אחרי חילופי ההאשמות בין הצדדים, בג"ץ דן היום (שני) בעתירה נגד הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית בנושא הרוגלות. בהרכב השופטים שדן בעתירה נמצאים השופט יצחק עמית, השופט נעם סולברג, והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.
בפתח הדיון, הסביר השופט עמית כי "פרסום ב'כלכליסט' עורר סערה ציבורית וטענה שהמשטרה עושה שימוש לא חוקי בהאזנות סתר ללא צו ולא כדין. אז מונה צוות מררי במשרד המשפטים, שפרסם דוח סופי ובו מסקנות והמלצות שונות לגבי שימוש שעשתה המשטרה ברוגלות. הממשלה החליטה להקים ועדת בדיקה לשימוש ברוגלות העתירה היא על עצם הקמת הוועדה וגבולות הגזרה שלה".
הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות הרשות השופטת)
באוגוסט 2023 אישרה הממשלה פה אחד את הצעת שר המשפטים לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". בשב"כ ובמל"ל התנגדו מחשש לדליפת סודות מבצעיים, ובמשטרה אותתו ללוין כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית, שגם כך מקרטעות. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה אף הבהירה שהיא מתנגדת להקמת הוועדה והביעה חשש שזו תדון בתיקים שעדיין מתנהלים.
נציגת היועמ"שית, עו"ד שוש שמואלי, הדגישה בדיון הבוקר כי הראשונה לא התנגדה להקמת הוועדה אלא לסמכותה לעסוק בתיקים פרטניים. "יצרו כאן מנגנון להשפיע על תהליכים פליליים קיימים, ולבחון ראיות כמו שופט. הממשלה היא גורם פוליטי, שלא יכול להקים גוף שעוסק בתחומים שבתי המשפט עוסקים בהם בכלל, ובפרט לא של תיקי ראש הממשלה". כלומר, היועמ"שית טוענת כי הוועדה שהוקמה היא מעין מנגנון מקביל לשופטים שבוחנים ראיות. אותו מנגנון, לדבריה, שהוקם על-ידי גורם פוליטי, נכנס לתחומי בית המשפט.
השופט סולברג שאל בתגובה מה ההבדל בין הוועדה הזו לוועדה לבחינת אסון נחל צפית או הר מירון, שכן גם שם היה יכול לעלות חשש דומה. "הן (הוועדות, ג"מ) קיבלו סמכות מנהלית ונשמרו מלפגוע בהליך הפלילי, ויש תקשורת מול יו"ר הוועדה. לא עסקו בתיק הפרטני, ולא בחנו אם ראיה מסוימת פסולה".
עורך דינם של העותרים, יוסי בנקל, אמר כי יש לעצור את עבודת הוועדה, שכן "אין החלטה של שר המשפטים בנושא כמחויב לפי חוק והנושא גם אינו בתחום אחריותו, ובפני הממשלה לא הונחה החלטה כתובה של השר". הוא ציין כי הנושא נתון בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, והדגיש: "אבל אנחנו יודעים שהוא לא מעורב והרחיק את עצמו מהעניין. בפרוטוקול הדיון בממשלה רואים שראש הממשלה, מזכירו והמנכ"ל קמו ויצאו בפתח הדיון - כלומר הוא לא קשור להחלטה".
אך גם אם היה מעורב נתניהו, הסביר עו"ד בנקל, היו מתנגדים העותרים להקמת הוועדה - שכן ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בשל המשפט בעניינו. "ראש הממשלה בחר לשתוק, מי שבוחר לשתוק יש לכך משמעות משפטית" אמר. על הטענה שהשמיע לוין על כך שהעתירה "תיאורטית" או מוקדמת מדי, שכן הוועדה עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לתיקים שבמחלוקת, אמר עו"ד בנקל: "חד-משמעית לא. מדובר בהחלטה שלכאורה שר לא מוסמך. ולכן ההחלטה להקים את הוועדה דינה להתבטל".
לדבריו, "הכלים מופעלים בשלב החקירה, ניתן היה לטעון שהשר שזה תחת סמכותו הוא השר לביטחון לאומי, אנחנו חושבים שהנושא מצוי בסמכות ראש הממשלה. אז ענה לו השופט סולברג: "אדוני מציע שנכריז על בטלות ונשיב את הכדור לשר לביטחון לאומי? בסופו של דבר הממשלה קיבלה את ההחלטה, זה לא פותר את הקושי?".
