מסיבת העיתונאים של נתניהו וכמה משריו בחודש שעבר
(צילום: גיל יוחנן)
במשרד האוצר לא ישנים כמעט בלילות האחרונים. כולם, ללא יוצא מן הכלל, עוסקים בגיבוש הסופי של התקציב הגדול בתולדות המדינה שיהיה גבוה מחצי טריליון שקלים וכן של חוק ההסדרים - בן 45 הרפורמות - חלקן כאלה שהממשלה החדשה "ירשה" מהממשלה הקודמת.
עיקר מאמצי בכירי האוצר יהיה לשכנע את השרים בישיבת הממשלה המיוחדת בעוד שבוע שיש לשמור על המסגרת התקציבית ולהימנע מדרישות מופרזות לכספים קואליציוניים במיליארדי שקלים, כפי שדורשים כבר ראשי המפלגות החברות בקואליציה, בעיקר שותפות הליכוד - ש"ס, יהדות התורה, הציונות הדתית ועוצמה יהודית.
כבר עתה ברור שתקציבי ענק לא יועברו בסוף חודש מאי לדרישת שרים אחדים. כך לא תתוקצב תוספת של מיליארדים לתקציב המשטרה, כפי שדורש השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, וייענו רק חלק מתביעות המפלגות החרדיות לתמיכה בתלמידי הישיבות ובמוסדות דת. כמו כן, לא יוקצבו מיליארדים לעיבוי ההתנחלויות. גם 20 מיליארד שקלים לחינוך חינם בגילי 0 עד 3 לא יתוקצבו, בוודאי לא במלואם.
לוח הזמנים לאישור התקציב ייפתח בקיום ישיבת ממשלה מיוחדת ביום חמישי הבא, 23 בחודש. אז צפוי כנראה התקציב להיות מאושר ברוב גדול וכך גם חוק ההסדרים. המבחן הבא יתקיים בכנסת, לשם יובאו חוק התקציב וחוק ההסדרים לאישור בקריאה הראשונה ב-23 במרץ. לאחר מכן יעובדו, יגובשו וינוסחו סופית משפטית אלפי סעיפי תקציבי 30 משרדי הממשלה והרפורמות הכלכליות, לקראת הדיון בהם בוועדות הכנסת השונות ובעיקר בוועדות הכספים, הכלכלה והעבודה והרווחה.
לאחר אישורי הוועדות יונחו כל פרקי התקציב והרפורמות שבחוק ההסדרים על שולחן הכנסת לצורך אישורם הסופי בקריאה השנייה והשלישית עד ל-29 במאי. אם לא יהיה רוב להעברת התקציב - הממשלה תיפול ויוכרזו בחירות חדשות לכנסת.
14 צפייה בגלריה
מי מהשותפים יתאכזב? לקראת מאבקי תקציב החל מהשבוע הבא
(צילום: אלכס קולומויסקי, הדר יואביאן , נועם מושקוביץ' דוברות הכנסת, שאול גולן)
בשלב שלפני הקריאה השלישית צפוי לחץ כבד במיוחד על משרד האוצר לאשר תוספות תקציביות למשרדי הממשלה השונים וכאן צפוי גם שבחלק מהמקרים ייאלץ האוצר להסכים להגדלת תקציבים למשימות שונות, כדי למנוע הצבעות נגד התקציב מחברי כנסת שבקואליציה. ההערכות הן שהתקציב יאושר בסוף חודש מאי עם רוב של יותר מ-60 חברי כנסת ולראשונה מאז 30 ביוני 2022 תפעל שוב המדינה עם תקציב מדינה מאושר. כשהדיונים מגיעים לשיאם - ורגע לפני הישיבה המיוחדת - כתבי ynet ריכזו את האתגרים של חלק ממשרדי הממשלה.
איראן והתר"ש: התקציב הקרוב בביטחון
צה"ל פועל בתקציב רב-שנתי בשל הצורך של עסקאות ארוכות טווח. תר"ש "תנופה" של הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי הסתיימה וכעת התקציב של צה"ל מכוון לחמש השנים הבאות - תחת הרמטכ"ל הטרי הרצי הלוי. עוד אין לתוכנית שם, אבל היא כרוכה בהרבה כסף. החשיבות של תקציב ידוע מראש הוא מבחינת ההתקשרויות של צה"ל עם חברות ישראליות וזרות בחו"ל (בעיקר האמריקנים) עסקאות נשק נפרסות לאורך שנים, ומכאן החשיבות. בצה"ל עמלים על תוכנית תר"ש חדשה שתכלול את הדברים הללו.
