמוטלת עלינו לעצור את המקרים הבאים", מסר. כאמור, לפי בית הדין ולדר נקרא לחזור בו ממעשיו, אך לפי ההודעה "במקום לחזור בתשובה הוא בחר לאיים ולהכפיש אותנו באמצעות שליחיו".
יו"ר ארגון נעמת, חגית פאר, מסרה בעקבות מותו של הסופר: "אסור בשום פנים ואופן שהאירוע הטרגי יהפוך את הקורבנות לנאשמים, כפי שקורה לעתים לצערנו. אנשים אמיצים שאזרו אומץ לספר על האירועים הקשים שחוו - ביום הזה תפקידנו לחבק אותם ואותן ולעמוד כחומה בצורה בפני כל ניסיון להכפיש אותם או להטיל עליהם אחריות כלשהי על האירוע".
