ההתעשתות הכה-מאוחרת של הרפובליקנים בארה"ב מדונלד טראמפ, וההתנערות ממנו של בכירי ממשלו – צריכות להחזיר לדיון הציבורי כאן את שאלת הנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו. במה מדובר? "נבצרות" היא תיאור מצב, זמני או קבוע, שבו בעל תפקיד, המכהן במשרה שלטונית, אינו יכול למלא את תפקידו מסיבה זו או אחרת.
שלא כמו בארה"ב, למדינת ישראל אין חוקה. אבל ישראל היא מדינה דמוקרטית, ומוסכם על רוב אזרחיה כי השילוב שבין מגילת העצמאות, חוקי היסוד ופסיקת בית המשפט העליון, מתווה את דרכה החוקתית. ב"חוק יסוד: הממשלה" נקבע בין השאר כך: "אם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן זמני, ימלא את מקומו ממלא מקום ראש הממשלה".
החוק אינו מפרט מי מוסמך להכריז על נבצרות ראש הממשלה ומה העילות לנבצרותו. בפועל, הופעל החוק פעם אחת בלבד, לפני 15 שנים בדיוק. היועמ"ש דאז מני מזוז קבע שאהוד אולמרט ימשיך באופן זמני למלא את מקום ראש הממשלה אריאל שרון עקב האירוע המוחי שבו לקה.
כשנתיים מאוחר יותר, בעיצומן של החקירות הפליליות נגד אולמרט, דחה בג"ץ דרישות להכריז על נבצרותו: "ההוראה אינה מוגבלת אך לנבצרות זמנית מטעמי בריאות אלא עשויה לחול במגוון נסיבות, ביניהן קיומן של חקירות פליליות נגד ראש הממשלה... עוד מניחים אנו, מבלי להכריע בדבר, כי בנסיבות המתאימות מוסמך היועץ המשפטי לממשלה להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה...".
מצבו המשפטי של נתניהו משבש את האחריות הנדרשת ממנו בבואו לקבל החלטות לאומיות בכלל, ובפרט בתחום מערכות השפיטה והחוק. טובתו האישית גוברת לכאורה על טובת אזרחי המדינה
היועמ"ש אביחי מנדלבליט נדרש גם הוא לשאלת הנבצרות, בהשיבו לדרישות למנוע מנאשם בפלילים להקים ממשלה: "לא ניתן לשלול באופן קטגורי את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים. ואולם, במצב הדברים הנתון, עמדת היועמ"ש היא כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות, אינו מבסס עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
האם מאז השתנה המצב? ועוד איך. שלוש סיבות לכך, והן מצטברות זו על גבי זו.
הראשונה: ההתנכלות של ראש הממשלה המכהן למערכת השפיטה, ההסתה הבוטה והמתמשכת שלו ומטעמו נגדה ונגד גורמי אכיפת החוק, בראשם פרקליטות המדינה והיועמ"ש, והכפשת עדי התביעה נגדו ותובעיו. אלה מבטאות בוז לכללי המשחק הדמוקרטי, לשלטון החוק ולשוויון בפני החוק, ולערכי היסוד של מדינת ישראל.
השנייה: כהונה של ראש הרשות המבצעת, תחת כתב אישום פלילי חמור, נגועה בניגוד עניינים מובהק. הוא נובע משליטתו במינויים הבכירים במערכות החוק והמשפט, ומיכולתו להטות את הדיון הציבורי בעניין משפטו. בפסק הדין בסדרת עתירות לבג"ץ, שניתן ב-6 במאי, קבעו השופטים: "רשמנו לפנינו את הודעת היועמ"ש... לפיה כהונתו של חה"כ נתניהו כראש ממשלה תהיה כפופה להסדר ניגוד עניינים שייערך עמו אשר יקבע מגבלות בקשר למילוי תפקידו בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק. בא כוחו של ח"כ נתניהו אישר את הדברים בטיעוניו הכתובים". זה לא נעשה עד היום.
ספטמבר האחרון: מנדלבליט על סוגיית הנבצרות
(צילום: דוברות לשכת עורכי הדין)
והשלישית והאחרונה: ניהול המשפט. מדובר בנאשם בפלילים, בעבירות חמורות ביותר של שחיתות שלטונית. בקרוב יסתיימו הסגרים ובתי המשפט יחזרו לתפקד בשגרה. אז יידרש הנאשם נתניהו להתייצב בעצמו בתכיפות בבית המשפט המחוזי בירושלים, לימים ארוכים של דיוני הוכחות, שמיעת עדים וחקירות. לנאשם כזה אין זמן וקשב לניהול ענייני המדינה. עד תום משפטו – בזיכוי, או חלילה בהרשעה - אין זה ראוי שבראש הפירמידה השלטונית יעמוד נאשם בפלילים. לא מהבחינה המעשית, וממילא לא מן הבחינה הערכית.
גלעד שרשחר תמירבראשות הממשלה עומד כיום אדם שמצבו המשפטי האישי משבש את האחריות הממלכתית הנדרשת ממנו בבואו לקבל החלטות לאומיות בכלל, ובפרט בהחלטות בתחום מערכות השפיטה ואכיפת החוק. אדם שיש בהחלט לזקוף לזכותו גם הישגים בעבר, אך כיום - טובתו האישית והאינטרסים המשפטיים שלו גוברים לכאורה על טובת אזרחי המדינה.
על היועמ"ש מנדלבליט להכריז ששינה את עמדתו. מר נתניהו צריך לצאת לאלתר לנבצרות זמנית. כדמוקרטיה מתגוננת, רשאית המדינה להגביל, כחוק, את פעילותו של מי שמנצל לרעה את הזכויות והסמכויות שהיא מעניקה לו.
- עו"ד (אל"מ במיל') גלעד שר, לשעבר מנהל לשכת ראש הממשלה וממנהלי המו"מ המדיני, הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS ובמכון בייקר ביוסטון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
