התרגיל של ראש הממשלה לשותפו לקבינט המלחמה: מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר כי "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה, החליט נתניהו לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת". בתגובה לכך אמר יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כי "ישראל זקוקה לחיילים, ולא לתרגילים פוליטיים".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שכינה אז את ההצעה "פוגענית", היה זה שהציע את המהלך הנוכחי. טרם ברור כיצד יגיבו לכך ביהדות התורה, שאז כינו את החוק "מבזה". בכל מקרה, בכירים בקואליציה הודו שהסיכויים להעביר את החוק הזה קלושים עד לא קיימים, והמטרה האמיתית היא מריחת זמן.
גנץ לנתניהו: "מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים"
בהודעת ראש הממשלה נאמר כי "החוק הוכן אז על-ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והוגש על-ידי שר הביטחון דאז גנץ". נתניהו הנחה להביא מחר לוועדת שרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו, וקרא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה.
נתניהו לא הזכיר בהודעתו במאום שאותו החוק שאושר בקריאה ראשונה עבר זמן רב לפני תחילת המלחמה - וכשצורכי צה"ל שונים בתכלית.
גנץ התריע לא פעם לאחרונה מפני העברת חוק הפטור מגיוס הנוכחי שלדבריו יפרק את החברה הישראלית מבפנים. על החוק שאושר בכנסת הקודמת אמר אז כי לא מדובר בהסדר סופי: "זה צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה".
האישור של חוק הגיוס בכנסת הקודמת, בקריאה ראשונה
(צילום: ערוץ כנסת )
שעה קלה לאחר שנתניהו פרסם את יוזמתו, מסר גנץ תגובה ראשונה: "ראש הממשלה, מדינת ישראל זקוקה לחיילים ולא לתרגילים פוליטיים שקורעים את העם בעת מלחמה. מתווה השירות הישראלי שעליו סוכם בממשלה הקודמת הוכן במערכת הביטחון כחוק גישור וכבסיס לפיתוח מתווה שירות ישראלי, כדי להביא לשירות של כל חלקי העם".
לדברי גנץ, "חוק הגישור הזמני שהוגש, ואותו אתה מבקש להעביר עכשיו, לא היה מספק אז, ואינו רלוונטי היום במציאות שאחרי 7 באוקטובר. תם זמן הדיבורים - זה הזמן למעשים. מצפים מכל ראשי המפלגות החרדיות, הרבנים ומנהיגי הדור לתמוך בקולם בשירות לציבור החרדי, כפי שטוען ראש הממשלה בהודעתו".
לאחר זמן קצר, הוסיף: "נתניהו, החוק שאתה מביא אינו מתווה השירות שהובלתי בממשלה הקודמת, אינו מתווה השירות שביקשתי לקדם בכנסת הנוכחית, ובוודאי שאינו משקף את צורכי הביטחון של מדינת ישראל אחרי 7 באוקטובר. אחרי 7 באוקטובר, צה"ל צריך חיילים, מדינת ישראל צריכה משרתים ולא תרגילים פוליטיים. אם תמשיך בנתיב הזה ייתכן ותפתור בעיה פוליטית, אבל מדינת ישראל תישאר עם בעיית שירות והוגנות לאומית בתוקף".
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, שהיה שותף בכיר בממשלה ההיא, אמר כי "התרגיל של נתניהו היום, זה התרגיל הפוליטי הכי עלוב ומביש, בזמן מלחמה, בזמן שכל יום נהרגים חיילים. האופוזיציה תתנגד לו בכל הכוח. נתניהו ממשיך להתנהג כאילו ה-7 לאוקטובר לא היה. ה-7 לאוקטובר היה. במשמרת שלו, באשמתו הישירה. התרגילים האלה צריכים להיפסק, החרדים צריכים להתגייס. לא תהיה אפליה בין דם לדם. לא נסכים שהחרדים ימשיכו לצעוק "נמות ולא נתגייס", והילדים שלנו ימשיכו למות כי הם כן התגייסו. לא יהיה ביחד ננצח, אם לא ביחד נתגייס".
