אין יוזמה צודקת, חיונית ודחופה מזו שהועלתה לאחרונה על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן לצמצום של 25% במימון רשתות החינוך החרדיות במסגרת חוק ההסדרים הבא, ובהיקף מוערך של כמיליארד שקל בשנה. מדובר בקיצוץ מותנה שניתן יהיה למנוע אותו ככל שתלמידי מוסדות אלה יעברו בהצלחה מבחנים חיצוניים בעברית, אנגלית ומתמטיקה (לדרישת "מינימום לימודי ליב"ה" הסכימה המנהיגות החרדית ערב הקמת המדינה, והדבר עוגן במכתב הסטטוס קוו המפורסם מ-1947).
המונח ליב"ה הוא ראשי תיבות של לימודי יסוד בחינוך הממלכתי, אבל כצפוי, עם פרסום היוזמה החדשה הגיבו הפוליטיקאים והתקשורת החרדית והחרד"לית בקולות זעם ומחאה כגון "גזירת הרשע על לימוד התורה". התגובה הפבלובית לכל ניסיון להחיל מנהל תקין או להשמיע ביקורת על מוסדות חרדיים מוכתרת אוטומטית כשנאת חרדים ואנטישמיות.
כנגד היוזמה הם טוענים כי "ברוב הגדול של מוסדות החינוך העצמאי, וכן בכל רשת מעיין החינוך התורני, לומדים 100% לימודי ליב"ה". אבל כל העוסק בנושא יודע שמדובר בטענה כוזבת. דו"ח של מבקר המדינה משנת 2020 קרע את המסכה המיתממת של רשתות החינוך בכל הנוגע לעמידה בלימודי הליב"ה, ואת מחדליו של משרד החינוך בפיקוח, מעקב ואכיפה.
בפועל, מקצועות הליב"ה נלמדים כמעט בכל המוסדות החרדיים לבנים בהיקף קטן בהרבה מדרישות משרד החינוך. ב-1992 תוקן חוק יסודות התקציב כדי לבער את מורסת הכספים הייחודיים ולהשתית את תמיכות המדינה על תבחינים ענייניים, שוויוניים וכלליים. ביחס לבתי הספר המסונפים לרשתות החינוך הענקיות המופעלות על ידי אגודת ישראל (החינוך העצמאי) וש"ס (מעיין החינוך התורני) קיבלה הקואליציה דאז את תכתיבי המפלגות החרדיות ובחוק נקבע מימון זהה לזה הניתן לחינוך הממלכתי, על בסיס של שוויון שמכוחו נדרשו רשתות אלה ללמד מקצועות ליב"ה בהיקף שווה לחינוך הממלכתי.
כמובן שלרשתות החינוך החרדי לא הייתה מעולם כוונה לציית לחובה זו ביחס לחינוך הבנים, ומאז ועד עתה מושקעים מאמץ ויצירתיות בישראבלוף של כאילו-לימודי-ליב"ה. כדי למנוע את חשיפת הבלוף מסרבות הרשתות החרדיות להשתתף בבחינות המיצ"ב ודומותיהן. הרשויות נותנות לכך את ידן ומשלימות עם השתתפות מצומצמת בבחינות (מעיין החינוך התורני) או עם סירוב מלא לכך (החינוך העצמאי).
(צילום: נויל האריס)
בדיקה שערכה עמותת חדו"ש ביחס לנתוני בחינות המיצ"ב ב-2017 מספרת את כל הסיפור: רוב בתי הספר לבנים בניהול ש"ס הגיעו להישגים המציבים אותם בעשירון התחתון או בסמוך לו בקרב אוכלוסיית התלמידים בנושאי מתמטיקה ועברית. מצד שני, רוב בתי הספר לבנות, שבהם ככלל נלמדים מקצועות ליב"ה, הגיעו להישגים דומים לחינוך הממלכתי בתחומים אלה.
הדרישה לאכוף לימודי ליב"ה לא נגועה בשנאת חרדים אלא בדאגה לעתידה של מדינת ישראל ולרווחתה הכלכלית. מומחים רבים מתריעים מזה שנים מפני ההשלכות ההרסניות של סירוב המנהיגות החרדית לאפשר לימודי ליב"ה במוסדות החינוך שלה לבנים - מהנגיד לשעבר של בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, ועד לפרופ' דן בן דוד, כלכלן העוסק בנושא מזה שנים רבות ועומד בראש מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי.
זו הייתה גם עמדתם של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה בעבר, פרופ' יוג'ין קנדל, ושל מומחי משרד האוצר, למשל בדו"ח שפרסם אגף הכלכלן הראשי ב-2015, ובחן את השלכות התחזיות הדמוגרפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על כלכלת ישראל. מסקנת המחקר הייתה שישראל צועדת בדרך להתאבדות כלכלית ופשיטת רגל, בין השאר אם לא תדע להתמודד עם תופעת היעדר השילוב של הגברים בחברה החרדית בשוק העבודה והסירוב להורות לימודי ליב"ה במציאות של גידול דמוגרפי מהיר (לפי תחזיות למ"ס יגיע שיעורם היחסי של החרדים באוכלוסיית ישראל ב-2065 ליותר מ-30%).
הרב אורי רגבאי אפשר לאחוז במקל בשני קצותיו, לטעון מחד שרשתות החינוך עומדות בחובתן ללמד 100% לימודי ליב"ה, ומצד שני להתנגד לעריכת בחינות אובייקטיביות חיצונית. אם רוצה המגזר החרדי ללמד דורות של צעירים חסרי ידע בנושאי ליב"ה, הדרושים לכלכלה המודרנית ולסיפוק צרכי הקיום של משפחותיהם, יתכבדו ויישאו בעלות חינוך זה בעצמם.
ממצאי בחינות המיצ"ב ממחישות את השקר ואת ההעדפה של כל המעורבים לעצום עיניים. הסירוב לשתף פעולה עם מבחנים אלה נובע בראש ובראשונה מידיעה ברורה מה יחשפו ממצאיהם. לכן כה חשובה וכה דחופה יוזמתו של שר האוצר, וכה מוצדקת הדרישה שמימון רשתות החינוך של המפלגות החרדיות יהיה מבוסס על בחינה חיצונית ואובייקטיבית של מידת עמידתן בחובה ללימודי ליב"ה.
- הרב עו"ד אורי רגב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
