בית המשפט, הבוקר
(צילום: גיל יוחנן)
בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשך גם הבוקר (רביעי) משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד יעל מלם יפה מהלשכה המשפטית של משרד התקשורת המשיכה בעדותה בתיק 4000 (בזק-וואלה), שבו נאשם נתניהו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. מלם יפה העידה בנושאי רגולציה וספציפית בנושא "שוק הטלפוניה".
לפי כתב האישום, בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ' התקיימו יחסי שוחד. נתניהו הנחה את מנכ"ל משרד התקשורת ומקורבו שלמה פילבר להיטיב עם בזק שבבעלות אלוביץ'. פילבר פעל בין היתר למתן את ירידת המחירים במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי ושינה את שיטת היישום של הרפורמה בשוק הטלפוניה לשיטה המועדפת על בזק. זאת, על אף ששיטה זאת נשקלה ונדחתה בעבר על ידי משרד התקשורת.
לפי האישום, לפי השיטה המקורית, ניתנה לחברות המתחרות של בזק אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק תמורת תשלום, ולאחר מכן לספק ישירות ללקוחות שירותי טלפוניה קווית. לפי השיטה שאימץ פילבר, לא ניתנה לחברות המתחרות אפשרות להתחבר בעצמן לתשתית שבבעלות בזק. תחת זאת נקבע, שהחברות המתחרות של בזק תוכלנה להתקשר ישירות עם לקוחות לצורך אספקת שירות טלפוניה קווית, אולם שירות זה יסופק בפועל על ידי בזק עצמה באמצעות התשתית שבבעלותה. שיטה זו מכונה "ריסייל" והיא הותירה לבזק דריסת רגל ביחסים שבין החברות המתחרות ללקוחות, והלקוחות נותרו תלויים בבזק בכל הנוגע לתפעול ופתרון תקלות בתשתית.
כשנתגלעה מחלוקת בין משרד התקשורת לבין בזק בנושא אופן התמחור לשיטה שאומצה על ידי פילבר, סיכם פילבר עם אלוביץ' על דחיית יישום הרפורמה בשנה נוספת, בהתאם לאינטרס של בזק, שהמשיכה להחזיק במעמד מונופוליסטי בשוק זה. בדרך זו, מימש פילבר בפועל את הנחיית נתניהו והביא לכך שבזק לא נפגעה כלכלית.
עו"ד נעה פירר מצוות ההגנה של שאול אלוביץ' שאלה את מלם יפה על שיטות ה"ריסייל". קו ההגנה שלה הוא שהשיטה עלתה עוד לפני שפילבר הגיע למשרד התקשורת, ושדנו בה במשרד ברצינות. לדברי הסנגורית, ב-2014 בג"ץ הנחה את הצדדים – בזק ומשרד התקשורת – להגיע להבנות והסכמות.
פירר שאלה: "זוכרת שהתכנסתם בנושא, לנסות למצוא פתרון לטלפוניה?". מלם יפה השיבה: "נפגשנו עם בזק. הטענה של בזק הייתה שהם לא יכולים לספק שירות טלפוניה סיטונאי עקב קושי הנדסי והתבקשנו לבחון".
פירר הציגה פרטי פגישה מ-2015 של בזק ונציגי משרד התקשורת בעניין "תיק שירותים פאסיביים". "שמילה, המשנה למנכ"ל משרד התקשורת, אומר 'ביקשנו שתציעו פתרונות כיצד ליישם את שוק הטלפוניה'. הוא הזמין את אנשי בזק להציע פתרונות בתחום הטלפוניה", אמרה פירר. מלם יפה השיבה: "לא השתתפתי בדיון הזה. אבל כן, אני יודעת שניסינו להבין למה בזק אומרת שהיא לא יכולה לספק שירות. רצו לשמוע ממנה איך היא כן יכולה ליישם. לא מכירה שהציעה פתרונות".
הסנגורית הציגה את עמדת חיים גירון, לשעבר בכיר במשרד התקשרות, בדיון שהתקיים אז ובו אמר כי "המחיר לספקים לא צריך להיות מאוד אטרקטיבי, המוטיבציה העיקרית של הספקים היא בשילוב הטלפוניה בחבילת מוצרים".
מלם יפה השיבה על כך כי "אני רואה במסמכים סיכום דיון. יש גורם הנדסי שעומד את עמדתו בשאלה כלכלית, זה לגיטימי שיגיד. אני מכירה דיונים שנאמרו בהם דברים אחרים על המחיר. לגבי המחיר ספציפית? לא הכרתי את העמדה הזו".
פירר שאלה: "שמילה אמר ששמע מפילבר שהספקיות רוצות לספק שירות אבל גם יודע זאת מידיעה אישית. הרעיון של הרייסל היה רעיון מוקדם במשרד שעלה בזמן ארדן". העדה השיבה: "אני מכירה את נושא הריסייל, בזק העלתה אותו, כל האירוע של הרפורמה של השוק הסיטונאי. זה אירוע כבד מאוד, זו רפורמה שעובדים עליה במשרד הרבה זמן, היו הרבה שינויים בדרך. לפני ההחלטה ב-2014 בזק העלתה את ההצעה על השולחן. דנו בהצעות".
הסנגורית הוסיפה: "עדים ממשרד התקשורת העידו כולם שמדובר על רעיון מוקדם שהיה של חיים גירון". העדה: "אני מכירה את הרעיון הזה מהשימועים (של בזק – ג"מ), יודעת שהרעיון נידון במשרד בין גורמי המקצוע. אחרי דיונים התקבלה החלטה שהשירות של הטלפוניה יותר נכון לקבוע אותו ונושא הרייסל עלה שבזק לא קיימה את חובתה וניסו למצוא פתרונות אחרים".
