חוק "דרעי 2", שקובע שלא תהיה ביקורת שיפוטית על החלטות למינוי שרים ואמור לסלול את דרכו של יו"ר ש"ס אריה דרעי בחזרה לשולחן הממשלה, יוצר "חור שחור" - וקיימת סבירות גבוהה שייפסל על ידי בג"ץ. כך נקבע בחוות דעת מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה.
אם הקואליציה תחליט בכל זאת לקדם את ההצעה, בהרב-מיארה לא צפויה להגן עליה בבג"ץ, והממשלה צפויה לשכור שוב עורך דין פרטי. אם התיקון לחוק ייפסל בסופו של דבר בבג"ץ, זו תהיה הפעם הראשונה ששופטי העליון פוסלים חוק יסוד. במקביל, הקואליציה מקדמת את חוק יסוד: השפיטה של יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, שיאסור על בג"ץ לפסול חוקי יסוד - וכבר ביום שני הוא יעלה להצבעה.
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון ואביטל סומפולינסקי, כתבו כי העבירו לשר המשפטים יריב לוין את חוות דעתם בנוגע להצעת החוק שהועלתה לאחר פסילתו של דרעי בבג"ץ, שהובילה לפיטוריו מתפקידיו כשר הפנים וכשר הבריאות. ההצעה נועדה למנוע את פסילת המינוי אם תוגש עתירה נגד חוקתיות החוק, אך המשנים ליועמ"שית כותבים כי גם התיקון לחוק היסוד, כפי שהוצע כעת, צפוי להיפסל בבג"ץ.
לדבריהם, "בהצעה זו יש כדי ליצור 'חור שחור' של החלטות מנהל בתחום הרגיש של מינוי שרים, שלא יהיה נתון לביקורת שיפוטית למעט ביחס לתנאי הכשירות שנקבעו בסעיף, שעה שהכללים המהותיים הרחבים יותר המסדירים פעולה שלטונית זו ממשיכים לחול ולחייב את הממשלה והעומד בראשה".
הצעה זו, כתבו, "מהווה ניסיון נוסף, שני ברציפות, להסרת מגבלות חוקיות, המבוססות על עקרונות של שלטון חוק, טוהר המידות, המנהל התקין ואמון הציבור בכל אלה, העומדות בפני מינויו של דרעי לשר בממשלה".
המשנים ליועמ"שית ציינו כי "מדברי בית המשפט הנוקבים ביחס לתיקון חוק היסוד (בפסילת מינוי דרעי, ט.צ.) עולה כי כבר בו יש כדי להוות מקרה קיצון אשר ייתכן והיה מצדיק את אותה התערבות חריגה ביותר בחוקי יסוד לולא הייתה דרך אחרת ופחות חריגה".
לדבריהם "על רקע האמור, חקיקת הסדר פרסונלי נוסף, המבטל תוצאות של שני פסקי דין, ושהמשמעויות המשפטיות שלו בכלל וביחס לתחום טוהר המידות בפרט, הן רחבות מאוד, תביא לכך שקו הגבול ייחצה. על כן, ישנה סבירות גבוהה לכך שבית המשפט לא יסתפק הפעם בהערת אזהרה או התראת בטלות, אלא יקבע נוכח כל המפורט לעיל, כי מדובר בשימוש לרעה בסמכות המכוננת. לאור האמור, ועל דעת היועצת המשפטית לממשלה, עמדתנו היא כי בשל הקשיים המהותיים והאחרים שטמונים בהצעת החוק, יש להתנגד לה".
בחוות הדעת מטעם היועמ"שית נכתב בין היתר כי מדובר "מדובר בשימוש בסמכות הכנסת, בפעם השנייה תוך זמן קצר, לשם הסדרת עניינו הפרטני של אדם מסוים, אשר כל 11 שופטי ההרכב שדנו בעניינו קבעו שנפל פגם במינויו כשר בממשלה".
הם ציינו כי "ההסדר המהותי חריג בהיקפו. בין היתר בשים לב להצעה למנוע באופן מוחלט ביקורת שיפוטית בסוגיה זו, וכן להתייחסות הנקודתית בלבד להגבלת הביקורת השיפוטית אף לגבי מינוים של שרים, ללא בחינה רחבה יותר של היקף הביקורת השיפוטית הראויה על החלטות בעלות מאפיינים דומים השייכות לליבת הפעילות הפוליטית של הממשלה".
לדבריהם, "קביעת היקף הביקורת השיפוטית על החלטות רשויות השלטון היא סוגיה כבדת משקל, היורדת לשורש הפרדת הרשויות. הסדרת סוגיה מעין זו מחייבת ראייה משטרית רחבה. ההיבט הפרסונלי של ההסדר עומד בניגוד מוחלט לאופן הזהיר שיש לעשות בסמכות המכוננת, בפרט בהסדרים רגישים מעין אלה. יתרה מכך, בניסיון להסדיר את עניינו האישי של אדם אחד, התיקון המוצע עלול כאמור להיות בעל השלכות רחבות וקשות על טוהר המידות של שרים, ובשל כך גם על שלטון החוק ואמון הציבור בעבודת הממשלה".
בחוות הדעת צוין כי "בדיוני הכנסת בתיקון חוק היסוד, מלפני כחודש וחצי בלבד, עלה בבירור כי חברי הכנסת מודעים לכך שבנוסף להיבט הכשירות, מינוי שרים נבחן גם בהיבטי סבירות. על אף האמור, לא סברו חברי הכנסת כי יש פגם בהלכה עצמה המצדיק את ביטולה או שינויה - ואף ציינו כי הם סמוכים ובטוחים כי מינוי דרעי לשר יצלח את מבחן הסבירות. בסופו של דבר נקבע כאמור כי מינוי של דרעי לשר עולה לכדי חוסר סבירות קיצוני. לפיכך, ההצעה אינה בגדר 'שיח בין הרשויות', אלא שימוש בסמכות הכנסת כדי לעקוף את היישום הפרטני שלו בעניין מסוים"
לצד זאת הדגישו כי "קידום מהיר של הצעת החוק בכנסת, במקביל לדיונים בוועדת החוקה בתיקון חוק-יסוד: השפיטה, במסגרתם נבחנת סוגיית עילת הסבירות בכללותה, מעמידים קושי נוסף".
פורסם לראשונה: 22:39, 11.02.23