כמה שעות לפני שפרסמה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה את חוות הדעת שלה ביחס להצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין, שנועדה לשנות את המערכת המשפטית, פורסם מכתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שנועד להזהירו מפני כל עיסוק במישרין או בעקיפין ברפורמה המשפטית בשל משפטו המתנהל. כמה שעות לאחר מכן, במקביל לחוות דעת נוספת של בהרב-מיארה על השינוי המשפטי, פרסם נתניהו את תשובתו לבג"ץ, לפיה הוא לא מקבל את אזהרתה של היועצת. אלו פניו של הכאוס המשפטי-משטרי כיום, ואנחנו רק בתחילת הדרך.
אחת הבעיות הקשות הניצבות בפני המערכת המשפטית במאבקה נגד השינוי המשטרי היא שמושגים כמו "פסקת התגברות" , "עילת הסבירות", "איזונים ובלמים" ודומיהם, ניגפים מיד אל מול מושגים קליטים ונהירים שמשמיעים הפוליטיקאים המובילים את השינוי: "שלטון הרוב", "משילות", ו"החזרת הכוח לעם". ככלות הכול, מי לא רוצה שלטון רוב או משילות של הממשלה?
חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, המפרקת אחת לאחת את הצעותיו של יריב לוין הנתמכות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו והקואליציה – דתיים, חרדים וימנים – כתובה בלשון מובנת ופשוטה, יחסית לטקסט משפטי. היא נועדה לחדור לתודעתם ונשמתם של האזרחים, להגן על בית המשפט העליון, ולשמר את ההישגים של האדם והאזרח במדינה.
במשך ארבעה שבועות עסקה היועצת, עם משניה ועוזריה, בניתוח ופילוח רכיבי תוכנית נתניהו-לוין כדי להציג לציבור ולחברי הכנסת את השגותיה, ובעיקר את זעקת המערכת המשפטית מהמתקרב. חוות הדעת כתובה בטון מעודן לא מתלהם, אך היא נוקבת מאוד ולעומתית לשאיפות הקואליציה. בעיני בהרב-מיארה, אם רכיבי התוכנית יתגשמו - ישראל תתעורר לחלום בלהות שבו ישרור "שלטון רוב" בלי מעצורים, בלי בלמים, בלי איזונים ובעיקר בלי זכויות אזרח - כל אזרח, כולל אלה העומלים היום על השינוי.
מושגים כמו "פסקת התגברות", "עילת הסבירות", "איזונים ובלמים" ודומיהם, ניגפים מיד אל מול מושגים קליטים ונהירים כמו "שלטון הרוב", "משילות", ו"החזרת הכוח לעם". ככלות הכול, מי לא רוצה שלטון רוב או משילות של הממשלה?
יש להודות על האמת, שמעטים הם חברי הכנסת שיקראו את חוות הדעת. קל יותר להתעמק בהקלטות ובווידוי של הכוכב התורן של השערוריות, ראש לשכת עורכי הדין אבי חימי, מאשר לקרוא את הנמקות הנגד של היועצת המשפטית לממשלה. קל הרבה יותר גם לקרוא את הצעת החוק של שר המשפטים יריב לוין. מכיוון שנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, הניצבת בראש המערכת השיפוטית, מנועה מהתייחסות לרפורמה לאחר נאומה בחיפה - שכן זו אולי תגלגל לפתחה במסגרת עתירות לבית המשפט העליון - מי שעומדת כרגע בחזית הלוחמה היא היועצת בהרב-מיארה שהשבוע בדיוק מלאה שנה לכהונתה.
בחוות הדעת שלה משייטת מיארה בין עימות קונקרטי עם הצעת השר לשינוי המשטרי המכונה על ידו "הרפורמה המשפטית", לבין טיעוניה שמדובר בשינוי משטרי יסודי. היא מלהטטת בין מסקנות שמשמעותן משרה אימים, לבין הסברים פשוטים על משמעות כל שינוי. המסקנה שלה קובעת: פני המדינה יהיו אחרים אם השינויים יעברו.
"שינוי הצופן הגנטי": היועמ"שית מדברת על תוכנית נתניהו-לוין
(צילום: העמותה למשפט ציבורי בישראל)
שחיקה בזכויות האזרח, פוליטיזציה של הדרג המינהלי של המדינה, פגיעה בכלכלה וביחסיה הבינלאומיים של המדינה הם חלק ממה שמונה בהרב-מיארה. כל זה, באמצעות חקיקה של הכנסת שתתקבל ברוב מרשים. ואילו הציבור, רק יתחיל להבין שכייסו אותו בלי שהרגיש. אדם שיעצום עיניים לאחר קריאת חוות הדעת המפורטת עלול לחשוב שבעוד כמה חודשים יתעורר במשטר של רפובליקה אפריקאית.
משחק סכום אפס?
החששות מתעצמים כאשר אין פריצת דרך ממשית עדיין, למגעים ישירים בין השר יריב לוין לבין נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. היא מסרבת להתחיל במו"מ לפני הפסקה של הליך החקיקה המצוי היום בהכנה לקריאה ראשונה. לוין, מנגד, שועט קדימה. לעומתה, הכוח נמצא בידיו – והוא יכול להעביר את השינויים בהליכה. ההערכה במערכת המשפטית היא שלו אהרן ברק היה בנעליה של חיות, הוא היה מוכיח פרגמטיות ומתחיל את ההידברות, מה שלא יהיה, מתוך אמונה שהמו"מ יוביל לאן שהוא. בטח לא משחק סכום אפס.
