יותר מ-2.5 מיליון פליטים: דיווח של כתבתנו ריקי כרמי פיאסצקי במולדובה
(צילום: אלכס בורטמן)
משבר הפליטים מהמלחמה באוקראינה ממשיך להחריף, ההתמודדות אל מול ניסיון להגדיל את קצב העולים החדשים לישראל קשה יותר. הבוקר (ראשון) יצאה מקישינב בירת מולדובה טיסת חילוץ ועליה מאות פליטים ועולים חדשים בדרכה לישראל. "ברגע שהתברר גודל האירוע, הבנו שחייבים לייצר מצב שאפשר להוציא מפה אנשים כמה שיותר מהר כי השהות פה בתנאי פליטות היא קשה", אמר בני חדד מהקרן לידידות במשדר של אולפן ynet.
מפרוץ המלחמה פועלת הקרן לידידות לצד הסוכנות היהודית בחילוץ יהודים שהגיעו לגבולות אוקראינה על מנת להעלות אותם לישראל. "הבנו ששתי המדינות המרכזיות זה פולין ומולדובה. כיוון שאנחנו פועלים ביחד עם הסוכנות היהודית במטה משותף, הסוכנות לקחה אחריות על פולין ואנחנו על מולדובה, ובשביל זה הגעתי לפה לפני שבועיים", אמר חדד.
הוא הוסיף: "יצרנו מצב שאנחנו מבינים מי מגיע לפה. ביחד עם הקהילה, מסייעים לקהילה לייצר מקומות זמניים שאנשים יגורו בהם כמה ימים. הקונסולים של 'נתיב' מקבלים, נותנים אשרות עלייה וכרגע התוכנית היא להגביר את הקצב ואנחנו מוציאים טיסות. זאת הטיסה השלישית שאנחנו מוציאים ומהשבוע אנחנו מתכננים להוציא טיסה כל יום ואולי אפילו שתי טיסות ביום".
- כמה מתוכם רוצים באמת לעלות לישראל?
"חלקם תכננו במילא, חלקם היו כבר עם אשרות עלייה והמלחמה נחתה עליהם, אבל יש גם כאלה שלא תכננו ומבינים שבמציאות שנוצרה הבית שהם השאירו מאחור עולה בלהבות ומדינת ישראל מהווה עבורם אופציה. הם זכאי חוק השבות, הם חלק מהעם היהודי, והמחויבות שלנו היא להביא אותם הביתה לארץ, כל אחד על פי התוכניות שלו".
- יש גם כאלה שאומרים "אנחנו טסים לישראל כמפלט זמני ונחזור לאוקראינה?"
"אני חושב שזו החלטה אישית של כל אחד. כרגע המחויבות שלנו זה להוציא אותם מפה ולהביא אותם למקום בטוח. אף אחד לא יודע מה יהיה באוקראינה, יכול להיות שגם לא יהיה להם לאן לחזור. יכול להיות שיהיו גם כאלה שיחזרו. אבל נתנו להם מקום, בית, לתקופה מסוימת, ואני חושב שמי שכבר עבר את השהות בארץ - ישראל תמיד תהיה סוג של בית עבורו. אני מאוד בעד שכל מי שרוצה וזכאי עלייה לארץ, אנחנו מביאים אותו לארץ. שאלות נשאל אחר כך, עכשיו אין זמן לשאלות, עכשיו זה זמן לעשות".
- אתם נתקלים במקרים מאוד קשים בגבולות.
"אנחנו רואים בגבול לא רק יהודים, פליטים שחוצים את הגבול. בדרך כלל זה נשים וילדים כי הבעלים הם מנועי יציאה, וכשאתה ניגש ושואל 'לאן אתם?', הם אומרים 'אנחנו לא יודעים'. מזוודה אחת, אימא ושני ילדים. 'חציתי את הגבול, עכשיו אני מקווה שאנשים טובים יעזרו לי'. המציאות הזאת היא מציאות שלא חשבנו שתהיה בעולם בשנת 2022 והיא קורית מול העיניים שלנו".
"יש לנו רק מזוודה אחת"
על המטוס שהמריא מקישינב לישראל גם מרינה מרקובה ובנה, תושבי אודסה שנמלטו מההפצצות על העיר האוקראינית. "אנחנו נוסעים מכאן בגלל המלחמה, המצב שם מאוד גרוע ואף אחד לא יכול להבין מה קורה", הסבירה מרקובה. "אני מפחדת, השארתי מאחורי בית, מכונית, כסף. יש לנו רק מזוודה אחת".
- את מתכננת להישאר בישראל או לחזור לאודסה?
"בכנות, הבית שלי שם. אני רק רוצה להיות שם, אני רוצה לבוא ולראות שיש לי עדיין בית ולא הריסות".
גיא עמר בלבוב: היה לילה מלא אזעקות, הפכנו לעיר פליטים
(צילום: אלכס בורטמן)
גיא עמר, ישראלי שנמצא בלבוב במערב אוקראינה ומסייע לפליטים, סיפר: "היה לנו לילה עם מלא אזעקות, שמענו הדי פיצוצים שנורו לעבר בסיס 40 קילומטר מאיתנו. פה עדיין נשמר השקט היחסי, בעצם הפכנו להיות עיר פליטים וריכוז המאמצים שלנו זה פחות בלחימה אלא יותר בעזרה לפליטים ולאנשים שמגיעים".
