לפני שראש הממשלה הלאומנית של איטליה ג'ורג'ה מלוני ניצחה בבחירות בספטמבר אשתקד, העיתון הגרמני "שטרן" הציב את תמונתה על השער שלו תחת הכותרת הדרמטית "האישה המסוכנת ביותר באירופה". הייתה זו עדות לחשש הגדול ביבשת מפני עלייתה לשלטון של אשת הימין הקיצוני, חשש שהביא גם את נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי אורסולה פון דר ליין לשגר אז איום מרומז ולפיו לבריסל ישנם "כלים" להתמודד עם איטליה – אם זו תסטה מדרך הדמוקרטיה.
אבל כמעט 100 ימים מאז שמלוני הושבעה לתפקידה, בראשות הממשלה הימנית ביותר באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה, החששות הללו התפוגגו ברובם הגדול. למרות הרטוריקה הלוחמנית שהשמיעה בבחירות, מלוני בחרה לפעול בזהירות ולהימנע מעימותים וטלטלות בתוך איטליה ועם בעלות בריתה – וכעת מקדמת דווקא את הסטטוס-קוו, בין היתר מתוך חשש שקידום שינויים רדיקליים יוביל למשבר כלכלי.
מלוני, נזכיר, היא מנהיגת מפלגת "האחים של איטליה", מפלגה בעלת שורשים פשיסטיים שהוקמה בשנת 2012 ובשנה שעברה חל גידול אדיר בכוחה. בבחירות בשנה שעברה הגיעה "האחים של איטליה" למקום הראשון, וכעת היא יושבת בראש קואליציה שבה חברות מפלגת "הליגה" של מתיאו סלביני, הנחשבת אף היא בעיני רבים למפלגת ימין קיצוני, ומפלגת "פורצה איטליה" של ראש הממשלה לשעבר סילביו ברלוסקוני, שנחשבת למפלגת ימין מתון.
ניצחונה בבחירות עורר דאגה בקרב גורמים באיחוד האירופי בשל העמדות האירו-סקפטיות הרווחות לא רק במפלגתה של מלוני, אלא גם במפלגתו של סלביני. מלוני הצהירה במהלך הקמפיין כי תחת שרביטה האינטרס הלאומי של איטליה הוא שיגבר במקרים שבהם יעמוד בסתירה למדיניות האיחוד האירופי. אבל כעת, כראש ממשלה, היא פועלת למנוע משבר עם האיחוד, והביקור הראשון שערכה מחוץ לארצה לאחר השבעתה היה בבריסל – שם נפגשה בנובמבר עם נציבת הנשיאות האירופית פון דר ליין.
6 צפייה בגלריה
מלוני עם שותפיה בקואליציה ברלוסקוני וסלביני. הם עוד יעשו לה צרות, אבל בינתיים יש יציבות
(צילום: AFP)
"מה שראינו הוא מטמורפוזה", קובעת סופיה ונטורה, חוקרת בתחום מדעי המדינה מאוניברסיטת בולוניה. "היא הייתה יותר מתונה בהתבטאויות שלה מהתקופה שלה באופוזיציה, וניכר שהבינה כי היא צריכה לשנות את התדמית שלה כמנהיגה בינלאומית אמינה".
תומכיה של מלוני ומתנגדיה מסכימים כולם כי מאחורי השינוי שעברה עומדות בעיקר סוגיות כספיות. לאיטליה חוב ציבורי אדיר שמגיע לכמעט 150% מהתוצר המקומי הגולמי שלה, ובין המדינות המתועשות היא ניצבת בנתון הזה במקום השלישי, אחרי יפן ויוון. גם נפילתה הדרמטית של ראש ממשלת בריטניה לשעבר ליז טראס, שהתפטרה מתפקידה יומיים לפני שמלוני הושבעה לתפקיד – בשל הטלטלה בשווקים שחוללה תוכנית קיצוצי המס שלה – הייתה סימן אזהרה ברור לסכנות הנשקפות מקידום לא זהיר של רפורמות דרמטיות.
