בית המשפט הפדרלי לערעורים אישר פה אחד אתמול (שישי) את החוק שעלול לאסור על השימוש בטיקטוק בארה"ב, ולהוביל לחסימתה מאמצע ינואר - מכה קשה לפלטפורמת המדיה החברתית, שנאבקת על הישרדותה במדינה.
בית המשפט לערעורים של מחוז קולומביה דחה את העתירה של טיקטוק לבטל את החוק - שדורש מהחברה לנתק קשרים עם חברת האם הסינית בייטדאנס, או להיחסם עד אמצע ינואר - ודחה את טענת החברה כי החוק מפר את התיקון הראשון לחוקה.
"התיקון הראשון קיים כדי להגן על חופש הביטוי בארה"ב", נכתב בחוות הדעת של השופט דגלאס גינסבורג. "כאן הממשלה פעלה אך ורק כדי להגן על החופש הזה מפני מדינת אויב זרה ולהגביל את יכולתה של אותה מדינה לאסוף מידע על אנשים בארצות הברית".
טיקטוק ובייטדאנס - שותפה נוספת בתביעה - צפויות לערער לבית המשפט העליון במדינה, אם כי לא ברור אם הוא יקבל את המקרה. דובר טיקטוק מייקל יוז אמר בהצהרה: "לבית המשפט העליון יש היסטוריה מבוססת של הגנה על זכות האמריקאים לחופש ביטוי, ואנו מצפים שכך יעשה בסוגיה החוקתית החשובה הזו".
יוז הוסיף: "לצערנו, איסור טיקטוק נוצר ונדחף על בסיס מידע שגוי, פגום והיפותטי, מה שמוביל לצנזורה גלויה של העם האמריקני". הוא טען כי ללא עצירה, החוק "ישתיק את קולם של מעל 170 מיליון אזרחים בארה"ב ובעולם ב-19 בינואר 2025".
למרות שהמקרה מצוי במערכה משפטית, ייתכן שהחברות יקבלו חבל הצלה מהנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שניסה לחסום את טיקטוק בתקופת כהונתו הראשונה, אך אמר במהלך מסע הבחירות כי כעת הוא מתנגד לכך.
החוק, שנחתם על ידי הנשיא ג'ו ביידן באפריל, היה שיאו של סאגה רב-שנתית בוושינגטון סביב אפליקציית סרטוני הווידאו הקצרים, שאותה הממשלה רואה כאיום ביטחוני בשל קשריה עם סין.
ארה"ב טוענת כי היא מודאגת מכך שטיקטוק אוספת כמויות עצומות של נתוני משתמשים, כולל מידע רגיש על הרגלי צפייה, שעלולים להגיע לידי הממשלה הסינית באמצעות כפייה. בנוסף, הוזהר כי האלגוריתם הייחודי המניע את מה שהמשתמשים רואים באפליקציה חשוף למניפולציה על-ידי הרשויות הסיניות, שיכולות לעצב תוכן באופן קשה לזיהוי - חשש שעולה גם באיחוד האירופי, שבחן ביום שישי את תפקיד אפליקציית הווידאו בבחירות ברומניה.
טיקטוק, שתבעה את הממשל על החוק במאי, הכחישה במשך זמן רב את החשדות שבייג'ינג השתמשה בה לריגול או להשפעה על הציבור האמריקני. עורכי הדין שלה טענו כי וושינגטון לא הציגה ראיות שמוכיחות שהחברה העבירה נתוני משתמשים לממשלה הסינית או שמניפולציה של תוכן בוצעה בארה"ב לטובת בייג'ינג. בנוסף, הם טוענים כי החוק מבוסס על חששות לגבי סיכונים עתידיים, ולא על עובדות מוגמרות, כשהמשרד המשפטי מתייחס לפעולות בלתי מוגדרות שלטענתו בוצעו על ידי החברות בעבר, בעקבות דרישות של הממשלה הסינית.
בפסק הדין, השופט גינסבורג, מינוי של המפלגה הרפובליקנית, דחה את עיקרי הטיעונים המשפטיים של טיקטוק נגד החוק, כולל הטענה כי החוק הוא חוק עונשין פסול או נטילת רכוש בניגוד לתיקון החמישי לחוקה. הוא גם קבע כי החוק לא מפר את התיקון הראשון לחוקה, כי הממשלה לא שואפת "לדכא תוכן או לדרוש תמהיל מסוים של תוכן" בטיקטוק.
"בתיאוריה, התוכן בפלטפורמה יכול להישאר ללא שינוי לאחר הפרדות הבעלות, והאנשים בארה"ב יישארו חופשיים לקרוא ולשתף ככל שירצו תעמולה של הרפובליקה העממית הסינית או כל תוכן אחר בטיקטוק או בכל פלטפורמה אחרת", כתב גינסבורג. נשיא בית המשפט, השופט סרי שרינתיסאן, כתב חוות דעת מסכימה.