עו"ד בנקל טען כי בהקמת הוועדה קיימים שיקולים זרים. "יש פה החלטה מראש לדון בעניינו של ראש הממשלה", האשים. השופט סולברג השיב לו כי מדובר ב"טענה חמורה שמחייבת ראיות". נציג העותרים הציג כדוגמה את יציאתו של ראש הממשלה והצוות שלו מהדיון בנושא, וטען: "זה בעצם אומר שהם אחרי ייעוץ בעניין והגיעו למסקנה שזה עניין שמחייב את יציאתם" - אך השופט סולברג השיב לו כי "יש דרגות חומרה, עצם היציאה זו לא הוכחה לניגוד עניינים".
השופט סולברג הדגיש בפני העותרים כי בעקבות החשש משימוש המשטרה שלא כדין ברוגלות, הציבור רוצה לראות גורם ניטרלי שמתקן את המצב ומציע פתרון. "מה רע בוועדת בדיקה ממשלתית אובייקטיבית ומקצועית?", תהה.
עו"ד בנקל ענה כי בתיקי ראש הממשלה "אנחנו יודעים שנעשה שימוש ברוגלה לשלמה פילבר. למדנו מתשובת היועמ"שית שגופי הביטחון מתנגדים להקמת הוועדה, ולא נשמעו".
נציג הממשלה והשר לוין, עו"ד אלון פומרנץ, אמר: "שר המשפטים אמר לי אתמול שדיבר עם ראשי השב"כ והמוסד – ושמונה לוועדה איש שב"כ כדי לדאוג שיהיה איש בקיא מהארגון". לדבריו, "בזמן אמת היועמ"שית לא טענה ששר אחר מוסמך להעלות את הנושא".
כמו כן, התייחס עו"ד פומרנץ ליציאת ראש הממשלה מהדיון על הקמת הוועדה, ואמר כי "אין ללמוד מכך שום דבר לחיוב או לשלילה, אי-אפשר ללמוד שהייתה כאן השפעה או מעורבות. זה בוודאי לא ראיה שהוועדה הוקמה משיקולים זרים או כדי לעסוק בתיקים שמתנהלים לגביו". לדבריו, "זה הכול עניין של חשדנות וחוסר אמון, אין פה שום ראיה כדי להגיע למסקנה שהקמת הוועדה קשורה לתיקי ראש הממשלה. אם היה נשאר בדיון היו באים בטענות שהיה בדיון בשל טענות לניגוד עניינים.
"מדוע הוועדה לא יכולה לבדוק את הנושא ברמה מערכתית?", תהה נציג הממשלה, "איפה נאמר בכתב המינוי שייכנסו לתיקים פרטניים?". השופט עמית השיב לו: "הוועדה אומרת אם לא תיתנו לנו תיקים פרטניים אין מה לעשות. ברור לכולם שהיה כשל, הוועדה יכולה לעסוק בזה, למה צריך להיכנס לתיק פרטני מסוים שיש עליו חיסיון ולבדוק אותו עוד פעם?". לדברי עמית, "אם יש משהו שממחיש את הבעייתיות זו הבקשה להצטרפות של אדם שנפגע לטענתו לוועדה. מה שאדוני כתב הדאיג אותי. הוא כתב 7-5 פעמים שהוועדה לא תתיימר לתת הוראות לבית המשפט - זו עצמאות מערכת המשפט ברור שאתם לא יכולים להוכיח אשמה".
"ליועמ"שית וצוות הפרקליטות יש חשש לניגוד עניינים, אך ביקורת פנימית לא יכולה להחליף ביקורת חיצונית", אמר נציג הממשלה. "מן הראוי שינהגו במשנה זהירות בייעוץ בנושא, אין לאפשר מצב שהגורם המבוקר שולט בתהליך הפיקוח".
"תיקי נתניהו לא מעניינים אותנו"
עו"ד ברוך רובין, נציג הוועדה בדיון, טען כי "הוועדה עדיין לא נמצאת במקום שהיא יכולה לומר מה עמדתה ומה היא נדרשת לעשות". לדבריו, הבדיקה של התיקים הפרטניים היא לא של אנשים, ראיות והחלטות בית משפט - אבל לפחות בשלב הראשון שהוועדה מחליטה מה לעשות אז אפשר לקיים שיח, אנחנו רוצים אותו. זה בשם צורה לא תיקי ראש הממשלה אלא פרשת פגסוס בעיתונות, משם הכול התחיל".
