גנץ ואיזנקוט הזהירו: "צבא העם בסכנה"
(צילום: קונטקט)
יו"ר המחנה הממלכתי ושר הביטחון לשעבר בני גנץ ערך אחר הצהריים (יום א') מסיבת עיתונאים יחד עם חברו לסיעה והרמטכ"ל לשעבר ח"כ גדי איזנקוט, ובה הציגו השניים את החלופה שלהם לתוכנית הממשלתית שנחשפה ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" - שבמרכזה הורדת גיל הפטור מגיוס לצה"ל לחרדים, בתמורה לתגמול כספי לחיילים בתפקידים משמעותיים. גנץ ואיזנקוט תקפו את ההצעה הזו ככזו שתעמיד בסכנה את רעיון "צבא העם", והציעו כחלופה את מה שהם מכנים תוכנית "שירות ישראלי" - שבמרכזה הרחבת אפשרויות השירות, כולל שירות אזרחי, לצד תגמול חיילים.
בתגובה למתקפה מצד גנץ ואיזנקוט, מסרו אחר הצהריים בליכוד: "נכון לעכשיו אין הסכמות בעניין חוק הגיוס. בכל מקרה, הצעת צה"ל שעומדת על הפרק דומה להצעתו של בני גנץ, ושונה קודם כל בכך שהיא כוללת את קיצור השירות, העלאת שכר משמעותית ללוחמי צה"ל, והטבות כלכליות ליוצאי צבא ומשרתים במילואים".
להצעה המלאה של גנץ ואיזנקוט - לחצו כאן
8 צפייה בגלריה
נתניהו וגלנט בהערכת מצב צבאית, ארכיון. בליכוד הבהירו: "אין עדיין הסכמות על חוק הגיוס"
( צילום: חיים צח / לע"מ)
בפתח דבריו הזהיר גנץ כי ההצעה הממשלתית, לפי "הפרסומים האחרונים", תביא לכך ש"המפעל של צבא העם" יעמוד בפני סכנה. "לא מיידית - אבל עתידית", הוא הדגיש. "לצבא העם חשיבות אסטרטגית לעמידה במשימה הביטחונית. מדינת ישראל חייבת צבא בכדי להגן על עצמה, והיא חייבת את צבא העם בכדי לקיים את הצבא שהיא צריכה", אמר גנץ.
"רבים וטובים, מכלל המגזרים והדעות הפוליטיות משרתים בו בסדיר, בקבע ובמילואים. הם עושים זאת לא בגלל מה שהצבא נותן להם אלא בזכות מה שהם נותנים לו ועל כך הם יתברכו. לצבא העם יכולת לשלב בו ובמקומות שירות נוספים - כמו מערכות החירום וההצלה, הבריאות והסיוע החברתי והקהילתי - רבים מכלל רובדי החברה בישראל. ובצד המענה הביטחוני, השירות כולו, מקדם את חיזוק הלכידות החברתית ומשפר את המסוגלות הכלכלית של כלל המעורבים בו", הוא הוסיף.
בהמשך הציג גנץ את העקרונות המרכזיים של התוכנית החלופית שלו ושל איזנקוט, שלדבריו כבר הוגשה כהצעת חוק: "העקרונות פשוטים - בתהליך של עשור, לפתוח מנעד רחב של אפשרויות שירות שיהיה בבסיסו שוויוני ויקפיד על הוגנות לאלו המסתכנים יותר והמשרתים זמן ארוך יותר. חשוב לי להדגיש - אני מכיר בחשיבות ההשכלה בכלל, ומוקיר את לימוד התורה. המתווה ישמור על ערך לימוד התורה, וכל חברה תשמור על ערכיה כולל החברה הערבית. מנעד השירות יאפשר לכל אחד למצוא את השירות הנכון למדינה, לחברה ועבורו".