ללחץ על מלוני הוסיפה העובדה שארצה תלויה בקרנות הסיוע הכספי של האיחוד האירופי: במסגרת תוכנית שעליה התחייבה איטליה תחת ראש הממשלה הקודם מריו דראגי, רומא נדרשת לקדם סדרה של רפורמות בתמורה לסיוע בהיקף של 190 מיליארד יורו. הביקור של מלוני בבריסל נועד בין היתר למנוע אי-הבנות בסוגיה הזו. "עבור מלוני להפסיד את הכסף הזה זה דבר שלא בא בחשבון. כישלון עלול היה להוביל לטרגדיה", אמר דניאל אלברטצי, פרופ' לפוליטיקה מאוניברסיטת סארי בבריטניה. "היא האמינה שזו הדרך היחידה שבה היא תוכל לעשות זאת".
עד כה ההתנגשות היחידה של מלוני עם מנהיג כלשהו באירופה אירעה שלושה שבועות אחרי שנכנסה לתפקיד, כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון גינה את סירובה של איטליה לקלוט ספינה שחילצה 200 מהגרים מהים התיכון, ובשל כך נאלצה להגיע לצרפת. גורם בממשלת רומא אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המשבר הדיפלומטי נגרם בשל אי-הבנה – וכי צוות יחסי הציבור של מלוני חשב שמקרון הסכים לקבל את הספינה ולפיכך פרסם הצוות בטוויטר ציוץ שבו הודה לו בשמה של מלוני. אלא שלדברי הגורם מקרון לא הסכים לכך, וחשב שרומא מנסה לנצל אותו. המקור הדגיש כי מלוני יישרה מאז את ההדורים עם מקרון.
רפורמות, אבל בלי לחץ
גורם דיפלומטי באיחוד האירופי, שביקש לשמור על עילום שם, הוסיף כי מלוני – שבעבר ניפקה כאמור שורת הצהרות אירו-סקפטיות – עדיין מנסה למצוא את מקומה הנכון בהנהגה האירופית, ועד אז מקפידה לנהוג בזהירות.
זהירות שכזו היא נוקטת גם במדיניות הפנים שלה. הקואליציה בראשותה טרם חשפה רפורמות משמעותיות כלשהן, והתקציב המצומצם שקידמה התעלם מהבטחות רבות של מפלגות הימין בקמפיין. במקרה אחד לפחות היא הפרה את ההבטחה שלה, ובמקום לבטל לחלוטין את מס הבלו על הדלק – היא ביטלה צעד שהתקבל במרץ אשתקד לצמצום המס, בעקבות העלייה במחירי הנפט.
6 צפייה בגלריה
מאיומים לחיוכים. מלוני מקבלת את נשיאת הנציבות האירופית פון דר ליין, שביקרה החודש ברומא
(צילום:רויטרס)
למרות זאת, לעת עתה נראה שהגישה הזהירה של מלוני משתלמת לה – והתמיכה הציבורית במפלגת "האחים של איטליה" רק גברה בחודשים האחרונים. לפי הסקרים התמיכה בה עומדת כעת על 30%, לעומת תמיכה של 26% בבחירות בספטמבר. גם ממשלתה נראית כעת יציבה למדי, דבר חריג למדי בנוף הפוליטי האיטלקי. מפלגתה של מלוני ושותפותיה – "הליגה" בראשות סלביני ו"פורצה איטליה" של ברלוסקוני – הביעו ביטחון שיצליחו להשלים את כל חמש שנות כהונתה של הממשלה, דבר שקרה רק פעם אחת באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה.
תומכיה של מלוני אומרים שאם הממשלה שלה אכן תאריך ימים, היא תוכל לאורך זמן, ובצורה הדרגתית יותר, לקדם את הרפורמות שהבטיחה – כולל שינוי צורת המשטר לשיטה נשיאותית. "אנחנו עובדים על תוכנית שמתפרשת על פני יותר מחמש שנים, בלי החרדה שמגיעה עם הצורך לספק תוצאות באופן מיידי", אמר ג'ובאני דונצלי, ראש המערך הארגוני במפלגת "האחים של איטליה".
