רוסיה, נזכיר, ריכזה יותר מ-100 אלף חיילים בקרבת הגבול עם אוקראינה - ומדינות המערב מאמינות שוולדימיר פוטין יורה בקרוב לכוחותיו לחצות את הגבול. ההערכה היא שבאמצעות האיום הממשי על אוקראינה רוצה מוסקבה לאלץ את ארה"ב ואירופה להיענות לדרישות הביטחוניות המרכזיות שלה: הפסקת ההתרחבות של נאט"ו מזרחה, והבטחה להימנע מצירוף אוקראינה לברית הצפון-אטלנטית. בשבוע שעבר הגישו ארה"ב ונאט"ו את התשובות לדרישות האלה. לאחר מכן אמרה מוסקבה כי הדרישות המרכזיות לא נענו, וכי "אין הרבה מקום לאופטימיות".
(צילום: סטס קופולו)
9 צפייה בגלריה
טנקים רוסיים בתרגיל צבאי שנערך החודש. בריטניה מעריכה: סביר מאוד שפוטין יפלוש לאוקראינה
(צילום: רויטרס, AP)
מאז תום המלחמה הקרה ב-1991 התרחבה נאט"ו מארגון צבאי בן 16 מדינות לארגון של 30 חברות המשתרע ממש עד לגבולות רוסיה, תוך שהיא מצרפת אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר, הברית הצבאית המזרחית שהובילה רוסיה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה. רוסיה רואה בנאט"ו את האיום הצבאי הגדול ביותר עליה, ומזהירה שלהצטרפות של אוקראינה לנאט"ו יהיו השלכות קשות.
לברוב אמר היום שנאט"ו רוצה לכפות על אוקראינה להצטרף לברית הצבאית, ולכן כוחותיה מתקרבים לגבולות המדינה. לברוב אמר: "נאט"ו כבר התקרבה לאוקראינה. היא רוצה לגרור אותה אליה, למרות שכולם מבינים שאוקראינה לא מוכנה ולא תוכל לתרום לחיזוק הביטחון של נאט"ו".
בנוסף דחה שר החוץ הרוסי את הטענה של נאט"ו שמטרת הברית הצבאית היא להגן מפני מתקפות, וקרא לה להצהיר אם בכוונתה להיענות לדרישות הביטחוניות המרכזיות של רוסיה.
כדי להמחיש את הדאגה הרוסית מהתרחבות נאט"ו במזרח אירופה הזכיר לברוב שהברית הצבאית ניהלה מערכות גם במדינות שלא היו חברות בה. "אל תשכחו שהם הפציצו את יוגוסלביה במשך קרוב לשלושה חודשים, פלשו ללוב והפרו החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם. אל תשכחו איך הם התנהגו באפגניסטן", אמר לברוב. שר החוץ הוסיף שהיעדר התגובה של פוטין ל"מסמך התשובות" שהגישו ארה"ב ונאט"ו מקטין את הסיכוי להגיע להסדר, למרות שרוסיה לא רוצה מלחמה.
בנוסף אמר היום לברוב שרוסיה מעוניינת ביחסים של "כבוד הדדי" עם ארה"ב, אך עם זאת היא לא רוצה להישאר במצב שבו הביטחון שלה "מופר מדי יום". לדברי שר החוץ הרוסי, "אנחנו רוצים יחסים טובים ושווים, יחסים של כבוד הדדי עם ארה"ב, כמו עם כל מדינה בעולם".
ראש מועצת הביטחון של רוסיה, ניקולאי פטרושב, דחה היום את הטענה של מדינות המערב שרוסיה מתכננת לפלוש לאוקראינה. "כרגע הן אומרות שרוסיה מאיימת על אוקראינה. זה מגוחך לחלוטין. אנחנו לא רוצים מלחמה, ובכלל לא צריכים אותה", הצהיר ראש מועצת הביטחון.
בשבועות האחרונים מנסה ארה"ב לאחד את מדינות המערב סביב סנקציות אפשריות – ו"חסרות תקדים" – שיוטלו על רוסיה במקרה של פלישה לאוקראינה. התגובה של אירופה לפלישה רוסית היא סוגיה רגישה, בעקבות התלות של היבשת באספקת הגז הטבעי מרוסיה. גרמניה קראה לנקוט "זהירות", מתוך הנחה שהתשובה הרוסית לסנקציות קשות תהיה קטיעת זרם הגז הרוסי ליבשת. יותר מ-40% מהגז הטבעי באירופה מגיע מרוסיה, וכשליש מהגז הרוסי עובר בצינורות באוקראינה.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, התייחס היום לתלות בגז הרוסי ואמר שאירופה צריכה לגוון את אספקת האנרגיה שלה. "אנחנו מודאגים מהמצב של ענף האנרגיה באירופה", אמר סטולטנברג, וציין שהמצב מראה את החסרונות של תלות "בספקית אחת של גז טבעי. זו הסיבה מדוע בעלות הברית של נאט"ו מסכימות שאנחנו צריכים להתמקד בגיוון האספקה", ציין מזכ"ל הברית הצבאית.
סטולטנברג הדגיש שנאט"ו לא מתכננת לשלוח כוחות לאוקראינה – שאינה חברה בברית הצבאית – במקרה שרוסיה תפלוש אליה. "אנחנו מתמקדים בלספק לה סיוע", הוא אמר. ארה"ב, בריטניה וכמה מדינות מערביות נוספות העבירו לאחרונה נשק לאוקראינה כדי לעזור לה להיערך לפלישה רוסית.
ממשלת בריטניה אמרה היום שהשבוע היא תחריף את היקף הסנקציות שיוטלו על פוטין במקרה של פלישה. שרת החוץ הבריטית, ליז טראס, אמרה ל-BBC: "אנחנו חושבים שסביר מאוד שהוא רוצה לפלוש לאוקראינה. זו הסיבה שאנחנו עושים כל מה שאפשר, באמצעות הרתעה ודיפלומטיה".
