בנט הבוקר: "ייתכן שתוך זמן קצר יהיה הסכם עם איראן בווינה. הוא יהיה חלש וקצר מהקודם"
(צילום: אלכס גמבורג )
שיחות הגרעין בווינה בין המעצמות לבין איראן נכנסות בימים אלה לישורת האחרונה. אם לא יהיו הפתעות, הצדדים צפויים להודיע בשבוע הקרוב או לכל היותר בשבוע הבא על הגעה להסכמות שיחזירו את הצדדים להסכם שנחתם ב-2015. בשבוע שעבר דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס מפי דיפלומטים כי הסיכום המתגבש בין איראן לארה"ב, שמטרתו למעשה להציל את ההסכם שנחתם לפני שבע שנים, כולל בשלב הראשון סדרת צעדים בוני אמון של שני הצדדים.
בשלב הראשון, אמורה איראן להפסיק להעשיר אורניום ברמה שעולה על 5%. בנוסף יופשרו נכסים איראניים בשווי 7 מיליארד דולר שהוקפאו על-ידי דרום קוריאה, כתוצאה מהסנקציות האמריקניות, וכן ישוחררו אסירים מערביים שכלואים באיראן. רק לאחר שהצעדים האלה יתבצעו יחל שלב הסרת הסנקציות נגד איראן. על לוח הזמנים טרם הושגה הסכמה, וכמה גורמים העריכו שפרק הזמן שיחלוף מההסכם עד להסרת הסנקציות יהיה בין חודש לשלושה חודשים.
4 צפייה בגלריה
בנט, ראיסי וביידן. בישראל מעריכים שאיראן רחוקה שישה חודשים ממספיק חומר לפצצה, בארה"ב סבורים שתשעה חודשים
(צילום: יואב דודקביץ', AP)
בהתחשב בכך שאיראן תפסיק להעשיר אורניום ברמה שעולה על 5%, ותקפיא למעשה את תוכנית הגרעין בתמורה להסרת הסנקציות - היא תיוותר במרחק קצר הרבה יותר לפצצה נוכח ההתקדמות שעשתה בשנים האחרונות, מאז שהחליט דונלד טראמפ לפרוש מההסכם ב-2018 ולהחזיר את הסנקציות נגד טהרן. הסכם הגרעין מ-2015 מגביל את איראן להעשרת אורניום ברמה שלא עולה על 3.67%, אך כעת היא מעשירה אורניום ברמה של עד 60%. כדי שאורניום יוכל לשמש לייצור נשק גרעיני הוא צריך להיות מועשר ברמה של כ-90%.
ההסכם המקורי אמור היה להותיר את איראן במרחק של שנה מהגעה למספיק חומר מועשר לפצצה גרעינית אחת, וכעת נשמעות הערכות שמדברות על בין חצי שנה לבין תשעה חודשים - ההערכה הפסימית יותר בירושלים והאופטימית יותר בוושינגטון. בכל אופן, ההסכם החדש-ישן גרוע מהקודם - וישפר את מצבם של האיראנים.
גנץ במינכן: "הסכם עם איראן? לא סוף פסוק"
(צילום: כנס מינכן לביטחון)
4 צפייה בגלריה
תשתית נפט איראנית במפרץ הפרסי. סכומי עתק יזרמו לטהרן, ובישראל חוששים: יכולות הכטב"מים ישודרגו עוד יותר
(צילום: EPA)
ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א אמר ל-ynet כי "ההסכם פחות טוב מ-2015, אבל יותר טוב מהמצב שאנחנו נמצאים היום". הוא הסביר כי בכל מקרה הסכם אם איראן לא יחזיר אותה לנקודה שבה הייתה ערב פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין. "מה שברור לחלוטין הוא שלא ניתן לחזור להסכם המקורי של 2015, בעיקר בגלל ההתקדמות שאיראן השיגה בכל מה שקשור למחקר והפיתוח. לכן אם אחרי 2015 דיברו על זה שאיראן נמצאת כשנה מצבירה של מספיק חומר גרעיני, היום הם במצב של בין חודש לחודשיים, וההערכות במקרה הטוב הן שאחרי חזרה להסכם הם יהיו במרחק של שמונה חודשים. במובן הזה זה הסכם יותר בעייתי מבחינתנו. זה המחיר שכנראה נצטרך לשלם על ההחלטה לפרוש מההסכם ב-2018", הסביר.
ד"ר צימט הוסיף כי יש סוגיות שעדיין לא ברורות בהסכם. "האיראנים אומרים שאת הצנטריפוגות המתקדמות הם התקינו בעקבות החבלות שיוחסו לישראל בשנה האחרונה בנתנז והם לא מוכנים לפרק אותן. נשאלת השאלה - מה יקרה להן? האם יישארו באיראן? האם יעברו למשמורת ברוסיה?".
בישראל רואים את הסרת הסנקציות על איראן בתור הסעיף הגרוע ביותר בהסכם. זאת, מאחר שאיראן תוכל שוב לסחור באופן חופשי בנפט ולקבל סכומי עתק. במקביל, האיראנים כאמור צפויים גם לקבל כ-7 מיליארד דולר נזילים, מה שיאפשר להם להעביר כספים לזרועות הטרור שבהן הרפובליקה האיסלאמית תומכת: מחיזבאללה, דרך החות'ים ועד חמאס והג'יהאד האיסלאמי. איראן תוכל להשתמש בכספים גם לשדרוג יכולות כלי הטיס הבלתי-מאוישים שלה, שמטרידים את המערב ואת ישראל.
