אחרי החודש הקטלני ביותר שחוותה ארה"ב במהלך מגפת הקורונה, עם יותר מ-95,000 קורבנות בינואר, בימים האחרונים נראים סימנים מעודדים לירידה בתחלואה במדינה – במקביל להאצה משמעותית במבצע החיסונים נגד הנגיף.
לפי נתונים שפרסמו המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), עד כה קיבלו כ-26.4 מיליון אמריקנים מנת חיסון אחת בלבד, וכשישה מיליון נוספים קיבלו גם את המנה השנייה. בסך הכול ניתנו יותר מ-32.8 מיליון זריקות, כשב-20 בינואר, יום השבעתו של הנשיא ג'ו ביידן, המספר הזה עמד על 16.5 מיליון בלבד. כעת קצב החיסונים עומד על כ-1.3 מיליון זריקות ביום, הרבה מעבר ליעד הרשמי שהציב ביידן למיליון חיסונים בכל אחד מ-100 הימים הראשונים שלו בתפקיד.
אולם גם הקצב הנוכחי לא יספיק להשיג במהירות את התוצאה המיוחלת של המבצע – "חסינות עדר" שתאפשר לאמריקנים לחזור למידה מסוימת של שגרה. אמש אמר ד"ר אנתוני פאוצ'י, יועצו הרפואי של ביידן והמומחה הראשי של הממשל למחלות מידבקות, כי כדי להגיע למצב שכזה יידרש חיסון מלא של בין 70% עד 85% מכלל אוכלוסיית ארה"ב, כלומר לפחות 230 מיליון איש. בראיון לרשת החדשות CNN הוסיף פאוצ'י כי לרמת חיסון גבוהה שכזו ניתן יהיה להגיע בסוף הקיץ או בתחילת הסתיו.
כדי להאיץ עוד יותר את קצב החיסונים, ממשל ביידן הודיע אמש על הוצאתה לפועל מהשבוע הבא של תוכנית לשיתוף פעולה עם רשתות הפארם ובתי המרקחת ברחבי המדינה. לפי התוכנית, שאותה יזם עוד הממשל הקודם, הסניפים המקומיים יחלקו גם הם חיסונים לאוכלוסייה, במקביל למבצע שאותו מנהלות הרשויות המקומיות.
בארה"ב מדגישים את העובדה שלרשתות הפארם יש כבר ניסיון רב בחלוקת חיסונים, כמו חיסוני שפעת, ואם יכולותיהן ינוצלו במלואן – ניתן יהיה לתת באמצעותן עשרות מיליוני חיסונים בכל חודש. "זה יאפשר לפתוח יותר מרכזי חיסון לאנשים בתוך הקהילות שלהם", אמר ג'ף זיינטס, מתאם תגובת ממשל ביידן למשבר הקורונה.
זיינטס אמר כי התוכנית תחל ב-11 בפברואר ובשלבה הראשון יחולקו מיליון חיסונים ל-6,500 סניפים ברחבי ארה"ב. הוא אמר שבהמשך יחולקו יותר ויותר מנות דרך בתי המרקחת המקומיים, וכי התקווה היא להרחיב את שיתוף הפעולה ל-40,000 סניפים בסך הכול. הוא הזהיר כי קשיים בשרשרת האספקה של החיסונים עלולים להפריע ליישום התוכנית בשלביה הראשונים.
במקביל, ממשל ביידן הודיע על הגדלת מנות החיסון שהוא מספק למדינות ארה"ב. לדברי זיינטס, בכל אחד משלושת השבועות הקרובים הן יקבלו בסך הכול 10.5 מיליון מנות. בנוסף, זיינטס הודיע שהממשל הפדרלי, באמצעות הסוכנות לניהול אסונות (FEMA), יפצה את המדינות על הפעולות שנקטו במהלך הטיפול במשבר הקורונה מאז תחילתו בינואר בשנה שעברה – כמו למשל רכישת ציוד מגן או שימוש בחיילי המשמר הלאומי.
בצל הקשיים שבהם נתקל ביידן בקונגרס, בדרכו לאשר שם את חבילת הסיוע הענקית שהציע להמרצת הכלכלה, בגובה של 1.9 טריליון דולר ושבה מוקצים גם מיליארדי דולרים להרחבת מבצע החיסונים, זיינטס הדגיש כי לפיצויים שכעת הוכרזו אין צורך באישור של המחוקקים. לדבריו העלות הכוללת של תוכנית הפיצויים הזו תעמוד על בין 3 ל-5 מיליארד דולר.
הרחבת מבצע החיסונים מעוררת כעת תקווה במדינות ארה"ב, ובחלקן מרחיבות הרשויות את תנאי הזכאות לזריקה. מושל קנטקי, אנדי באשיר, הדגיש כי "האתגר שלנו הוא אספקה, אספקה ואספקה. תזכרו, אנחנו ניתן את החיסון לכל אחד – זה רק הולך לקחת קצת זמן".
