עוד דחייה בהחלטה של בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג בנוגע לבקשתו של התובע הראשי להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט: הרכב הקדם-משפט של בית הדין שבוחן את בקשת התובע, קארים חאן, החליט אתמול (שני) לאפשר לכ-70 מדינות וארגונים להגיש עד 6 באוגוסט טיעונים כתובים בשאלת סמכותו להעמיד ישראלים לדין, לאור הסכמי אוסלו. לאחר מכן, למשרד התובע תהיה זכות להגיב, כך שהמשמעות בפועל היא דחייה של לפחות חודשיים או אף שלושה בהחלטה האם להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
המדינה הראשונה שהגישה את הבקשה הייתה בריטניה, שב-10 ביוני ביקשה כ"ידיד בית המשפט" לכנס דיון של בית הדין בדבר סמכותו להפעיל שיפוט על אזרחים ישראלים, וזאת בנסיבות שבהן פלסטין אינה יכולה להפעיל סמכות שיפוט פלילית עליהם, בהתאם להסכמי אוסלו.
בית הדין, בהרכב קדם-משפט של שלושה שופטים, החליט להיענות לבקשה ואתמול נתן רשות לארגונים רבים להביע את דעתם בעד ונגד סמכות בית הדין לשפוט ישראלים. בישראל חששו שבעקבות עליית מפלגת לייבור לשלטון ממשלת בריטניה תמשוך את הבקשה, שהוגשה על-ידי הממשלה השמרנית. עם זאת, שר החוץ הבריטי, דיוויד לאמי, הודיע לישראל שבריטניה לא תמשוך הבקשה.
בעקבות הפנייה הבריטית הוגשו כאמור לבית הדין עוד עשרות הסתייגויות מצד מדינות וארגונים שונים – חלקם פרו ישראלים וחלקם אנטי ישראלים. בית הדין נענה לבקשה ומאפשר לכולם להגיש את עמדתם על פני לא יותר מ-10 עמודים עד 6 באוגוסט, ולאחר מכן לתובע תינתן זכות ערעור. בנוסף לבריטניה פנו לבית הדין בין היתר גם ארה"ב, הונגריה, צ'כיה, ארגנטינה, נורבגיה, ספרד, אירלנד, ברזיל, בנגלדש, קונגו, דרום אפריקה, בוליביה, איי קומורס וג'יבוטי.
הצהרתו של חאן על בקשת צווי המעצר
(צילום: ICC )
בין הארגונים שהגישו הסתייגויות נמצאים ציידי הנאצים ביאטה וסרג' קלארספלד, פרופ' יובל שני ועמיחי כהן; מטעם "מדינת פלסטין" הוגשה חוות דעת של פרופ' וויליאם שאבס, הידוע לשמצה מוועדת החקירה לאירועי צוק איתן; בנוסף הגישו הסתייגויות ארגון הסטודנטים היהודים, ארגון בני ברית, מרכז שמעון ויזנטל, המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, ארגון עורכי דין יהודים מבריטניה וארגוני זכויות אדם פלסטיניים. בנוסף, נודע שגם חמאס ניסה לפנות לבית הדין באמצעות עורך דין צרפתי, אך בקשת ארגון הטרור נדחתה.
גורמים שמעורים בנושא מדגישים את הסכנה בהליך, כי בסופו של היום בית הדין הבינלאומי הפלילי עשוי להזמין את מדינת ישראל להגיב להליך שנוגע לסמכותו, ואז ישראל תעמוד בפני דילמה: מצד אחד היא לא יכולה להכיר בבית הדין ולהגיב, אך אם לא תגיב - המדינה למעשה משלימה עם גזירת צווי המעצר.
