הצעת ההחלטה של השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) ליישום חוק הלאום במשרדי הממשלה הועברה לדיון בישיבת ראשי הקואליציה. ההצעה עלתה לדיון ולהצבעה היום (ראשון) בישיבת הממשלה אך לא עברה לאחר שהשרים החרדים הסתייגו וביקשו לדייק את הנוסח.
אחרי הדיון היום בישיבת ראשי הקואליציה תחזור ההצעה להצבעת הממשלה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התעקש שההצעה תעבור עוד היום במשאל טלפוני. מזכיר הממשלה יוסי פוקס צפוי להציע נוסחה שתכלול את הערות כל השרים - ולכן ההצבעה על אישור טלפוני למהלך תהיה כנראה רק מחר. להצעה הזו נשמעה התנגדות אירופית ואמריקנית עזה, אבל כמעט כל השרים הודיעו על תמיכה בה.
לשכת ראש הממשלה ובכירי משרד המשפטים קיימו מגעים אינטנסיביים במטרה להגיע לנוסח מוסכם שיאפשר הצבעה בממשלה על אותה הצעה, ולפיה "ערכי הציונות יהיו ערכים מנחים". היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, טרם מסרה רשמית את עמדתה בנושא - ובן גביר שיגר לה מסר עם הגעתו לישיבה. "מי שמתנגד לזה הופך את עצמו מתנגד לציונות. אני מאוד מקווה שלא נשמע כאלה קולות", אמר.
בדיון עצמו אמר בן גביר כי הוא "מבין לגמרי למה היועמ"שית לא כתבה חוות דעת כתובה, כי קשה לה להודות שהיא נגד הציונות. אני צובט את עצמי שאני צריך להסביר החלטה כל כך חשובה והיסטורית. אנחנו מאבדים את הנגב והגליל. ההחלטה הזו תאפשר להעדיף ערכים של יהוד הגליל בהתיישבות ואת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון".
וסרלאוף טען כי "יש אפליה נגד יהודים. אם אתה מוסלמי או דרוזי, אז אתה מקבל 91% הנחה על הקרקע. אם אתה יהודי, אתה מופלה לרעה. בשם ערך השוויון מאבדים את המדינה, אני כשר לא יכול להקים יישובים יהודיים. מנחם בגין הקים תוכנית של מצפים, היום אי אפשר".
השר משה ארבל (ש"ס) אמר כי "החלטת הממשלה צופה את פני העתיד. ערך מכריע לחיילי צה"ל, זה מסוכן, זה דמוגרפיה שעולה. יום אחרי כהונת השר יאסרו עדיפות ליוצאי צבא. צריך למצוא את הנוסח הנכון".
השר עמיחי שיקלי (הליכוד) אמר בישיבת הממשלה כי "גני ילדים נסגרים. במשגב, ב-2010 היו 500 ילדים, היום רק 200 יהודים. הכול נסגר".
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי הוא "לא מוכן לסבול דבר כזה, מוסדות התכנון קובעים מדיניות בעצמם. אומרת לי המשנה ליועמ"שית 'בוא נקיים דיון', אני לא רוצה לקיים דיון, אני רוצה לקבוע מדיניות. המצב אבסורדי. בכל מקרה ההצעה הזו חשובה, צריך להעביר אותה כאן בנוסח שהובא".
במקביל, מחאה בינלאומית והתנגדות של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה והמועצה להשכלה גבוהה הובילו להחלטה לדחות בחודש את הדיון בוועדת השרים לחקיקה ב"חוק הדגלים" של עוצמה יהודית, שמבקש להעניש סטודנטים שיניפו את דגל פלסטין במוסדות אקדמיים. לפי הצעת החוק של ח"כ לימור סון הר מלך, בתחומי האוניברסיטאות לא תותר הבעת תמיכה בטרור, לרבות הנפת דגלים של מדינות אויב.
הצעת החוק מבקשת לתקן את "חוק זכויות הסטודנט", כך שבתחומי מוסד להשכלה גבוהה לא תותר הבעת תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור, הבעת תמיכה בארגון טרור, במעשה טרור או הנפת דגל של מדינת אויב, ארגון טרור או הרשות הפלסטינית. מוצע שסטודנט העובר על אחד מהאיסורים, יושעה על ידי המוסד לתקופה שלא תפחת מ-30 ימים, ואם עבר עבירה חוזרת, יורחק מהלימודים לצמיתות וזכאותו לתואר תישלל למשך חמש שנים.
היועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה קבעה כי ההצעה "מעלה קשיים חוקתיים של ממש העולים לכדי מניעה חוקתית, ועל כן מוצע להתנגד לה". בהרב-מיארה קובעת כי "תכליתה של חקיקה שנועדה להתמודד עם איומי הטרור ולהרתיע לבצע פעולות טרור היא תכלית ראויה. עם זאת, בהצעה מוצעים הסדרים אשר מגלמים פגיעה בחופש הביטוי והמחאה, ואף בחופש העיסוק".
לדברי היועצת המשפטית לממשלה, "איסור על הנפת דגל של הרשות הפלסטינית, ללא האלמנט הנדרש הקושר בין ההנפה לטרור, מעצים את הפגיעה בחופש הביטוי במובן הגרעיני ביותר, באופן שאינו הולם את תנאי פסקת ההגבלה". עוד קובעת היועצת כי "קיים קושי במתן סמכויות למוסדות האקדמיים להכרעה בסוגיות מורכבות שאינם בתחום מומחיותם. המושגים המשפטיים העוסקים בביטויים הקשורים לטרור, כמו כל עבירות הביטוי, הם מושגים הדורשים זהירות מיוחדת בפרשנותם בשים לב לפגיעה בחופש הביטוי".
לדבריה היועצת, "הצעת החוק מבקשת להטיל שורה של סנקציות, אשר אמנם אינן במישור הפלילי אך לא ניתן להקל בהן ראש - שלילת האפשרות להשלים לימודים במוסד, שלילה לתקופה ארוכה של אפשרות בכלל ללמוד בארץ ולהכרה של תואר שייעשה בחו"ל. כל זאת, כאשר האוניברסיטאות נתפסות כמקום חיוני ומיוחד להחלפת דעות ולגיבוש עמדות פוליטיות וחברתיות ולכן קיימת חשיבות מיוחדת לשמור על חופש ביטוי רחב דווקא בתחומן. כבר היום קיימים מנגנונים אשר מאפשרים התמודדות של המוסדות להשכלה גבוהה עם התנהגויות קיצוניות הפוגעות בסדר הציבורי במוסד" .
הצעת חוק נוספת שעוררה התנגדות בינלאומית היא זו של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שעלולה להגביל סיוע מממשלות זרות ומגופים זרים לפלסטינים. לפי "חוק העמותות", שאמש הוחלט על בחינתו בצל לחץ בינלאומי, עמותה שתקבל תרומה מממשלה זרה לא תקבל הכרה כמוסד ציבורי או כמוסד ללא כוונות רווח ותצטרך לשלם 65% מס על כל תרומה והתורמים לה לא יהיו זכאים לזיהוי במס.
בימים האחרונים שורה של מדינות הביעו התנגדות עזה לחוק העמותות, ובהן ארה"ב, גרמניה, צרפת, בריטניה, שבדיה, בלגיה, אירלנד והאיחוד האירופי. אחת הסיבות לדחייתו של החוק היא גם החשש שעמותות ימין עלולות להיפגע ממנו. ח"כ ניסים ואטורי יצא נגד הדחייה של החוק - ואמר בריאיון לאולפן ynet: "לפעמים אנחנו פועלים לא תמיד לפי מה שטוב ורצוי לנו. אני לא בעד שהתקפלנו בגלל לחץ בין לאומי".
בנוסף אישרה הממשלה את מינויו של יו"ר נעם אבי מעוז לתפקיד סגן שר במשרד ראש הממשלה, שלושה חודשים אחרי שהתפטר. בהצעת החלטה שהועברה הוצג פירוט ייעוד התקציב שאושר ל"רשות לזהות לאומית-יהודית" במשרד ראש הממשלה, שבראשה יעמוד מעוז - ובמסגרתה נכתב שיקבל תקציב ל"פיתוח והקמה של מערכת שקיפות להורים לגבי התוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי הספר".
