פרופ' רוני אלנבלום, גיאוגרף, לאחר אישור המיזם ב-2019
(ירון ברנר )
לאחר שבג"ץ דחה הבוקר (ראשון) ארבע עתירות שהוגשו נגד התוכנית להקמת רכבל שיוביל לעיר העתיקה בירושלים, כשהשופט יוסף אלרון נימק זאת בכך שאין לבג"ץ מקום להתערבות שיפוטית בהחלטותיהם של מוסדות התכנון, הארגונים העותרים מתכוננים להמשיך בכל זאת במאבק הציבורי והפוליטי נגד המיזם השאפתני.
קו הרכבל המתוכנן, שנועד להקל על הקושי התחבורתי בהגעה לעיר העתיקה, ייצא מתחנת הרכבת ההיסטורית של ירושלים (מתחם התחנה), ויסתיים בתחנה שתוקם בסמוך לשער האשפות. בשעות השיא יוכלו לנסוע בו כ-3,000 נוסעים בשעה.
בארגון "עמק שווה", אחד העותרים נגד הרכבל, מתחו ביקורת על החלטת השופטים: "נראה שתקינות הליכי התכנון והאינטרס הציבורי לא עמדו לנגד עיני בית המשפט, בדיוק כפי שהן לא עמדו לנגד עיני הממשלה שבחרה להעביר את תוכנית הרכבל בוועדה לתשתיות לאומיות, שבה קולו של הציבור לא נשמע". בארגון הוסיפו כי "בג"ץ הוכיח שוב שהוא שחקן פוליטי ונותן יד למעשים שאין להם שום הצדקה מקצועית. המאבק הציבורי רק מתחיל ואנחנו נעשה הכול כדי למנוע את הקמתו של הפרויקט הגרוע הזה".
ארגון נוסף שמתח ביקורת על החלטה הוא "ירושלים דלמטה", ארגון שפועל לדבריו לעקוב אחר התפתחויות שונות בעיר, כאלו שעשויות להשפיע לכאורה על התהליך המדיני או לערער את יציבות העיר. בארגון אמרו כי הם רואים בדחיית העתירה כפשע נגד ירושלים: "תהיה תהודה לא קטנה בזירה הבינלאומית בעקבות האישור של הרכבל. רק לפני שבוע ה'ניו יורק טיימס' פרסם כתבה על הפרויקט והשלכותיו על העיר. מה שמתחיל בירושלים לא נשאר בירושלים - יש לאזור הזה תהודה בכל העולם ובין שלוש הדתות".
"פסיקת בג"צ איננה סוף פסוק", הוסיף יו"ר "המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי", ד"ר סאמר סויד. המרכז מייצג אוכלוסייה פלסטינית בעיר, שחוששת כי תיפגע מבניית הרכבל. "יש דרכים נוספות להמשיך ולהיאבק בפרויקט, כגון התנגדות להיתר בנייה להקמת הרכבל והתנגדות להפקעת קרקעות לבניית מתקנים או עמודים. כמו כן מתוכננת הריסת בתים בסילוואן שנגיש נגדה עתירות, ועיסוק בתנאים הסביבתיים כמו קרינה ורעש".
מנכ"ל משרד התיירות לשעבר אמיר הלוי מסביר על הרכבל, ב-2019
(אלי סגל)
סויד אומר שדרך נוספת להילחם בפרויקט היא שיתוף גורמים בינלאומיים: "ניצור קשר עם משלחות דיפלומטיות בינלאומיות על מנת להדגים את האפקט ההרסני של הפרויקט על האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים. בסופו של דבר נדגיש שמדובר בפרויקט ייהוד העיר העתיקה במהותו".
מנגד, ראש העיר משה לאון בירך על דחיית העתירות: "הרכבל לכותל יוצא לדרך! הבוקר בג"ץ דחה את כל ההתנגדויות נגד הפרויקט. הרכבל הוא פרויקט הסעת ההמונים הגדול במדינה וצפוי לפתור את המצוקה התחבורתית ומצוקת החנייה ויאפשר גישה נוחה ויעילה לכותל המערבי. תתחדשי ירושלים!".
הפרויקט אושר לראשונה במאי 2017, בהובלת שר התיירות דאז יריב לוין (הליכוד). כשנה לאחר מכן, אושר תקצוב הפרויקט בממשלה, בסכום של כ-200 מיליון שקלים. הפרויקט עורר התנגדות רחבה מתחילתו מצד אדריכלים ופעילי סביבה שמחו על הפגיעה של שורת עמודים מאסיביים וכבלים ארוכים בנוף הייחודי של העיר העתיקה. ארכיאולוגים הביעו חשש מפגיעה בעתיקות הפזורות לאורך המסלול ותושבי סילוואן התנגדו לרכבל שצפוי לעבור מטרים ספורים מעל גגות בתיהם. גם העדה הקראית התנגדה למיזם, בגלל שהרכבל צפוי לעבור מעל בית הקברות הקראי העתיק בגיא בן הינום.
הקשיים והסוגיות הרבות שבתכנון המיזם המורכב החלו לקבל תשומת לב נרחבת יותר במרץ 2019, אז דווח ב-ynet כי משרד התחבורה אינו מעורב בהליך התכנון של הרכבל, חרף טענות הרשות לפיתוח ירושלים, ראש העיר ומשרד התיירות כי מדובר במיזם תחבורתי שיקל על עומסי התנועה באזור. במשרד התיירות הדפו את הביקורת והתהדרו בתרומה הן לתיירות והן לתחבורה בעיר, תוך טענה כי הפגיעה בנוף תהיה מינימלית.
במסמך פנימי של משרד התחבורה, שנחשף ב-ynet ביוני 2020, גורמי המקצוע במשרד הודו כי פרויקט הרכבל הוא אכן מיזם תחבורתי, שתועדף על פני פרויקטים רכבתיים "מסורתיים" בעידוד השר דאז בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית).
בשנה שעברה החלו הדיונים בבג"ץ סביב הליך התכנון, על כך שהמיזם אושר בוועדה לתשתיות לאומיות מבלי לעבור דרך גופי התכנון הרלוונטיים. עצם קידום התוכנית בוועדה זו פגעה ביכולתו של הציבור להביע את התנגדותו, בניגוד להליכי תכנון אחרים. עבור הארגונים העותרים, היו סימנים מבטיחים, כשהנשיאה חיות שדנה בעתירה דרשה מהמדינה להסביר מדוע לא נפלו פגמים בתוכנית, ואודות הגדרת המיזם כתיירותי. השבעת הממשלה החדשה טרפה את הקלפים פעם נוספת, כשהשרה מרב מיכאלי (העבודה) הודיעה בתשובה לשאילתא שהופנתה כלפיה כי היא מתנגדת לרכבל. "עמדתנו היא כי אין לרכבל תפקיד תחבורתי משמעותי, וכי הנזק יעלה על התועלת", כתבו אז בלשכת שרת התחבורה.
גם השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) הצטרפה אז למתנגדים, כשקראה לשר התיירות יואל רזבוזוב ולשרת התחבורה "להביא את הנושא לדיון מחודש בממשלה, לבחינת כלל ההיבטים שצריכים להילקח בחשבון בטרם קידום תוכנית בסדר גודל כזה", והוסיפה כי "פרויקט בלתי הפיך כמו זה, באזור כל כך רגיש, מחייב משנה זהירות והקפדה יתרה על הליכי תכנון בטרם אישורו ומעבר לשלבי הרישוי".