על פי פרטי תוכנית "שירות ישראלי" שפורסמה במקביל להצהרת גנץ ואיזנקוט, בטווח הרחוק כלל הצעירים והצעירות בישראל ישרתו את המדינה, החברה והקהילה כחלק מחובתם האזרחית - שירות של כשנתיים בצה"ל או במערכות אזרחיות אחרות (בתי חולים, זק"א, מד"א, הכשרות טכנולוגיות, מתנ"סים וכו'). צה"ל יבחר ראשון את משרתיו כחיילים, שאר המשרתים יופנו למנהלת השירות.
עוד מוצע כי מסלולי השירות יותאמו לצרכים התרבותיים של מגוון האוכלוסיות בישראל. מסלולי שירות חובה ייבנו לשאר המשרתים בתחומי בריאות, הצלה, ביטחון פנים, רווחה וחינוך. בתוכנית המוצעת מודגש כי מסלולי השירות יאפשרו לקהילות שונות להשתלב תוך הקפדה על שמירת אורחות החיים. כל המשרתים יתקבלו לתפקיד ויוכשרו לקראתו באוריינטציה תעסוקתית ככל הניתן - מסלולי השירות יתחשבו בצורכי המשק כמנוע כלכלי לשילוב. בהצעה מודגש כי חיילי צה"ל יזכו לעדיפות הן בתמריצים והן בהוקרה.
בהצהרתו מתח גנץ ביקורת על הקריאות להגביר את השוויון רק באמצעות תגמול כלכלי: "אני לא מוותר. אסור לנו לוותר. אני לא סבור שמדינת ישראל צריכה או יכולה לוותר על ערך השירות ועל צבא העם. התוכנית הנוכחית מסוכנת. במקום 'עם בונה צבא בונה עם' - אנחנו נקבל פה צה"ל בע"מ.
"כן, מי שמוכן לחרף את נפשו, וגם הורים ששולחים ומחנכים את ילדיהם לשרת בחוד החזית, ראויים לתגמול כספי ולא פחות חשוב מכך - ראויים להערכה חברתית. מודל התגמולים שמציעה הממשלה, גם הוא צריך להיות חלק, אך לא כ'פיצוי' אלא כתמריץ דיפרנציאלי למי שמשרת בשירות ארוך ותובעני יותר. ואכן, כבר לפני כשנה העלינו את דמי הקיום, עיגנו את תוכנית 'ממדים ללימודים' ושינינו גם את שיטת המיון של צה"ל בכדי שנוכל לגייס עוד אנשים מכל מקום לכל תפקיד".
גם איזנקוט מתח ביקורת על התוכנית הממשלתית, והזהיר כי במצב הנוכחי שבו ישראל נמצאת כבר במשבר חברתי ופוליטי קשה, לצד מציאות ביטחונית "נפיצה ומורכבת", "רצוי מאוד לא להכניס מחלוקת מפלגת נוספת בעת הזו". לדברי איזנקוט, "הארגון היחיד בעולם שייעודו להגן על המדינה, לנצח במלחמה ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל - הוא צה"ל. הבסיס לכל, הוא האנשים. גברים ונשים מעולים ומחויבים. למהלך שפוטר חלקים רחבים משרות תהיה השפעה על כלל המשרתים. אסור שמציאות פוליטית וצורך זמני יביאו לפגיעה בביטחון המדינה וצה"ל כצבא העם".
התוכנית הממשלתית, הביקורת - והאם הרמטכ"ל יתמוך?
בליבת התוכנית הממשלתית, שנוסחה באגף כוח האדם בצה"ל, עומדת כאמור הורדת גיל הפטור לחרדים, מ-26 כיום ל-23. בגיל הפטור הם כבר לא יהיו זקוקים להמשיך ללמוד בישיבות כדי להימנע מחובת הגיוס, במסגרת הפטור ההיסטורי לתלמידי ישיבות ש"תורתם אמונתם". הטענה של תומכי התוכנית היא שהיא תעודד את החרדים לצאת לשוק העבודה. לצד זאת קוראת התוכנית לתגמל בצורה רבה יותר את מי שישרתו בסדיר ובמילואים וכן לשנות את משך זמן השירות - בהתאם לחיוניות התפקיד וחשיבותו עבור צה"ל.