בראש האתגרים של צה"ל עומד כמובן המאבק בגרעין האיראני. ישראל בונה כבר שנים את האופציה הצבאית לתקיפה באיראן, אם וכאשר. המאבק בגרעין האיראני דורש משאבים רחבים, שרק הולכים וגדלים משנה לשנה, ככל שהאיראנים מתקדמים לפצצה. מלבד שימור ושיפור האופציה הצבאית, מנהלת ישראל מערכה מודיעינית של ממש כבר שנים מול איראן, וגם היא עולה הרבה מאוד כסף. בנוסף לכל אלה ישנן גם את התקיפות החוזרות ונשנות בסוריה, שבה לפי דיווחים ישראל פועלת נגד ההתבססות האיראנית.
צה"ל גם חייב לשמר את יכולות התמרון בלבנון ובעזה, וגם בזירה שעלולה להתפתח באיראן. לצורך כך יש להעמיד תקציבים לכלי לחימה חדישים, שישמשו את צבא היבשה. בכל הנוגע לאתגרי ההגנה, צה"ל צריך חימושים נוספים למערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים, וכמובן לתקצוב פרויקט חץ 2 וחץ 3. בכל הנוגע לאתגרי ההתקפה, צה"ל זקוק לטילים חכמים, טילי שיוט מדויקים ופצצות חכמות שייעודם מוגדר סודי.
בצה"ל נאבקים גם על כוח האדם. בצבא מנסים להשאיר "מוחות" בתוך הצבא, בוודאי לנוכח האתגרים הביטחוניים - וזה נעשה בעיקר בכסף כדי לגרום להם להישאר - ולא לצאת לעולם שבחוץ. מלבד שימור הלוחמים, ובעיקר אלו המסומנים לקצונה בכירה, בצה"ל נאבקים לשמר את מוחות הסייבר. זה לא סוד שאחת המטרות העיקריות של הרמטכ"ל לשעבר כוכבי הייתה להפוך את צה"ל לצבא קטן וחכם.
הוא השקיע רבות בעולמות הסייבר והלוחמה הטכנולוגית, והאתגרים הללו צפויים להימשך גם בקדנציה הנוכחית. לצה"ל יש תוכניות רב שנתיות שעדיין לא תוקצבו במלואן, ויצטרכו לקבל גם כן מענה בתקציב הנוכחי.
מה יעשו במשרד עם התקציב הגבוה ביותר?
תקציב משרד החינוך הנוכחי עומד על 67 מיליארד שקלים - וזו הפעם השנייה ב-20 השנים האחרונות שתקציב החינוך הוא הגבוה ביותר. שר החינוך יואב קיש אמר השבוע בתדרוך לעיתונאים, כי התקציב הקרוב יהיה גדול יותר באופן משמעותי, אך לא נקב בסכום. אולם, בהתאם לאתגרים עימם בכוונתו להתמודד - כשהראשון בהם לייצב את המערכת ולטפל לעומק במשברים בחינוך בצמצום פערים - מעריכים גורמים שכדי לעמוד ביעדים יש צורך בתוספת של למעלה מ-7 מיליארד שקלים לפחות.
במערכת החינוך חסרות 7,000 כיתות לימוד - ועלות בנייתן נאמדת ב-3.5 מיליארד שקלים. החינוך המיוחד מצוי במשבר עמוק, וקיש הציב תחום זה גבוה בסדר העדיפויות. הוא כבר הודיע על הקצאת מיליארד שקלים לכך.
מערכת החינוך מתמודדת עם מחסור חמור במורים, גננות, סייעות, יועצות חינוכיות ומטפלים פרה-רפואיים, סוגייה הכרוכה בתקצוב של מאות מיליוני שקלים. כיווני פעולה נוספים שהוצגו על ידי קיש כוללים תוכניות לצמצום פערים וקידום מצוינות אישית באמצעות למידה פרטנית וקבוצות למידה קטנות בדגש על הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית משמעותית נוספת עליה עומל שר החינוך: קידום המיומנויות של התלמידים בשפה ובאנגלית, ככלי קריטי לקידומם. בנוסף לכל אלה במשרד החינוך תחת קיש מעוניינים להרחיב את בית הספר של החופש הגדול - ולהוסיף לתוכנית ימים.
ללא שר "מכהן": אתגרי הבריאות בתקציב
גם במשרד הבריאות עובדים בימים אלה על תקציב חדש - ועושים זאת למעשה ללא שר מכהן, מאז פוטר דרעי מתפקידיו כשר. עיקר העבודה בעניין זה מוטלת על מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב. הוא מכיר את העבודה היטב, ובעיקר מכיר את אגף התקציבים של משרד האוצר. לכולם כבר ברור כי עשוי להיות פער בין ההסכמים הקואליציוניים - ובו התחייבות לתוספת של שישה מיליארד שקלים - למציאות. אך בכל זאת במשרד אופטימיים שבתקציב הקרוב יהיו כמה "בשורות".
