בית חאנון הרוסה. לגמרי. קירות הבתים מטים לנפול. בחלקי הבניינים שעדיין עומדים באורח פלא עוד תלויים בגדים, סדינים על כורסאות, ציוד של משפחות שכנראה חשבו לחזור בקרוב. מבט מבפנים חושף את התמונה: כמויות אמל"ח אדירות צצות בכל סריקה, מתחת למיטות הילדים, בארונות הבגדים, בכל פינה. מטענים, רימונים, ציוד לחימה - חמאס הפך את השימוש באזרחים לאומנות.
אוגדה 252 מתמרנת פה כבר 40 יום. יש כאן קיני טרור בלי סוף, פירי מנהרות, מחבלים שצצים מתוך בתים ומתחת לאדמה ויורים טילי נ"ט, נשק מוסלק בערימות. הכל מהכל.
חטיבת הראל (10) מורכבת מאנשי מילואים שעלו על מדים כבר ב-7 באוקטובר ומאז כמעט לא פשטו אותם. מפקד החטיבה, אל"מ איתמר מיכאלי, לקח אותנו בהאמר שלו לסיבוב בשטחים שטוהרו. "חוץ ממני ועוד כמה קציני מטה, כולם כאן מילואימניקים", הוא סיפר בגאווה.
לדבריו, "לאורך כל המלחמות החטיבה גויסה ופעלה. כשהחלה המלחמה הנוכחית אנשים הגיעו לכאן עוד לפני הצווים ועוד הרבה לפני שהבנו לגמרי את התמונה המלאה. כולם טסו דרומה. עזבו משפחות ועבודה והתייצבו. תוך 12 שעות החטיבה כולה החלה להילחם. זה לא נתפס. אבל למי שמכיר את האנשים זה לא מפתיע".
נכנסים פנימה. קשה לתמרן בסימטאות של בית חאנון. ההאמר שעליו אנחנו נוסעים מפלס את דרכו בין הריסות הבתים. לאחר נסיעה קצרה אנחנו במרכז העיירה. בקושי ניתן להבחין שזה כביש דו-נתיבי. בין האבק וסוללות החול מתגלה אי-תנועה.
"בואו תרדו פה. אני רוצה להראות לכם משהו", אמר אל"מ מיכאלי. קפצנו מההאמר. הגיע אלינו ישראל בן פזי, מילואימניק בן 37, אב לחמישה ילדים מהיישוב קידה בבנימין. "כאן הייתה לנו היתקלות מאוד משמעותית", הוא סיפר. "קרב ממרחק כמעט אפס, שהסתיים ב-0:6 לנו. המחבלים שהו בתוך ההריסות ימים רבים. אנחנו מעריכים שאלו מחבלים שיצאו מפירים אחרי ששללנו מהם את התווך התת-קרקעי. לא הייתה להם ברירה אלא לעלות".
חטיבת הראל מורכבת כאמור מלוחמי מילואים - בהם שריון, הנדסה וחי"ר שעובדים יחד. בתחילת המלחמה הגדודים של החטיבה הגיעו עם טנקים למשימות ביישובי העוטף. הם החלו בטיהור המרחב והדיפת מחבלי חמאס. הכוח של החטיבה עסק בין היתר בטיהור חורשת בארי, שם התקיימה מסיבת הנובה. בשטח הזה ראו הלוחמים מראות קשים. לאחר סיום טיהור, ביישובי העוטף נחלקו גדודי החטיבה למשימות הגנה ותמרון, והורכב צוות קרב חטיבתי בפיקוד אל"מ מיכאלי.
עוד לפני תחילת התמרון הקרקעי של צה"ל ביצעה החטיבה פשיטה מבצעית לעומק בית חאנון לתוך שכונת אל-קארמן שנמצאת סמוך לג'באליה. החטיבה השמידה שם עמדות שיגור נ"ט, משגרים ארוכי טווח, פירי מנהרות ועמדות תצפית.
"יש לנו לא מעט נפגעים בתוך הלחימה", אמר אל"מ מיכאלי. "נפצעו לנו פה מפקדים שחזרו להילחם, ממש מיטב האנשים. צריך להבין שבית חאנון היא קריטית כי היא יושבת מול יישובים ישראליים כמו נתיב העשרה, אור הנר ועוד. בכל יום ירו מפה ליישובים הללו רקטות. מבית חאנון יצאו המחבלים שהגיעו ב-7 באוקטובר לשדרות".
במהלך ימי הלחימה חיסלה החטיבה את כל גדוד בית חאנון של חמאס, כולל פגיעה בפעילים בכירים, השמדת תשתיות טרור ואיסוף אמל"ח שהצטבר בבתים. "מדובר באויב שנטמע בצורה מאוד טובה במרחב האזרחי", הסביר מיכאלי. "הם ממש השקיעו בזה מתחת לגני ילדים, מגרשי כדורגל ובתי חולים. בכל אלו יש מנהרות טרור שלמות עם המון ציוד אמל"ח".
בלב בית חאנון הלחימה עדיין נמשכת. קולות הירי סביבנו לא מפסיקים. פעם ירי פגזים, פעם ירי קלעים ומרגמות. בסמוך לגן ילדים מראה לנו אל"מ מיכאלי פיר מנהרה שטוהר לפני מספר ימים. "הנה, זה לב בית חאנון", הוא אמר. "ממש ליד הכביש הראשי של העיירה. לידנו חנויות, גני משחקים, הכול. ואנחנו מוצאים פיר תת-קרקעי שדרכו המחבלים נעים ונלחמים. זו מנהרה שמחוברת לביצורים עמוקים".
התרחקנו מעט מפיר המנהרה והגיע אלינו לוחם החטיבה נחמיה מס, תושב שכונת נחלאות בירושלים, עם אמל"ח רב שמצא בסריקות באחד הבתים. "מתחת למיטת תינוק מצאנו ממש עכשיו לבנות חבלה, מטעני הצמדה וסט לחימה ובו רימונים מאולתרים", סיפר הלוחם. "יש כאן גם חוברות הדרכה לשיגור מרגמות והכול בתוך בתים, בין האזרחים. אלו מטענים שיכולים לגרום נזק משמעותי".
במלחמת "חרבות ברזל" המילואימניקים משמעותיים מאוד. זה ניכר בפעילות ובחלק הגדול שהם לוקחים בתמרון, ולצערנו גם במספר הרב של האבדות. "עיקר הצבא הוא מילואים. מדינה ישראל לא יודעת להגן על עצמה בלי המילואים, והם לא ניצבים מאחורה אלא בחזית. לא יכולתי לבקש משפחה טובה יותר להילחם איתה", הוסיף מיכאלי בהתרגשות. "הם סופר מקצועיים עם הרבה ניסיון קרבי".
ומה לגבי ההמשך, אתם מוכנים למשימות הבאות? שאלתי את המח"ט. "ביום פקודה הראל", הוא ענה בביטחון.