תביעת טיקטוק אוחדה עם התנגדות משפטית נוספת שהוגשה על-ידי מספר יוצרי תוכן (שאותם החברה מממנת בהוצאות המשפט), וכן ערעור שלישי, שהוגש בשם יוצרי תוכן שמזוהים עם ארגון BASED Politics Inc. עוד ארגונים, בהם "מכון נייט לתיקון הראשון של חוקת ארה"ב".
ובינתיים בקפיטול, המחוקקים שדחפו לחקיקת החוק חגגו את פסק הדין. "אני אופטימי שהנשיא טראמפ יקל על רכישה אמריקאית של טיקטוק כדי לאפשר את המשך השימוש בה בארצות הברית", אמר הנציג הרפובליקני ג'ון מולנאר ממישיגן. כדי להרגיע את החששות, טיקטוק טענה כי השקיעה יותר מ-2 מיליארד דולר כדי לחזק את ההגנות סביב נתוני משתמשים אמריקנים.
החברה גם טענה כי החששות הרחבות יותר של הממשל יכלו להיפתר בטיוטת הסכם שהגישה לממשל ביידן לפני יותר משנתיים. היא האשימה את וושינגטון בכך שנטשה משא ומתן נוסף על ההסכם, שמשרד המשפטים טוען כי אינו מספק.
עם זאת, משקיעים מסוימים, כולל סטיבן מנושין, שר האוצר לשעבר של טראמפ, ואיל ההון פרנק מקקורט, הביעו עניין ברכישת הפלטפורמה. השבוע, דובר יוזמת "פרויקט ליברטי" של מקקורט אמר כי משתתפים לא מזוהים הציעו התחייבות בלתי פורמלית של יותר מ-20 מיליארד דולר.
המדינות שכבר פעלו נגד טיקטוק
בשבוע שעבר הפכה אוסטרליה למדינה הראשונה בעולם שמאשרת חוק הקובע כי על ענקיות הטכנולוגיה המפעילות רשתות חברתיות למנוע לחלוטין מילדים מתחת לגיל 16 להשתמש ברשתות הללו. אף כי מדינות אחדות בעולם כבר הטילו בשנים האחרונות הגבלות שונות על הגישה לרשתות, אוסטרליה הייתה הראשונה שמטילה איסור מוחלט כזה, ובכך היא קבעה תקדים בינלאומי שצפוי לתת את אותותיו גם במקומות אחרים ברחבי תבל.
החוק שאושר בסנאט האוסטרלי ברוב של 34 קולות מול 19 חייב את ענקיות הטכנולוגיה המפעילות רשתות כמו אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, סנפצ'ט ו-Reddit למנוע מקטינים להתחבר לרשתות הללו, ואם ייכשלו בכך שוב ושוב יוטל עליהן קנס בסך 49.5 מיליון דולר אוסטרלי (השקול ל-32 מיליון דולר אמריקני).
המניע לאיסור הוא החשש ששימוש ברשתות חברתיות פוגע בבריאותם הנפשית של רבים מהילדים, חושף אותם לתכנים אלימים ובלתי הולמים – ובמקרי קיצון עלול גם לעלות בחייהם. תוכנית ניסיונית לאכיפת האיסור תחל באוסטרליה כבר בינואר, והאיסור עצמו ייכנס לתוקף באופן רשמי בעוד שנה. האיסור יחול גם על גוגל, אבל לא על שירות הסרטונים שלה יוטיוב, שהוחרג ממנו משום שבאתר זה נעשה שימוש נרחב בבתי הספר באוסטרליה והוחלט כי הוא חשוב למטרות לימודיות.
לפני כחודש, קנדה הורתה על פירוק עסקיה של בייטדאנס, בעלת טיקטוק, במדינה. הסיבה לכך לפי הודעת הממשלה הייתה דאגה מכך שפעילות החברה מהווה "סיכון לביטחון הלאומי". עם זאת, קנדה לא חסמה את הגישה לאפליקציה עצמה, וקנדים עדיין יוכלו להעלות אליה תכנים וסרטונים.
שר החדשנות הקנדי, פרנסואה-פיליפ שמפיין, אמר אז שפעולת הממשלה בנושא מהווה מענה ל"איום על הביטחון הלאומי שנובע מפעילותה של בייטדאנס במדינה, דרך הקמת טיקטוק טכנולוגיות קנדה (הזרוע המקומית של הרשת החברתית)". המהלך הגיע לאחר שבשנה שעברה הממשלה הקנדית פתחה בבדיקת התוכנית של טיקטוק להגדיל את עסקיה ופעילותה במדינה.
פורסם לראשונה: 23:05, 06.12.24