8 צפייה בגלריה
הפגנה של חרדים נגד גיוס לצה"ל, בשנה שעברה. התוקף של חוק הגיוס הנוכחי - עד יולי 2023, החרדים לוחצים לפטור
(צילום: עמית שאבי)
לפי התוכנית של אכ"א, אורך השירות של חיילים בתפקידי מנהלה ועורף יקוצר, במטרה לשחרר אותם מוקדם לשוק העבודה. חיילים קרביים ומי שמשרתים בתפקידים חיוניים ומשמעותיים עבור צה"ל, ומחייבים גם הכשרה ארוכה יותר, ישרתו שירות מלא - וייהנו משדרוג התנאים והשכר. בסוף התהליך הכוונה היא להכפיל את שכרם ולהתייצב על מדרגה של עד 6,000 שקלים ללוחם בחודשי השירות האחרונים. רשמית, משך השירות לבנים יישאר 32 חודשים (שנתיים ושמונה חודשים) ולבנות שנתיים. אבל צה"ל יוכל לקצר את זמן השירות לחיילים פחות חיוניים לפי צרכיו, ולהאריך בחודשי קבע לאחרים - כך שגודל הצבא בכל רגע נתון לא יקטן.
התוכנית הממשלתית מקודמת על רקע הלחץ שמפעילות המפלגות החרדיות להסדיר את הפטור לתלמידי הישיבות אחת ולתמיד - והעובדה שביולי 2023 צפוי לפוג תוקפו של החוק הנוכחי, נוכח פסיקת בג"ץ שדרשה מהכנסת להסדירו.
התוכנית עוררה ביקורת ציבורית שכן היא מוסיפה למעשה כמה אלפי שקלים בודדים לשכר הלוחמים בשלב האחרון של שירותם, בזמן שבמקביל ניתן אישור להשתמטות כמעט המונית לצעירים חרדים מכל שירות. התוכנית גורסת שהמדינה תסייע בלימודים אקדמיים ללוחמים, למרות שכבר היום ניתנות מלגות לתואר ראשון במסגרת "ממדים ללימודים", ועדיפויות שונות של המדינה ללוחמים משוחררים.
עד כה הרמטכ"ל הרצי הלוי לא הצהיר אם יתמוך בה, אך גורם צבאי בכיר רמז בצהריים כי הרמטכ"ל עשוי לתמוך במהלך שנרקם בקואליציה. "גיל 23 כפטור לחרדים לא מפר איזון כשיש הוקרה למשרתים", אמר הגורם הצבאי הבכיר על המהלך. באשר לטענה כי שיפור הגמול הכספי למשרתי החובה ישחק דרמטית את מודל צבא העם ויקרב מאוד את צה"ל להיות צבא מקצועי של לוחמים כעובדים שכירים, אמר הגורם: "צה"ל הוא צבא העם ואסור להפר את האיזון בגיוס כלל האוכלוסיות, כולל חרדים. צה"ל ימשיך לפתח מסלולים ייחודיים לחרדים. יש חשיבות לקדם את מודל החובה הדיפרנציאלי בפני עצמו, והוא חלק מהתוכנית רב שנתית".
אלוף במיל' גדעון שפר, ראש אכ"א לשעבר, אמר אחר הצהריים בריאיון ל-ynet radio כי אף שעדיין לא ברורים לו כל פרטי התוכנית המוצעת, "שירות חובה היא מילה שאי אפשר להוציא אותה בשלב הזה מהלקסיקון של מדינת ישראל. אנחנו צריכים את כולם". בריאיון לדודו ארז ויואב רבינוביץ' הוא הביע תמיכה בהגדלת שכר החיילים: "אם ההצעה עכשיו מדברת על בערך שכר מינימום ללוחם, זה נראה לי ראוי. כי שירות החובה הוא אכן חובה, אבל את אלה שכן עושים את זה, היות והם כבר לא רוב, והמספרים קטנים עם השנים לאור הגידול היחסי באוכלוסייה החרדית, נכון לתגמל ולהראות להם, לאותם חיילים שכן באים - שהמדינה מכירה בתרומה שלהם".
דודו ארז ויואב רבינוביץ' השתתפו בהכנת הכתבה