עיגון קיצור תורנויות המתמחים, למשל, בתוספת תקציבית שעשויה להביא לפתיחה של תקנים חדשים לפחות בחלק מבתי החולים עשוי להתניע את תחילת התהליך שיביא לקיצור התורנויות בנות 26 השעות. העניין מצוי בהליכים משפטיים מתמשכים, ונראה שעמדת משרד הבריאות בהרכבו הנוכחי נוטה פחות למהלך מאשר בממשלה הקודמת, אך מציאת מקור תקציבי נוסף מעבר לקיים יכולה בהחלט לסייע.
תורנויות המתמחים היא למעשה רק חוליה אחת בשרשרת הבעיות הנוגעות לכוח אדם. לכולם ברור כי המחסור ברופאות ורופאים ובעיקר ברפואה יועצת בקופות החולים וביישובים מרוחקים הוא אחד האתגרים המרכזיים כיום של מערכת הבריאות. בנייה של תמריצים חדשים מעבר לקיימים, כמו גם העלאה משמעותית של מספר התקנים בבתי הספר לרפואה, מהלך שהותנע כבר בממשלה הקודמת - יהיו ככל הנראה בבסיס תקציב המדינה החדש.
גם במערכת בריאות הנפש מצפים לתוספות תקציביות משמעותיות, גם כן בהמשך לתוספות שניתנו בימיו של שר הבריאות הקודם ניצן הורוביץ, וכל זה עוד לפני פתיחת המו"מ על הסכם שכר חדש לרופאים לאחר שהאחרון נחתם לפני יותר מעשור. מדובר באחד האירועים המשמעותיים שצפויים להתרחש במערכת הבריאות בשנה הקרובה, ולו משמעויות תקציביות קריטיות לעתיד תכנון כוח האדם בבתי החולים ובקופות החולים בעשור הקרוב.
המשרד לביטחון לאומי יקבל את התוספת שהובטחה לבן גביר?
האתגר המרכזי של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, יהיה לקבל בתקציב הקרוב את מה שהובטח לו בהסכמים הקואליציוניים: תוספת של 14 מיליארד שקלים לשנתיים הקרובות בתקציב, למשרד שמרבית מתקציבו יילך למשטרת ישראל. על אף ההערכות כי התוספת התקציבית הזו לא תתקבל, בן גביר צפוי להתעקש על כך, שכן תוספת המיליארדים היא המפתח לביצועי היעדים המרכזיים שהציב השר החדש.
בין היתר דיבר רבות יו"ר עוצמה יהודית על העלאת שכר השוטרים כבר במשכורת הראשונה אחרי העברת התקציב - בחודש יוני או יולי 2023. המטרה הטמונה מאחורי צעד זה: גיוס כ-4,000 שוטרים נוספים לשורות המשטרה. בנוסף, בן גביר מעוניין להעלות משמעותית את שכר המתגייסים למשטרה, כדי לייצר אטרקטיביות. בנוסף, במשטרה מעוניינים להיערך לתרחיש של "שומר חומות 2", שכולל את הכפלת הכוחות במשמר הגבול - והקמת "משמר לאומי".
אחרי אזהרת השר הקודם: אתגרי הרווחה
האתגר התקציבי אולי המשמעותי ביותר שעומד מול משרד הרווחה הוא שכר העובדים. העלייה ביוקר המחייה לצד המשכורות הנמוכות של העובדים בתחום – עובדים סוציאליים, מדריכים ועובדים סיעודיים גרמו לגל של עזיבות שמקשה לאייש את התקנים הקיימים, שגם ככה רחוקים מלהספיק כדי לתת שירות מיטבי לכל מי שמבקש סיוע.
"אני מאוד מודאג", אמר לפני כמה חודשים שר הרווחה היוצא מאיר כהן בריאיון ל"ידיעות אחרונות" בנושא זה. "אני חוזה שאם בדיוני התקציב הקרוב לא יענו לבקשות שלנו, בעוד שנתיים נעמוד בפני שוקת שבורה. לא יהיה מי שיטפל בהורים שלנו, בילדים שלנו. לא יהיה. אני מבקר במסגרות, מחודש לחודש מרגישים את הקושי. השכר של העובדים זה הדבר החשוב ביותר, אם הוא יישאר כפי שהוא היום, לא יהיה מי שיטפל, לא יגיעו אנשים".