המפגינים חסמו: "עכברי מעבדה!"
מושל ניו יורק אנדרו קואומו אמר כי הגדלת אספקת המנות למדינתו תאפשר לו להזרים לרשויות המקומיות שם 20% יותר חיסונים ממה שהיה עד כה. ההגדלה הזו, הוא אמר, תספק להן "גמישות" בבואן לתת עדיפות לקבוצות מסוימות, בהתאם לשיקול דעתן, כמו עובדי מסעדות או נהגי מוניות.
לצד בעיות האספקה, לעתים גם אירועים חיצוניים מקשים על מבצע החיסונים. סופת השלג שהשתוללה בחוף המזרחי של ארה"ב הביאה לסגירתם של מרכזי חיסון רבים בניו יורק. בקליפורניה, מרכז החיסונים הענק שנפתח באצטדיון דודג'ר נאלץ לסגור ביום ראשון את שעריו, באופן זמני, בעקבות הפגנה של כ-50 מתנגדי חיסונים. המפגינים קראו לאלו שחיכו בתור "להסתובב חזרה", וצעקו להם: "אתם עכברי מעבדה!".
גרמן ג'קואז, שחיכה אז בתור לזריקה, הביע מורת רוח מדבריהם. "זה לגמרי לא בסדר", הוא סיפר לעיתון "לוס אנג'לס טיימס". לדבריו, "חיכיתי שבועות כדי לקבל תור. אני רופא שיניים. אני לוקח סיכון גדול בכך שאני נמצא ליד מטופלים. אני רוצה להיות בטוח עבור המטופלים שלי ועבור המשפחה שלי. החיסון הוא הדרך היחידה לנצח את הנגיף".
במקביל, מגמת ירידה נרשמת בימים האחרונים בנתוני התחלואה בארה"ב. ביומו הראשון של פברואר מספר הנדבקים היומי ירד – לראשונה זה חודשיים – אל מתחת ל-100,000, אם כי הממוצע היומי עדיין עומד בארה"ב על קרוב ל-150,000. לשם השוואה, הממוצע היומי של נדבקים חדשים באמצע ינואר עמד על כ-250,000. מגמת הירידה הזו ניכרת בכל 50 המדינות בארה"ב.
מספרי התמותה ירדו גם הם, אם כי באופן פחות משמעותי, לאור העובדה ששינויים בנתון הזה דורשים זמן רב יותר מאשר שינויים בנתוני הנדבקים. ממוצע המתים היומי בארה"ב עומד כעת על 3,150 – ירידה של בערך 200 לעומת השיא שנרשם באמצע ינואר. חודש ינואר היה הקטלני ביותר מאז הגעת הנגיף לארה"ב, וכאמור מתו במהלכו יותר מ-95,000 חולי קורונה. מניין המתים הכולל בארה"ב עומד כבר על יותר מ-446,000, ומספר הנדבקים הכולל בה על כ-26.5 מיליון. בשני הנתונים הללו מדורגת ארה"ב ראשונה בעולם.
ד"ר פיליפ לנדריגן, אפידמיולוג מהבוסטון קולג', אומר כי לחיסונים יש אולי השפעה מסוימת על הירידה בתחלואה – אך לדבריו זהו לא הגורם המרכזי שעומד מאחוריה. בשבועות האחרונים, הוא אומר, פחתה במידה משמעותית הפוליטיזציה של המשבר – אולי לאור ממדיה הבלתי נתפסים של המגפה בחודש האחרון. לנדריגן אומר שכעת אמריקנים רבים יותר לוקחים את האיום הנשקף מהנגיף ברצינות רבה. "אני לא חושב שאפשר להפריז בחשיבות השינוי התרבותי הזה. אני חושב שזה דבר קריטי", הוסיף.
אבל עדיין, גם רבבות נדבקים בכל יום מהווים רמת תחלואה גבוהה מאוד, כזו שמעניקה לנגיף הזדמנויות רבות יותר לפתח מוטציות חדשות – כאלו שעלולות להפוך אותו למידבק יותר, קטלני יותר ואולי אף לבעל עמידות מסוימת כלפי החיסונים שפותחו. האפשרות הזו מדאיגה מאוד, כמו בכל העולם, גם את הרשויות בארה"ב.
"הדרך היחידה של הנגיף לפתח מוטציות היא בהתרבות. אז אם אתה מחסן אנשים, מכפיל את אמצעי בריאות הציבור ושומר על רמות ויראליות נמוכות – לא תהיה אבולוציה מהירה שתביא למוטציות", אמר ד"ר פאוצ'י בראיון ל-CNN. "זה משהו שאנשים חייבים להבין. הדרך להפסיק את המוטציות: תתחסנו ותשמרו על הנחיות הבריאות".