סמ"ר יהונתן עוזרי, לוחם סיירת גולני, שמח כשהיחידה שלו נקראה להילחם בטרור ביהודה ושומרון. לפני כ-20 שנה, בהיותו בן 3 בלבד, הוא איבד את אביו בפיגוע. מבחינתו הלחימה כעת במחבלים היא כדי למנוע ממשפחה נוספת להפוך שכולה. והוא עמד במשימה - כאשר חיסל עם חבריו חוליה שתכננה לפגוע בישראלים.
יממה לאחר ראש השנה, בזמן שהמוני בתים בישראל כבר החלו בהכנות ליום הכיפורים ולחג הסוכות, יצאה חוליה של ארגון הטרור "גוב האריות" משכם על מנת לבצע פיגוע ירי לעבר ישראלים בשומרון. באותו לילה יצאו לוחמי סיירת גולני, ובהם עוזרי, למארב - והמתינו לחוליה.
"הגענו לגזרה יום קודם", שחזר עוזרי, "הימים היו מתוחים, כל יום פיגועי ירי. ידענו שיש חוליה שיורה על הר ברכה באופן קבוע. יצאנו למארב מול הר ברכה. הכל היה שקט. בשעה 03:30 אני יורד מהשמירה ומחליף אותי לוחם אחר. עשר דקות אחר כך מגיע אופנוען. הוא חנה ממש מתחתינו, כיבה את האופנוע וסרק את האזור במשך כמה שניות. הבנתי שמשהו מתרחש. העברתי תדרוך לכוח ועליתי בקשר מול הכוח השני שלנו. ואז האופנוען חוזר בחזרה ומביא איתו רכב. הוא יורד מהאופנוע ונעמד ליד הנהג, אומר לו משהו. לפתע הדלת האחורית נפתחת. אני מזהה מישהו גדול עם נשק וכוונת ארוכה".
עוזרי סיפר על הרגעים הדרמטיים: "עכשיו יש לך פה דילמה בראש. האופנוען והחוליה ממש עלינו. מישהו מזיז משהו, או עושה רעש קטן, והם מתחילים לירות לעברנו. ברגע שאני רואה את החמוש נעמד עם הנשק, אני נותן פקודת מכת אש ויורה שני כדורים לעברו. הוא נופל בחזרה לתוך הרכב ומת. יריתי פעמיים גם על האדם שישב מאחור, שנפצע, וגם על האופנוען. פגעתי במכל דלק והאופנוען נשרף. שני מחבלים שתכננו לירות - נהרגו".
הטרור לא זר לעוזרי. לפני כ-20 שנה, כשהיה בן 3, אביו נתנאל נרצח. המשפחה התגוררה אז במאחז ליד שכונת גבעת החרסינה בקריית ארבע. המחבלים, אנשי חמאס, לבושים בבגדים אזרחיים, הגיעו לבית המשפחה שבדיוק סיימה לסעוד את סעודת השבת. בבית היו באותה שעה עוזרי, אשתו, חמשת ילדיהם ובהם יהונתן ואורחים. המחבלים דפקו על הדלת וקראו לעוזרי בצרפתית. הוא ניגש לפתוח את הדלת. הם ירו בו מטווח קצר והרגו אותו. מהירי נפצעו בתו בת ה-5 של נתנאל, חירות, וכמה מחבריו שהתארחו אצלו.
האורחים הצליחו לשלוף כלי נשק והשיבו אש לעבר המחבלים. הם הניסו אותם אל מחוץ לבית, שם נמשכו חילופי האש, עד שאחד מהמחבלים חוסל. המחבל האחר חוסל על ידי כוח צה"ל.
המחיר של הפיגוע היה כבד, אבל פעולות האנשים שהיו בבית הצילו את חייו של יהונתן ואחיו. "אני לא זוכר הרבה מהפיגוע", אמר, "על אבא סיפרו לי הרבה סיפורים ויש לי כמה תמונות איתו. האובדן תמיד נוכח, אבא הוא דמות חשובה. כל בן אדם צריך אבא בחיים. אבל לומדים לדבר איתו גם בלי לראות אותו".
בימים אלה, כאמור, משתתף עוזרי באופן משמעותי בסיכול הטרור בשומרון, ומרגיש תחושת סיפוק. "אני מכיר את הכאב ויודע מהו שכול במשפחה", הוסיף, "כל המצב עכשיו עם הפיגועים עושה לי צביטה בלב. קשה לראות את זה. אבל בסוף הגישה היא להמשיך בחיים. בסיכול חוליית הטרור הזו מנעתי ממשפחה להיות שכולה. אני יודע מהו מחיר האובדן, שנים שאני חי במקום הזה. אבל אני גם זכיתי בחיים, כי בסוף הפיגוע שבו אבא נרצח כל המשפחה הייתה תחת אש. אני כאן עכשיו כדי לייצר ביטחון ולפגוע במחבלים. אנחנו רוצים שיהודים לא יחששו לנסוע בכבישים ולגור ביישובים. נצליח במשימה, גם אם זה לא נראה כך כעת".