6 צפייה בגלריה
מלוני עם קודמה בתפקיד מריו דראגי, החודש. צריכה את כספי הסיוע שהוא סיכם מול האיחוד האירופי
(צילום: רויטרס)
מאחורי הקלעים נראה שממשלתה של מלוני כן מקדמת שינויים מסוימים, כגון מינוי גורמים הנאמנים לה למשרות מפתח. בנוסף, שינוי שצפוי במשרד האוצר יעניק למלוני ובעלי בריתה השפעה רבה יותר על חברות ממשלתיות.
למרות שעד כה לא פרץ משבר קואליציוני משמעותי עם שותפיה מימין, יש באיטליה מי שמעריך כי סלביני וברלוסקוני, שכל אחד מהם הנהיג בתקופתו את גוש הימין במדינה, לא צפויים לאורך זמן רב להסתפק רק בתפקיד זוטר בהנהגה. אחת הסוגיות שעשויות להביא למשבר בקואליציה הוא דרישתה של "הליגה" בראשות סלביני להעניק למעוזיה בצפון איטליה אוטונומיה גדולה יותר, כגון השפעה רבה יותר בכל הנוגע לאופן שבו מנוצלים כספי המיסים שנגבים מתושבי האזורים הללו. רפורמה שכזו נתקלת בהתנגדות מצד "האחים של איטליה", שחוששת כי תפגע בבוחרים שלה במעוזיה במרכז ובדרום המדינה. "סוגיית האוטונומיה האזורית הולכת לגרום למלוני צרות רבות. זו בעיה שקשה מאוד לפתור", אמר פרופ' אלברטצי, החוקר מבריטניה.
6 צפייה בגלריה
מלוני מתלחששת עם סלביני בעצרת במהלך קמפיין הבחירות. יסתפק לאורך זמן בתפקיד הזוטר?
(צילום: AP)
נקודת מחלוקת נוספת, שצצה עוד לפני הקמת הקואליציה, נוגעת לתמיכה באוקראינה. בעוד מלוני מדגישה כל העת את תמיכתה הנחרצת בקייב ובסיוע שמגישה לה נאט"ו, שותפיה סלביני וברלוסקוני ידועים כמי שרוחשים אהדה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. סלביני פקפק לא פעם בצורך בסנקציות על רוסיה, ובהקלטות של ברלוסקוני שנחשפו שבוע לפני השבעת מלוני נשמע ראש הממשלה לשעבר מאשים את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בפרוץ המלחמה, מצהיר ש"בארה"ב ובאירופה כבר אין מנהיגים אמיתיים" – ומתגאה בכך שחידש את הקשר עם פוטין והחליף איתו מכתבים "מתוקים" ומתנות בדמות בקבוקי וודקה ולמברוסקו.
אחרי שנחשפו הצהרות ברלוסקוני הציבה לו מלוני אולטימטום מעשי, ופרסמה אז הודעה שלפיה איטליה בראשותה תתמוך נחרצות בנאט"ו ו"לעולם לא תהיה החוליה החלשה בשרשרת של המערב". בהודעתה הדגישה כי מי שלא מסכים עם החזון הזה – לא יוכל להיות חלק מממשלתה. אחת הדאגות שהתעוררו באיטליה נבעה מהעובדה שמפלגתו של ברלוסקוני דרשה ממלוני את תיק החוץ, אבל אחרי ימים של חילופי האשמות בין הצדדים נמצא הסדר שהניח את דעתם של רבים באירופה: "פורצה איטליה" קיבלה את משרד החוץ, אך מי שנבחר לעמוד בראשו מטעמה הוא אנטוניו טג'אני, שנחשב לתומך מובהק של האיחוד האירופי ובעבר כיהן כנשיא הפרלמנט האירופי.