- מה בעצם אתם עושים?
"כמו שאתם יודעים, אני כבר פה מהיום הראשון. אני קולט בעיקר יהודים וישראלים ומקרים הומניטריים קשים. הצלחנו להוציא מפה קרוב ל-3,400 יהודים וישראלים בשבועיים האחרונים לכיוון פולין ולכיוון רומניה. משרד החוץ עוזר ונרתם עם אוטובוסים כל יום, עוזר לנו להוציא את האנשים ולחלץ אותם.
"יש גם יוזמות פרטיות כמו למשל של הקהילה היהודית בגרמניה שעוזרת לנו עם אוטובוסים, וגם אוטובוסים במימון שלנו. אנחנו קולטים את האנשים שמגיעים מכל אוקראינה, בעיקר יהודים וישראלים, ונותנים להם מקום לישון, לאכול, להתקלח, להתארגן, עוזרים להם עם כל מה שהם צריכים ברמה של המסמכים, דואגים להם לקישורים ולחיבורים ודואגים להם בפינוי באוטובוסים ומוציאים אותם החוצה מפה".
-במשרד החוץ אמרו שיש פחות ופחות ישראלים באוקראינה. אתה נתקל עדיין בטלפונים של אנשים שמבקשים לך לעזור לצאת?
"כן, לחלוטין. אתמול הוצאנו קרוב ל-28 ישראלים עם דרכון ישראלי. אנחנו עדיין מקבלים הרבה יהודים, חלקם עם אזרחות כפולה, גם ישראלית וגם אוקראינית, שמתקשים לצאת. אנחנו מקבלים עדיין המון פניות מיהודים ב'קרבה ראשונה' - אימהות, אחים, חברים, חברות, סבים, סבתות, ניצולי שואה. בדקות הקרובות אמורה להגיע אלינו ניצולת שואה שהצלחנו לחלץ מאזורי הקרבות, היא תצא לכיוון פולין".
הרב משה אסמן, שליח חב"ד לקייב והרב הראשי של אוקראינה, ביקש שלא לציין היכן הוא נמצא. "המצב פה לא קל. אני כל הזמן נמצא בקייב או בסביבתה, כל הזמן יורים. אנחנו מוציאים כל יום בין 10 ל-20 אוטובוסים עם פליטים. זה מאוד קשה להוציא אותם, אבל מוציאים אותם תחת אש", אמר הרב אסמן.
על ממדי התקיפות אמר הרב: "יש דברים שאני רואה בעצמי, בעיר צ'רנייב מצפון לקייב פשוט מוחקים אותה. יש שם המון אזרחים הרוגים. כך גם בחרקוב ובמריופול. ליד קייב נמחקו כמה ערים קטנות. ראיתי את הדברים בשידור חי, ירי של טנקים".
- איך המצב ההומניטרי באזורים האלה? אנשים בקושי מצליחים לצאת מההריסות והם מפונים לקייב שדי מכותרת.
"כן, זה באמת ככה. יש לנו עיירה יהודית בשם אנטבקה שנמצאת קילומטרים ספורים מאזורי הקרבות. מפנים משם מקומות יותר מופגזים, אבל כן מגיעים לשם. בכל אוקראינה יש קטסטרופה עם הדיור למשל. אפילו במערב אוקראינה, שדי שקט שם, אין לא בתי מלון ולא בתי ספר. יש הרבה יהודים שנמלטו לשם ולא יכלו לצאת מאחורי הגבול. זאת פשוט קטסטרופה הומניטרית.
"אנחנו מביאים עזרה, מחלקים מזון לקשישים ותרופות. אבל מצד שני אפילו חברה קדישא שלנו לא יודעת מה לעשות בגלל שאי אפשר להגיע לבתי קברות אפילו. יש הרבה שעכשיו צריך לקבור אותם, פשוט נורא ואיום מה שקורה".
בתוך כך, שר החוץ יאיר לפיד התקבל היום במרכז העלייה של הסוכנות היהודית בבוקרשט ונפגש עם עולים שנמלטו מאוקראינה וימריאו הערב לישראל. ראש מבצע אוקראינה וסמנכ"ל הסוכנות היהודית יהודה סטון, ומנהל אזור מזרח אירופה וחבר המדינות בסוכנות היהודית, רומן פולונסקי, תדרכו את השר.
לסוכנות ארבעה מתקנים בבוקרשט בהם מתאכסנים כאלף פליטים יהודים מאוקראינה, שזוכים לליווי והכנה לעלייה, בתהליך מואץ שעליו החליטה הממשלה. המתקנים בבוקרשט הם חלק ממספר מרכזי עלייה שהסוכנות היהודית והקרן לידידות פתחו במדינות הגובלות באוקראינה ושבהם נקלטו עד כה כ-6,000 פליטים יהודים.
בהכנת הכתבה השתתף אטילה שומפלבי
