למי שמקשיב היטב לגורמי הרפואה בצה"ל, שבחנו את סוגיית שילוב נשים כלוחמות בצה"ל ובצבאות זרים - ומנטרל אג'נדות - די ברור שהסבירות שנראה כאן צוותים או פלוגות של לוחמות ביחידות מיוחדות או מתמרנות, הוא קלוש עד מאוד.
נכון, כפי שנמסר אתמול לבג"ץ, הצבא יפתח מחלקת ניוד באחת מחטיבות החי"ר, ויאפשר מיון וקבלה ליחידת החילוץ בהיטס 669 וגם ליחידת לסילוק פצצות של ההנדסה הקרבית. הפיילוט יתחיל לקראת סוף השנה הנוכחית ובראשית השנה הבאה, אבל אם מסתכלים על דרישות הסף ועל ההשלכות העתידיות, די ברור מה תהיה התוצאה: מספר מועט של לוחמות שיתקבל ליחידות הללו, באופן זהה לפתיחת קורס טיס. בהמשך תהיה גם בעיה זהה בשירות בקבע במערך הקרבי, מסיבות ידועות של היריון ולידה.
לראשונה: צה"ל קבע תנאי סף לנשים לשרת בחטיבות חי"ר וביחידות מובחרות
(צילום: דובר צה"ל)
צה"ל עושה זאת בשל ערך השוויון המוצדק, אך עליו להיזהר מלהוריד את הרף המקצועי, בדיוק כפי שהוא אינו עושה זאת ביחידות הטכנולוגיות לחיילים מהפריפריה, שם המשימה היא להעלות את רמת החינוך באותן רשויות מקומיות, כדי שמועמדים יקבלו ציון קב"א ודפ"ר גבוה ויתקבלו ליחידה. חשוב להבהיר: לצה"ל יש אינטרס לשלב נשים במערך הלחימה, כדי להגדיל את המאגר על חשבון הגברים ולמצות את השירות שלהן טוב יותר.
למרות לא מעט מהמורות שכללו בעיות רפואיות ולחצים מצד רבנים למימוש פקודת השילוב הראוי, מספר הלוחמות בצבא בשמונה השנים האחרונות זינק במאות אחוזים בשל שיאי מוטיבציה, גם בקרב נערות דתיות, לשרת כלוחמות. רק בין 2019 ל-2021 חל זינוק שהתבטא ב-500 לוחמות חדשות. אלפי הלוחמות המתגייסות לצה"ל מדי שנה איפשרו לצבא למלא את החוסרים שהיו בגדודי החי"ר, השריון וההנדסה, לאחר שהלוחמות החדשות פינו מקומות של בנים בגדודי ההגנה האווירית, פיקוד העורף, משמר הגבול, איסוף קרבי, חיל התותחנים וחי"ר הגבולות (כגון גדודי קרקל וברדלס).
עבודה המטה המקיפה שנערכה כעת כללה בחינה של 5,000 מחקרים רפואיים ופיזיולוגיים בתחום שפורסמו בעולם ושימוש בנתונים מצבאות מערביים רבים. הממצאים העלו כי שיעור הנשירה גבוה פי שלושה משל גברים, ושיעור פציעות גבוה יותר מפי שניים. רק בודדות סיימו מסלול ביחידות מיוחדות.
"יש לנו אחריות שהן יסיימו את השירות בריאות", אומר בכיר בחיל הרפואה, שמסביר את הקריטריונים שנקבעו.
בחטיבת חי"ר (כרגע רק במחלקות הניוד) תצטרך המועמדת לשקול 67 ק"ג לפחות; להיות בגובה של 1.64 מטר לפחות; להחזיק בציון מינימלי של 1.05 במדד LCI (המחשב את היחס בין יכולות הגוף לשאת משקלים לטווחים ארוכים); לרוץ 3,000 מטרים תוך לא יותר מ-15:44 דקות; ולבצע לפחות שבע חזרות במכשיר המתח.
תנאי הסף המינימליים עבור בנות להתמיין לסיירות וליחידות המובחרות: 78 ק"ג משקל; 1.66 מטר גובה; מדד LCI של 1.05; לרוץ 3,000 מטר בפחות מ-14:50 דקות ולבצע עשר עליות מתח.
זהו רף קבלה שמסנן את הרוב המוחלט של הנשים שבכלל יגלו עניין. קצין בכיר שעסק בתחום מסביר כי לקבוע רף 78 ק"ג, זה להרוג את התינוק לפני שהוא נולד. מה הקשר בין משקל לבין להיות "חבלנית" שמפרקת פצצות? הבעיה המרכזית תהיה היעדר מסה קריטית ביחידות הלוחמות (שאינן חי"ר קל). בסוף לא בונים מערך על מספרים בודדים.
בנוסף, הבעיה המרכזית בשילוב נשים ביחידות לוחמות היא במילואים. ביחידות המיוחדות נדרש סד"כ מילואים פעיל, מה שלא קורה אצל נשים.
הרף בגיבושים ליחידות המיוחדות יהיה זהה בדיוק לזה של הגברים ללא הנחות, ומי שלא תעמוד בזה לא תתקבל. לפיכך, הסבירות שמספר הלוחמות שיעמדו ברף ואף ירצו להתגייס למערכים הללו יהיה גדול, אינה גבוהה בהתחשב בהסתכלות על שילוב נשים בקורס טיס.
לאורך יותר משני עשורים סיימו את הקורס רק 70 נשים שהוכשרו כצוות אוויר. זהו מספר שבטל בשישים מול כמות הטייסים שהוכשרו במקביל, ואם לוקחים בחשבון את מספר הנשים שהפסיקו טיסות בגלל סיבות של היריון ולידה, די ברור שמדובר במהלך לא כלכלי מול ההשקעה המרובה, אך חשיבותו רבה בשם עקרון השוויון, בוודאי בחברה דמוקרטית.
לכן פועל צה"ל כעת נכון ופותח את מערך הלחימה בזהירות רבה ובאיטיות, ולכן קול הזעקה שמשמיעים רבנים שהודיעו על ביטול פגישה עם הרמטכ"ל, אינו במקומו. כפי שזה נראה כעת פקודת השילוב הראוי לא צפויה להשתנות או להיאכף ואם יהיה שינוי הוא יהיה מינורי בצוות לוחמים ביחידה 669, שאליה יתגייסו במסגרת אחת של צוות לוחמים ולוחמות, ואת זה ניתן לבלוע.