את סכום האפס, מתארת בהרב-מיארה שקובעת כי כל אחד מההסדרים המוצעים מעלה קשיים מהותיים, היורדים לשורש עקרון הפרדת הרשויות, העצמאות השיפוטית והמקצועיות של הרשות השופטת, ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק והשמירה על המינהל התקין. "קבלת ההסדר המוצע תוביל למבנה משטרי שבו לרשות המבצעת והמחוקקת סמכות רחבה ולמעשה בלתי מוגבלת, שאין בו מענה מובנה לחשש אפשרי מפני שימוש לרעה בחקיקה או בחקיקת יסוד לצורך עקיפת הביקורת השיפוטית, או לפגיעה במאפייניה הגרעיניים של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית", היא כתבה.
אף ששר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, הממוענים של חוות הדעת, כבר הצהירו שימשיכו בחקיקה ויהי מה - מפצירה בהם מיארה שלא להיחפז ולערוך דיון ציבורי רב היקף. "שינויים משטריים דרמטיים הנוגעים למאפיינים הדמוקרטיים הגרעיניים של המדינה, צריכים להיעשות בהליך שקול וסדור לגיבוש הסדר מאוזן ומקיף, לאחר עבודת מטה מעמיקה, תוך התייעצות עם כל הגורמים הרלוונטיים", הבהירה בהרב-מיארה.
שחיקה בזכויות האזרח, פוליטיזציה של הדרג המינהלי של המדינה, פגיעה בכלכלה וביחסים הבינלאומיים של המדינה. הם יעברו ברוב מרשים בכנסת, ורק אז הציבור יתחיל להבין שכייסו אותו בלי שהרגיש. אדם שיעצום עיניים לאחר קריאת חוות הדעת המפורטת עלול לחשוב שבעוד כמה חודשים יתעורר במשטר של רפובליקה אפריקאית
היא אמרה שבהצעת החוק אין קידום חקיקה שמסדיר ומעצב את היחסים בין הרשויות, ובין הרשויות לפרט, וקבעה למעשה ש"התזכיר המוצע מחטיא מטרה זו". התזכיר לא נוגע, לדבריה, במגבלות שיחולו על הכנסת, אלא "רק דוחק ומצמצם את מקומה של הרשות השופטת".
לדברי בהרב-מיארה, הפגיעה בעצמאות ומעמד הרשות השופטת מתעצמת נוכח מאפייני השיטה הפרלמנטרית בישראל, מאחר שהרשות השופטת היא "המוסד המשטרי בעל התפקיד המשמעותי ביותר לריסון כוחו של הרוב הפוליטי". זאת, נוכח המבנה המשטרי בישראל שבו הממשלה שולטת באמצעות הרוב הקואליציוני שלה בהליכי החקיקה בכנסת.
סכנה לכלכלה ולמעמד העולמי
בחוות הדעת היא הזכירה את כל חוליי השיטה הישראלית הגורמת בין השאר לכל משברי המשילות בישראל: אין בישראל חוקה, אין מגילת זכויות אדם מלאה, אין הגבלה על חקיקת חוקי יסוד או שינויים, אין ביזור של הכוח השלטוני כמו במדינות פדרליות, אין שני בתים לפרלמנט, אין שיטת בחירות אזורית המבטיחה ייצוג אינטרס שונים, אין מוסד של משאל עם לתיקונים חוקתיים או נוהג מחייב שיכול לרסן את השימוש לרעה בכוח הרוב, ואין כפיפות לביקורת בינלאומית כמו האמנה האירופית לזכויות האדם.
בהרב-מיארה גם הזכירה את ההשלכות הבינלאומיות של השינוי על התמודדות ישראל עם המערכת המשפטית הבינלאומית – דבר שעשו גם קודמיה במכתב שפרסמו. "מערכת המשפט הישראלית היוותה עד כה 'חומת מגן' משפטית שהגנה על מעמדה של מדינת ישראל ויכולתה לקדם את האינטרסים שלה בפורומים משפטיים בינלאומיים משפטיים שונים", היא כתבה. "יכולתה של המדינה להדוף הליכים בינלאומיים נשנעה בעיקר על האמון שלו זוכה המערכת המשפטית הישראלית מצד מערכות משפטיות מקבילות בעולם הנובע מעצמאותה".
אחרי אזהרות הכלכלנים, והמכתבים הרבים, בהרב-מיארה הזהירה גם מפני פגיעה בכלכלה, שמושפעת מהמערכת המשפטית ומאיתנותם של המוסדות המשפטיים. "משקיעים רואים חשיבות במערכת משפט איתנה, באיזונים ובלמים בין הרשויות ובעצמאות הרשות הושפטת", היא הזהירה. "שיקולים אלה משתקפים בקריטריונים לדירוג של סוכנויות הדירוג, הכוללים בין היתר התייחסות לעצמאות מערכת המשפט והסביבה הרגולטורית".
