החשוד ברצח יורי וולקוב, עדי מזרחי, בדיון בהארכת מעצרו
(צילום: אריק מרמור, לירן לוי)
הדיון בהארכת מעצרו של עדי מזרחי, החשוד שרצח את יורי וולקוב בחולון ברביעי האחרון, הסב את תשומת הלב הציבורית להבחנות המשפטיות בין עבירות ההמתה השונות. המשטרה שתחילה ייחסה למזרחי עבירה של המתה בקלות דעת, חזרה בה מהחלטתה מאוחר יותר וייחסה לחשוד את העבירה החמורה ביותר בספר החוקים: עבירת רצח בנסיבות מחמירות. ההבדל בין העבירות משמעותי. בעוד שהעונש המירבי על המתה בקלות דעת הוא 12 שנות מאסר, על סעיף רצח בנסיבות מחמירות יש עונש חובה של מאסר עולם. אלו ההבדלים בין עבירות ההמתה השונות.
מהפכת עבירות ההמתה – רצח, הריגה ומוות ברשלנות – נכנסה לתוקף ב-2019. תיקון לחוק העונשין שזכה לכינוי "הרפורמה בעבירות המתה" נועד לסווג מחדש את עבירות ההמתה וקביעת מדרגי ביניים, שיאפשרו לבטא טוב יותר את האשמה של מי שהביא למותו של אחר. עד אז כלל חוק העונשין שלוש עבירות המתה שמקורן בחוק המנדטורי - רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות. עבירות הרצח וההריגה שהיו קבועות עד כה, הוחלפו בארבע עבירות חדשות ומדורגות: רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, המתה בקלות דעת.
עם כניסת הרפורמה לתוקף, ניתנה האפשרות לשופטים להרשיע ברצח ולגזור מאסר עולם גם במקרים שבהם לא הייתה כוונה מפורשת ומתוכננת להמית את הקורבן לפני ביצוע המעשה. מנגד, מקרים שעד 2019 הוגדרו כ"רצח", אף שלא היה מוצדק לתייג את הנאשם כ"רוצח", נחשבים כיום להמתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
עבירת ההמתה החמורה ביותר היא רצח בנסיבות מחמירות, המונה 11 נסיבות שונות אשר התקיימותן הופכת גרימת מוות בכוונה או באדישות לעבירה מוחמרת שעונשה מאסר עולם חובה. בין הנסיבות המחמירות: רצח לאחר תכנון, רצח בן-זוג לאחר התעללות שיטתית או מתמשכת בו, ועוד.
במרכז עבירות ההמתה עומדת עבירת הרצח הבסיסית – גרימת מותו של אדם בכוונה או באדישות, כאשר העונש הוא מאסר עולם כעונש מירבי. הקטגוריה כוללת, למשל, מקרה של דקירה למוות בקטטה, גם ללא כוונה להמית. הרשעה בעבירת הרצח הבסיסית מאפשרת לקבוע כי העונש יהיה מאסר עולם, או לקצוב אותו בשנים ועד 30 שנות מאסר.
בנוסף, נקבעו שתי עבירות חדשות: המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שעונשה הוא 20 שנות מאסר; והמתה בקלות דעת שהעונש בצידה הוא 12 שנות מאסר. בעבירת המתה בנסיבות של אחריות מופחתת נכללים בין היתר המתה לאחר קנטור, המתה במצב של הפרעה נפשית חמורה ועוד.
התיקון יצר אבחנה במושג הפזיזות בין אדישות ובין קלות דעת. מקרים של המתה באדישות נכללים בעבירות הרצח, הרצח בנסיבות מחמירות והמתה בנסיבות של אחריות מופחתת. מקרים של המתה בקלות דעת, כלומר מקרים בהם הנאשם נטל סיכון בלתי סביר לגרימת המוות, סיכון שהתממש, אך קיווה שהתוצאה לא תתרחש, זכו לקטגורית ענישה קלה יותר. ביניהם, גרימת מוות בנהיגה מסוכנת, משחקים בנשק ועוד.
