ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף היום (שני) את תוכנית השירות הצבאי החדשה של צה"ל, שבמרכזה הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל לחרדים, בתמורה לתגמול כספי לחיילים בתפקידים משמעותיים. "לחוק הגיוס שהממשלה דוחפת יש משמעות אחת - סופו של צבא העם", אמר.
לדבריו, "רק הילדים שלנו יתגייסו לצבא. רק הילדים שלנו יתנו שלוש שנים. רק הילדים שלנו יסכנו את חייהם. מי שלא יתגייס, יגדילו לו את הקצבאות, ורק הילדים שלנו יצטרכו להיות הפראיירים שעובדים ומשלמים מיסים. זה לא חוק גיוס, זו כניעה ללא תנאי להשתמטות ולסרבנות. זה ויתור על הערכים שעליהם קמה מדינת ישראל".
בליבת התוכנית הממשלתית, שנוסחה באגף כוח האדם בצה"ל (אכ"א) ואושרה על ידי שר הביטחון יואב גלנט, עומדת כאמור הורדת גיל הפטור לחרדים, מ-26 כיום ל-23. בגיל הפטור הם כבר לא יהיו זקוקים להמשיך ללמוד בישיבות כדי להימנע מחובת הגיוס, במסגרת הפטור ההיסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם". הטענה של תומכי התוכנית היא שהיא תעודד את החרדים לצאת לשוק העבודה. לצד זאת קוראת התוכנית לתגמל בצורה רבה יותר את מי שישרתו בסדיר ובמילואים וכן לשנות את משך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל.
לפי התוכנית של אכ"א, אורך השירות של חיילים בתפקידי מנהלה ועורף יקוצר, במטרה לשחרר אותם מוקדם לשוק העבודה. חיילים קרביים ומי שמשרתים בתפקידים חיוניים ומשמעותיים עבור צה"ל, ומחייבים גם הכשרה ארוכה יותר, ישרתו שירות מלא - וייהנו משדרוג התנאים והשכר. בסוף התהליך הכוונה היא להכפיל את שכרם ולהתייצב על מדרגה של עד 6,000 שקלים ללוחם בחודשי השירות האחרונים. רשמית, משך השירות לבנים יישאר 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים) ולבנות שנתיים. צה"ל יוכל לקצר את זמן השירות לחיילים פחות חיוניים לפי צרכיו, ולהאריך בחודשי קבע לאחרים - כך שגודל הצבא בכל רגע נתון לא יקטן.
התוכנית הממשלתית מקודמת על רקע הלחץ שמפעילות המפלגות החרדיות להסדיר את הפטור לתלמידי הישיבות אחת ולתמיד - והעובדה שביולי 2023 צפוי לפוג תוקפו של החוק הנוכחי, נוכח פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו.
במקביל, אתמול הציגו יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ וחברו לסיעה ח"כ גדי איזנקוט את החלופה שלהם לתוכנית הממשלתית. לפי ההצעה, צה"ל יזכה לגייס את מי שהוא רוצה וצריך ויתגמל אותו בהתאם, כשאוכלוסיות כגון החרדים והערבים יתרמו את חלקן באמצעות שירות אזרחי בקהילה.
(צילום: שמוליק דודפור)
בתוך כך, הרב יונתן רייס, מנכ"ל ומייסד רשת ישיבות הסדר למגזר החרדי, וממנסחי המתווה של גנץ ואיזנקוט, אמר בריאיון לאולפן ynet: "היום יש יותר בחורים שהיו בעבר בישיבות והחליטו, כל אחד מסיבותיו הוא, לעזוב את הישיבה. מה עושים עם הקבוצה הזאת? היא כבר לא קטנה ושולית, היא משמעותית".
לדבריו, "זה עוד לא אומר שאני כחרדי יכול להגיד לקבוצה הזאת 'בואו תשתלבו בכור ההיתוך החילוני'. שום טיעון, לא שוויון בנטל ולא שום דבר, יכול להצדיק את הרס את החינוך שלי, אם חינכתי את הילד שלי לקו מסוים. המתווה של גנץ בא ואומר - חבר'ה, הקונספט הזה ששירות ותרומה למדינה עוברים רק דרך הבקו"ם ונכנסים דרך הצבא - הוא לא נכון. בואו נעצים ישיבות הסדר חרדיות, נתאים את השירות הצבאי למערכת התרבותית".
(צילום: שמוליק דודפור)
ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ביקר בחריפות את מתווה הגיוס החדש: "מעל הכול זו חרפה מוסרית. העובדה שחלק מהצעירים ישרתו את המדינה וחלק לא, היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני תומך בכך שכל צעיר וצעירה במדינת ישראל - חרדים, חילונים, דתיים, ערבים ויהודים - כולם צריכים לשרת את המדינה ולתרום את חלקם, על מנת שנוכל לקיים פה חברה ביחד".
הוא ציין: "לא יכול להיות שהממשלה הזו תפגע בערך השוויון בצורה כל כך קיצונית. המתווה המוצע שנותן פטור לכולם הוא תעודת הפטירה הרשמית של צבא העם. אני חושב שהעיקרון הבסיסי צריך להיות שכולם משרתים את המדינה - שירות צבאי, לאומי או אזרחי - בהתאם לצורכי הביטחון של מדינת ישראל".
(צילום: שמוליק דודפור)
הרב רייס השיב: "אם יש חרפה, זה שב-2013 הטילו סנקציות ויעדים על חברה. מה אני אשם, כחרדי, אם אני לא עומד באיזשהו יעד? הממשלה כשלה, הצבא כשל בגיוס חרדים, לא החברה החרדית. הם לא מתגייסים כי מישהו כשל בגיוסם, לא עשה את הצבא אטרקטיבי ולא התאים אותו לחרדים".
לדבריו, "אותי מעניין פתרון לנוער שעוזב את הישיבה, שהם לא יתגלגלו לרחובות. זה מה שמעניין אותי בחיים. חוק גיוס, המתחים של שוויון בנטל, מחאות - אותי זה פחות מעניין. לדעתי יש פה הזדמנות לח"כים החרדים לשבת סביב שולחן עגול ולעשות תהליך נכון פעם אחת ולתמיד".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי) הביע את התנגדותו לתוכנית הממשלתית, ואמר בריאיון ל-ynet radio: "היא חצי עבודה, חץ שלוח אל ליבה של החברה הישראלית". לדבריו, "צה"ל זקוק לעדיפות, הוא לא צריך את כולם. אדם חרדי שמעוניין, אף אחד לא ייקח אותו בכפייה לקרבי, אבל הוא ערך מוסף במקצועות טכנולוגיים, מקצועות אחרים מתחשבים, אז כן צריך".
הוא סיכם: "בשנים הקרובות, תוך 20-15 שנה, אנחנו נראה כאן מציאות שבה אותו מגזר שמשרת ותורם את תרומתו לאחר השירות, יגיד 'חברים, עד כאן, לא בא בחשבון'".
