בצל החשש שמתקפה איראנית על ישראל תוביל למלחמה ישראלית כוללת, התעורר צורך אקוטי להעברת מסרים בין וושינגטון בין טהרן. הבעיה: לשתי המדינות אין יחסים דיפלומטיים כבר יותר מ-40 שנה, והן מתקשרות רק דרך מתווכים. לכאן נכנס בשבוע האחרון "הערוץ השווייצרי".
מאז ניתוק היחסים בין ארצות הברית ואיראן, בעקבות פרשת בני הערובה בשגרירות האמריקנית בטהרן בשנת 1980, שנה אחרי המהפכה האיסלאמית באיראן, שווייץ הניטרלית מצאה את עצמה כבר כמה פעמים כמתווכת סודית ויעילה בין המדינות העוינות לאורך העשורים האחרונים, והצליחה לא פעם לסייע בפתרון למשברים דרמטיים.
כך קרה גם בימים שקדמו לתקיפה האיראנית נגד ישראל. סוכנות הידיעות הצרפתית AFP אמנם דיווחה אתמול כי משרד החוץ השווייצרי סירב להתייחס ולחשוף אילו פעולות נקטו אנשיו בשגרירות הטהרן, אך לפי אותו דיווח - גורמים אמריקניים ואיראניים אישרו כי שווייץ שיחקה תפקיד חיוני בהעברת מסרים בין המדינות. כשבממשל האמריקני עמלו מסביב לשעון לקראת האפשרות של תקיפה איראנית, "ארה"ב שלחה שורה של מסרים ישירים לאיראנים דרך הערוץ השווייצרי". כך אישר אתמול בכיר אמריקני ל-AFP.
מי שהיה אף ישיר יותר היה רמטכ"ל צבא איראן מוחמד בקארי, שאמר אתמול לערוץ הטלוויזיה האיראני הממלכתי: "גם אנחנו שלחנו מסרים לאמריקנים דרך השגרירות השווייצרית שאם היא תשתף פעולה עם ישראל במעשים הבאים שלה, הבסיסים שלה לא יהיו יותר בטוחים".
שווייץ, שמקפידה היסטורית על ניטרליות מדינית אדוקה, מייצגת בעצם את האינטרסים של ארה"ב בטהרן. בשנים האחרונות, השווייצרים שימשו כמתווכים וכמסייעים בעסקאות חילופי אסירים בין טהרן ולוושינגטון, ובפרשיות רגישות ונפיצות מבחינה פוליטית ובינלאומית.
בתפקידה הרגיש והעדין של "מדינה מעניקת חסות", אפשרה שווייץ לארה"ב ולאיראן לקיים יחסים דיפלומטיים וקונסולריים מינימליים - כולל בקשות לדרכונים, מצבים משפחתיים וכל דבר נוסף. כפי שהשווייצרים מסבירים באתר הרשמי של משרד החוץ שלהם, תפקידם "מאפשר לשמור על יחסים ברמה נמוכה ולאפשר הגנה קונסולרית לבעלי אזרחויות של שת המדינות". בארה"ב, המדינה שמטפלת בכל העניינים הקונסולוריים של איראן היא דווקא פקיסטן.
התפקיד של שווייץ כמתווכת לא מוגבל רק ליחסים בין וושינגטון לטהרן, והיא פעלה לראשונה כמדינה מעניקת חסות עוד במאה ה-19, כשתיווכה בין ממלכת בוואריה לבין נסיכות באדן בצרפת במלחמה הצרפתית-פרוסית בשנים 1871-1870. במהלך מלחמת העולם השנייה, מעמדה הניטרלי של שווייץ אפשרה לה לתפקד כמדינה מעניקת חסות, כשייצגה את האינטרסים של לא פחות מ-35 מדינות שלא קיימו ביניהן יחסים דיפלומטיים מלאים.