ג'ים, הלוא הוא ג'יימס דין, ישב במכונית, סיגריה בפיו והוא דרוך ומוכן. באז ישב במכונית השנייה, המַסְרק שאותו העביר רגע קודם בבלוריתו נתון בין שיניו. הם מחממים מנועים, וברגע שג'ודי היפה (נטלי ווד) נותנת את האות, הם דוהרים בחוסר תכלית לעבר התהום. זה לא נגמר טוב בסרט "מרד הנעורים" וזה גם לא ייגמר טוב אצלנו.
דהרה חסרת טעם אל התהום, שבר שכבר התרחש והוא מעמיק והולך, וסוף למשבר לא נראה באופק. העובדה הפשוטה, החותכת, היא שלא יהיו כאן מנצחים אלא רק מפסידים. כל זה לא מביא אף אחד מהסיקריקים, מימין ומשמאל, לעשות חשבון פשוט של עלות מול תועלת.
אני לא מהאו"ם, אני איש ימין שרוצה תיקונים משמעותיים במערכת המשפט, אבל אני לא מוכן לשפוך את המדינה עם המים. הוויכוח כבר מזמן אינו ענייני והעובדות לא חשובות. חוסר האמון הוא כזה שהשאלה הקובעת היא מי מבקש לחוקק, ולא מה רוצים לחוקק. הקיצוניים מימין ומשמאל השתלטו על השיח, לא נשאר מקום לעמדות שקולות שמגלמות בנוסף לאידיאולוגיה גם שאיפה לאחדות, הבנה וכבוד לדאגותיו של הצד השני. ממלכתיות הפכה מילה גסה, האחריות הלאומית התאדתה. אנשים נורמליים משני הצדדים שרוצים פשרה, מוקעים כבוגדים על ידי קנאי השוליים ונכנעים להם.
עירוב צה"ל והקריאות לסרבנות הם אסון. חמוּר גם חוסר ההבנה שלתוצאות הבחירות יש משקל, הן לא חזות הכל אבל הן גם לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. מצד שני, ההתעלמות, שלא לומר הבוז, לדאגתו של חצי עם מפני דיקטטורה היא איוולת. זה לא חשוב שלדעתי זה לא מה שהולך להיות כאן, מספיק שכל כך הרבה אנשים חוששים מזה, כדי שהממשלה תתייחס לנושא ברצינות.
מחר יכולים מחבלי חיזבאללה לנסות ולכבוש את מטולה, ומה נעשה אז? נתווכח על מידת הצמצום הראויה לעילת הסבירות? כל חייל סדיר או מילואים ירוץ לשם, ירוצו תומכי הרפורמה ומתנגדיה. לא נעים להגיד, לפעמים אני כמעט מודה למחבלים הארורים. שאיפתם המטורפת לחסל את כולנו היא כרגע הדבק הכי חזק שלנו. אם היה להם קצת שכל, הם היו יושבים בשקט ונותנים ליהודים לאכול אלה את אלה. ממש כמו אז בימי המרד, כשהמטורפים מכל המחנות שרפו את מחסני המזון, עוד בטרם הגיעו החיילים הרומאים אל חומות ירושלים.
גלעד שרוןצילום: ניצן דרור"מִן הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ צוֹדְקִים לֹא יִצְמְחוּ לְעוֹלָם פְּרָחִים בָּאָבִיב" (עמיחי). כולם כל כך צודקים, והמדינה קורסת. צריך להניח קצת לצדק ולנהוג בחוכמה. חלק מהמוחים חצו כל קו ושברו עקרון מקודש: צה"ל שומר על כולנו, הוא מחוץ למשוואה. התקדים הזה מסוכן ויכול ללכת לכל הכיוונים. אבל כמו שבצבא האחראים על כל מה שקורה הם המפקדים, כך במדינה הממשלה היא האחראית. צריך היה לגלות חוכמה ואחריות. ידעתם שזה מה שיקרה ועצמתם עיניים.
עכשיו הנזק כבר נגרם, כולם דוהרים אל התהום ועוד לוחצים על הגז: אי-אפשר להיכנע לקצינים ואי-אפשר גם לוותר עליהם. חבורת חסרי אחריות, זה קרב שאסור היה להיכנס אליו. אי-אפשר לנצח, אף אחד מהצדדים לא יכול בלי הצד השני. למען השם ולמען העם החבוט הזה, אין באמת פערים בלתי ניתנים לגישור. עזבו הכל, התעלמו מהפנאטים שורפי האסמים, שבו ביחד המנהיגים השפויים והנורמלים ותסתדרו.
- גלעד שרון הוא חבר ליכוד
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
פורסם לראשונה: 08:34, 24.07.23
