ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב בראיונות לתקשורת האמריקנית כי חקיקת פסקת התגברות על בג"ץ אינה נמצאת על הפרק, אבל החרדים מתעקשים לקדם בכל זאת גרסה מצומצמת שלה, כדי להכשיר את הפטור מגיוס לצעירי המגזר. גורם בכיר ביהדות התורה אמר הבוקר (רביעי) ל-ynet כי המפלגה עומדת על כך שהמעמד המיוחד של תלמידי הישיבות יהיה חסין מביקורת שיפוטית, והדבר צריך לבוא לכל הפחות באמצעות פסקת התגברות אד-הוק שתוכנס כסעיף בתוך חוק הגיוס הבא. לדבריו, נתניהו מכיר היטב את העמדה הבלתי מתפשרת הזו ומחויב לה.
עו"ד אברהם יוסטמן, איש אגודת ישראל (הפלג החסידי של יהדות התורה) וחבר צוות המשא ומתן הקואליציוני שלה, אמר גם הוא בריאיון ל-ynet live כי החקיקה הרגישה תקודם בכל מקרה. יוסטמן הזכיר כי במצב החוקי הקיים אין מעמד מיוחד לתלמידי הישיבות והם חייבים בגיוס, אך הממשלה החליטה בינתיים שלא לאכוף עליהם את החוק. לדבריו, ההתלבטות כעת היא האם לקדם את ההתגברות כבר עתה או להמתין ולראות האם בית המשפט מתערב במדיניות אי האכיפה.
"הקו האדום הוא לא מול נתניהו, הוא מול בג"ץ", הוסיף יוסטמן. "כל מה שיעמוד בפני בג"ץ - יספיק. באופן היפותטי, אם אנחנו יודעים, אם מישהו יספר לנו, שהוא לא מתכוון להתערב בשנה הקרובה - לא יקרה כלום (לא תחוקק פסקת התגברות – ק"נ)". על התחייבות נתניהו בתקשורת הזרה שלא תהיה עוד חקיקה בנושאים המשפטיים מעבר לשינויים בוועדה לבחירת שופטים אמר: "במידה שנזדקק לכך במסגרת ההגנה על חוק הגיוס - בוודאי שתהיה".
עו"ד יוסטמן הסביר את הסכמת יהדות התורה לסחבת בעניין, אף שחלפו חודשים מהדד-ליין שנקבע בהסכם הקואליציוני, בכך ש"אנחנו נמצאים באירועים שלא נצפו בזמן המשא ומתן", והוסיף: "יש רגישות חרדית למה שקורה ברחוב, לשיח אודות הרפורמה המשפטית ולכל מה שכרוך בעקבות זה. יותר ויותר חרדים מבינים היום שאצבע בעין זה לא משהו שאנחנו רוצים לעשות, ולכן החשיבה הכללית היא כן לנסות למשוך את זה ככל הניתן". עם זאת הדגיש כי מעמדם המשפטי הקיים של תלמידי הישיבות שאינם מתגייסים לא יכול להימשך, ולכן "יהיה תאריך תפוגה לחגיגה הזאת".