עו"ד רובין אמר כי "תיקי ראש הממשלה לא מעניינים את הוועדה. זה חורה מאוד גם שבמובן מסוים בעתירה שיש רושם שמטילים דופי בשלושה חברי ועדה שכל מטרתם ל'חרב את תיקי ראש הממשלה'. ממש לא, האינטרס הציבורי לבדוק הוא מהמעלה הראשונה".
השופטים תהו למה הוועדה הפיצה לציבור 'קול קורא' להתייצב ולמסור עדות. "העדת נאשם יכולה להוביל לשיבוש מהלכי משפט. איזה צורך ענייני יש בהזמנת נאשם בתיק תלוי ועומד בוועדה?", שאלה השופטת כנפי-שטייניץ. "אנחנו לא מזמינים נאשמים כנאשמים", השיב עו"ד רובין, "אבל אם יש לו מידע שהשתמשו נגדו באופן לא חוקי בחקירה, הוועדה פתוחה לשמוע אותו. אנחנו לא מתנגדים שהדיונים יהיה חסויים, ורק לתת פומבי שיש צורך. קציני ביטחון המידע מפקחים, כולם עברו שם סיווג ביטחוני של שב"כ".
באוגוסט אשתקד עתרו לבג"ץ ארגון "מאבק הגלימות השחורות", ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, אלוף (במיל') אמיר אשל, נגד הוועדה שהקים שר המשפטים. העתירה ביקשה בשלב הראשון להקפיא את פעילות הוועדה ובהמשך לבטלה, בטענה ל"ניגוד עניינים, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה".
העותרים ביקשו גם להחליף את יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתבטא בעבר בנחרצות המהפכה המשפטית, ותקף את היועמ"שית בהרב-מיארה ואת היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט".
היועמ"שית מסרה את תגובתה על העתירה בשבוע שעבר, והדגישה כי "הוועדה שמינה שר המשפטים לוין פועלת באופן לא חוקי. אסור לממשלה להתערב במשפטים פליליים, לשבש אותם או לעכב אותם, גם לא באמצעות ועדה מטעמה".
עוד כתבה בהרב-מיארה בתגובתה כי "בעיסוקה של הוועדה בתיקים פליליים פרטניים קיים סיכון מעשי, ממשי וקונקרטי לפגיעה בניהול התקין של חקירות והליכים שיפוטיים, שיבושם, כמו גם להשפעה פסולה על מהלכי משפט, לכרסום בתוקפן של החלטות בתי משפט, ולפגיעה באמון הציבור בבית המשפט ובמעמד הכרעותיו".
לוין, מצידו, כתב בתגובתו לעתירה שהגיש בשם הממשלה כי "האינטרס הציבורי מחייב את הקמת הוועדה, שכן השימוש ברוגלות שלא כדין מהווה פגיעה קשה בזכות לפרטיות", וטען כי "הטענה שהוועדה מנועה מלבדוק את השימוש ברוגלות בהליכים תלויים ועומדים היא מתחכמת וחסרת בסיס". תגובתו של שר המשפטים, הוגשה לבג"ץ על-ידי עורכי הדין אלון פומרנץ, שמרית כרמי נעמת וישי לבנון ממשרד ליפא מאיר.
בתגובת הוועדה והעומד בראשה, נטען כי מדובר בעתירה "תיאורטית", שהוגשה עוד לפני שהוועדה גיבשה את עמדתה בנוגע לבדיקת התיקים שבמחלוקת. עם זאת היא הבהירה כי "אין שום מקור חוקי, בדין, בפסיקה או בפרקטיקה, המונע מוועדת בדיקה לעסוק בתיקים תלויים ועומדים".
עוד נטען כי חברי הוועדה מתקשים לצפות השתלשלות עניינים שעלולה להוביל לתוצאות התיאורטיות והרחוקות שלהן חוששים היועמ"שית והעותרים. בביקורת על היועמ"שית, מסרה הוועדה כי גם אם תוצאות אלה יתרחשו הן לא יגיעו לכדי שיבוש הליכי משפט - ועליהן יהיה להתגבר באופן פשוט, לו רק היה מתקיים שיח כלשהו בין היועמ"שית לוועדה. "העותרים לא הציגו כל ראיה אובייקטיבית, או אפילו סובייקטיבית, ביחס לעמדותיו של יו"ר הוועדה בנוגע לנושא בדיקת הוועדה", כתבה הוועדה.