האיראנים, כאמור, כבר קיבלו את טיוטת ההסכם שלפי סוכנות הידיעות רויטרס מונה 20 עמודים. לפני שיודיעו למעצמות ולמערב, הם מנסים להשיג שיפורים של הרגע האחרון ולסחוט עוד ויתורים, בעיקר מצד האמריקנים. בין היתר דורשים בטהרן הסרה מהירה ורחבה יותר של הסנקציות על הרפובליקה האסלאמית ועל אישים איראניים, ובמקביל דורשים הבטחה כמעט בלתי-אפשרית, לפיה הסרת הסנקציות היא סופית ומוחלטת, צעד שאמור למנוע החזרה של הסנקציות במקרה שנשיא אמריקני אחר יחליט. לניסיון האיראני הצטרפו היום חברי הפרלמנט האיראני, שפרסמו היום הודעה לפיה רוב החברים בפרלמנט דורשים מההנהגה להבטיח שהצדדים בהסכם לא יפרשו ממנו ולא יחזירו שום סנקציה.
מה יפקע, ומתי?
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה כי ההסכם החדש שעליו יחתמו המעצמות עם איראן יהיה "חלש יותר וקצר יותר מהקודם". הוא הוסיף כי החתימה על ההסכם ב-2015, "האיראנים התקדמו מאוד בבניית יכולת העשרה. אם העולם יחתום שוב על ההסכם, מבלי להאריך את מועד הפקיעה, אנו מדברים על הסכם שקונה שנתיים וחצי בסך הכול, שאחריהן איראן יכולה ורשאית לפתח ולהתקין צנטריפוגות מתקדמות בלי הגבלות. אצטדיונים של צנטריפוגות. בתמורה לאותן שנתיים וחצי טהרן תקבל עשרות מיליארדי דולרים ואת הסרת הסנקציות - המון כסף שמגיע בסופו של דבר לטרור באזור".
"האיראנים כופפו את המערב, וזה אנדרסטייטמנט"
(צילום: נויל האריס)
בנט נשמע הבוקר כמעט ומשלים עם החתימה, אבל בישראל לא מוותרים עד הרגע האחרון ומנסים להפעיל לחצים על המערב כדי למנוע את חתימת ההסכם. בנט ושר החוץ וראש הממשלה החליפי לפיד צפויים להשמיע גינויים והתנגדויות להסכם אם ייחתם, ובכיר ישראלי הגדיר את ההיערכות לחתימה על ההסכם באומרו "לא נעשה ביבי, אבל לא נסתיר את דעתנו".
גורמים מדיניים בכירים הדגישו כי "ישראל הייתה משלימה אם זה היה הסכם נסבל, אבל הבעיה היא שההסכם כבר לא רלוונטי. מה שהיה ב-2015 בעייתי הוא עכשיו עוד יותר בעייתי".
לדבריהם, מסר על טיבו של ההסכם הועבר מירושלים לארה"ב ולמעצמות. "מה שנאמר לישראל שמאז שטראמפ פרש מההסכם ולא נעשה דבר, הגענו למצב של העשרה מתקדמת - ועל זה צריך לשים חסם ולהפסיק את ההעשרה. לדעת ישראל, התועלת של לעשות פאוזה לשנתיים וחצי ולאפשר לאיראנים לייצא נפט ולהרוויח מיליארדים - לא שווה את המחיר, שאפשר להשיג באמצעות הרתעה. זה הסכם גרוע לישראל".
אחת הסיבות שבישראל סבורים שההסכם לא טוב היא שסעיפי הפקיעה בהסכם לא עודכנו בהתאם, אותם סעיפים שעליהם דיבר הבוקר ראש הממשלה בנט. אחד הסעיפים נוגע לאמצעי לחימה קונבנציונליים - והוא כבר פקע באוקטובר 2020.
סעיפים נוספים שמועד פקיעתם לא עודכן נוגעים לפיתוח צנטריפוגות מתקדמות והעשרת אורניום, והם צפויים לפקוע בראשית 2024. אבל הסעיף שמדאיג ביותר את ישראל הוא סעיף ה"Snap-Back", שיפקע באוקטובר 2025. סעיף זה מאפשר למעצמות להשיב את משטר הסנקציות של מועצת הביטחון על איראן. ככלל, ההסכם קובע כי בשנת 2031 יוסרו כמעט כל מגבלות הגרעין על איראן.
אף שבישראל סבורים כמעט כולם כאחד שההסכם שאליו יגיעו לא יהיה טוב, גורמים בירושלים מציינים כי מדובר בהסכם הכי טוב שאפשר להשיג בנסיבות הקיימות, בין היתר מאחר שהוא יכניס את איראן למסגרת מסוימת של מגבלות. יש מי שרואים בישראל גם יתרון נוסף בהסכם: מאחר שהיא לא מחויבת לו ואינה חלק בו, היא יכולה לנצל את הזמן ולהכין פעולות קינטיות.
שר הביטחון בני גנץ, שנאם בצהריים בוועידת מינכן לביטחון, אמר כי גם אם ייחתם הסכם - יש לפקח על כל מתקני הגרעין של איראן. הוא הוסיף כי יש "להמשיך לעסוק בתיקים הפתוחים של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ולוודא שתוקף ההסכם לא מאפשר לאיראן לפרוץ לגרעין". לדבריו, "עלינו לוודא שהצנטריפוגות המתקדמות אינן מוצאות את עצמן במתקן אחר, קרוב או רחוק. שפיתוח הטילים הבליסטיים שביכולתם לשאת ראשי נשק גרעיני נבלם. חייבים לנקוט בכל הפעולות בכדי להבטיח שאיראן לעולם לא תהיה מדינת סף גרעינית. אסור לעולם להשלים עם זה, וישראל לעולם לא תשלים עם זה".