נושא אקוטי נוסף שזועק לשינוי הוא קצבאות הזקנה. למעלה ממחצית מציבור הגמלאים בארץ מתקיים מהן, והן לא עלו באופן משמעותי כבר עשרים שנה, כשברקע יוקר המחיה מרקיע שחקים. בממשלות האחרונות הנושא נדחק לשוליים, והמחיר, קשה מנשוא: להערכת הסתדרות הגמלאים כ-40 אחוז מגמלאי ישראל נמצאים בגבולות העוני.
אתגר נוסף הוא תקצוב התוכנית הלאומית למניעת אלימות במשפחה. מאות אלפי נשים וילדים חיים כיום במעגל האלימות, חלקם נמצאים בסכנה ממשית לחייהם. התוכנית הלאומית לטיפול בנושא, שאושרה כבר ב-2017, הייתה אמורה לצמצם את התופעה, אבל חוסר היציבות הפוליטי בשנים האחרונות גרם לכך שהיא מעולם לא תוקצבה במלואה. בשנה האחרונה עלה התקציב באופן משמעותי, אולם גם כיום קיים פער תקציבי של כ-100 מיליון שקלים בין הצרכים למה שהתקבל בפועל וקיים קושי לאייש תקנים רבים שמיועדים לתוכנית.
יימצא מקור תקציבי לתוכנית של רגב?
שרת התחבורה החדשה-ישנה מירי רגב אמנם שבה למשרד המוכר עם הרבה מאוד תוכניות לביצוע, וגם כמה שהיא מעוניינת לשנות - בעיקר כאלה שהניעה קודמתה בתפקיד מרב מיכאלי, אך למרות זאת, רבים הפרויקטים שמנהל המשרד בימים אלו כבר מתוקצבים שנים קדימה, כך שבתקציבם יהיה לה קשה לגעת. כך למשל שמונה מיליארד השקלים המתוקצבים להמשך חקיקת חוק המטרו, שהיא בעדו.
מנגד בדיוני התקציב הקרובים נדמה שרגב תיאבק קשות באוצר על השינויים שהיא רוצה לבצע בתוכנית הדגל של השרה הקודמת, "דרך שווה". כזכור, במסיבת עיתונאים שקיימה רגב לפני כשבועיים הציגה השרה את השינויים המתוכננים בתוכנית בעלות כוללת של 740 מיליון שקלים בשנה.
בין היתר השרה מבקשת להעניק 33% הנחה למשתמשי התחבורה הציבורית בגילים 18 עד 26, נסיעה חופשית לחיילים משוחררים והצערת הנסיעות החינמיות מגילי 75 כיום, לגילי הפנסיה. באוצר כלל לא ידעו על התוכנית וגורמים במשרד טענו שאין לכך היתכנות כלכלית. מה שמוביל למסקנה כי נושא זה יעמוד בראש סדר עדיפויות רגב ואנשיה בדיונים. גורם במשרד התחבורה טען הערב כי "נדמה שאנחנו והאוצר נגיע לעמק השווה בנושא זה, והרפורמה על הרפורמה תצא לדרך".
תוכנית אחרת שמגבשים כעת במשרד התחבורה הינה השקת השלב השני של "מחירון העם", מעין מאגר ארצי של היסטוריית הרכבים בישראל. צעד שכזה עשוי לדרוש תקציבים גדולים במיוחד לנוכח העובדה שרגב דורשת מהאוצר להגביל את ההנחה הניתנת לשוק המוסדי על מחירי החלפים במטרה להוזיל את מחירי החלפים בשוק.
איך מקצרים את התורים במשרד הפנים?
במשרד הפנים תוספת התקציב המשמעותית ביותר שנדרשת, היא כזו שתסייע להוציא לפועל את התוכנית של רשות האוכלוסין וההגירה לטיפול במצוקת התורים בלשכות. כזכור, מדובר בבעיה הגדולה ביותר שמשרד הפנים נקלע אליה בשנים האחרונות ובמשבר שכבר שנה וחצי מאות אלפי ישראלים שביקשו לחדש דרכון או תעודת זהות מתמודדים עימו.
התוכנית החדשה של רשות האוכלוסין לקיצור זמני ההמתנה לתורים בלשכות, שפורסמה לראשונה ב-ynet ו"ידיעות אחרונות", כוללת בין היתר גיוס כוח אדם מיידי, הקמת שלוש לשכות ייעודיות רק להנפקת דרכונים שימוקמו בדרום, במרכז ובצפון, רכישת כ-100 מכונות להדפסה עצמית של דרכונים, דיגיטציה של שירותים רבים וגם פעלת לשכה ניידת, שתסייע בהנפקת דרכונים עבור אוכלוסיות מיוחדות כגון קשישים, עולים חדשים ונכים.
עבור כל אלה יידרש מקור תקציבי נוסף לתקציב הרגיל של משרד הפנים כדי להביא סוף סוף לפתרון המשבר עוד השנה.