התגובות
השר חילי טרופר מתח גם הוא ביקורת חריפה על החוק, ואמר כי לא מדובר ב"תרגיל לגנץ, אלא תרגיל ללוחמי צה"ל ולמשפחותיהם, וזה נמוך ומפלג בדיוק כפי שזה נשמע". טרופר מסר כי "חסרים לוחמים שיגנו על המדינה. שוב ושוב המילואימניקים עוזבים משפחה ועבודה, רק כי אחרים מתעקשים להשתמט משירות. החוק המדובר הוגדר בזמן אמת כחוק גישור, ובעיקר צריך לזכור את האמת הפשוטה: הוא חוקק לפני שנהרגו מאות רבות של לוחמים אמיצים ועוד אלפים רבים נפצעו. לפני שישראל שקעה במלחמה קשה וארוכה בחזיתות רבות".
לפני כן מסרה חברת מפלגתו של טרופר, ח"כ אורית פרקש הכהן כי "לא טריק פוליטי 'מבריק' של ראש הממשלה ולא כלום. להיפך. רק ראש ממשלה חסר מוסר כמו שלנו יכול, דקה אחרי יום זיכרון כל כך קשה, לקדם 'תרגיל' כל כך עלוב ושקוף, על חשבון אזרחי ישראל. פשוט. מה שהיה נכון לפני השבעה באוקטובר, לא נכון היום".
ח"כ גדעון סער (הימין הממלכתי), הצהיר מצדו כי "אין לנו שום כוונה לעזור לנתניהו בתרגילים פוליטיים כדי לפתור את הבעיות שלו עם המפלגות החרדיות, ולכן נצביע נגד חוק הגיוס בכנסת". סער הוסיף כי "בעת הזאת, מדינת ישראל צריכה פתרון אמיתי לצרכי צה"ל ולשוויון בנטל, ולא תרגילים פוליטיים. הגיע הזמן לפתרון בעיות אמיתיות של המדינה והחברה בישראל".
גפני, ב-2022: "חוק מבזה, עלוב, משפיל"
(צילום: ערוץ כנסת)
לצד תגובתו של יו"ר המחנה הממלכתי ליוזמה החדשה, שאלה מרכזית נוספת היא עמדת החרדים. את אותה הצעה, בכנסת הקודמת, הם תקפו בחריפות - וגם עתה הם לא מסכימים ככל הנראה שהצעה ברוח זו תאושר סופית, בשלוש קריאות. עם אישורה בקריאה ראשונה כינה ח"כ משה גפני את החוק "מבזה' עלוב, משפיל, אנטי יהודי, אנטי תורה. קריעה אנחנו צריכים לעשות". ויו"ר ש"ס דרעי, שכאמור הוביל את המהלך החדש, אמר אז כי מדובר ב"חוק פוגעני שמטרתו היחידה היא לפגוע בבני הישיבות ולהוציא אברכים מלימודם".
ההודעה של נתניהו נמסרה על רקע הדדליין המשפטי - עד יום שני הבא נדרשת הממשלה להגיש לבג"ץ תצהיר בנושא חוק הגיוס, דבר שכבר הכניס את המערכת הפוליטית כולה לדריכות שיא. באמצעות ההודעה החדשה, יוכל נתניהו למשוך זמן מול בג"ץ.
שר הביטחון יואב גלנט הבהיר בפומבי כי לא יגיש לחקיקה הצעה שאינה מוסכמת על כל חלקי הקואליציה, ובמהלך הדיונים אמר: "לא אביא מתווה גיוס שהוא קומבינה על הראש של חיילי צה"ל". היום הוא צפוי לקיים בערב מסיבת עיתונאים, ולהתייחס גם ליוזמת נתניהו החדשה.
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן היה הראשון שהגיב להצעה החדשה. "כולם חייבים להבין שהנסיבות השתנו מקצה לקצה", כתב. "מדינת ישראל נמצאת תחת אש מצפון, מדרום, ממזרח ומאיראן. כל המצב הזה מחייב חוק גיוס חובה לכולם. כל צעיר וצעירה בני 18 - יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או צ׳רקסי חייבים להתייצב לשירות צבאי או אזרחי".
אלו פרטי ההצעה החדשה-ישנה:
• הצבת יעדי גיוס מעשיים באופן הדרגתי על פני 15 עד 25 שנים (המספרים - בתמונה כאן).
• משנת 2037 עד 2046 יגדלו יעדי הגיוס משנה לשנה בשיעור גידול שנתוני האוכלוסייה החרדית בתוספת אחוז אחד, כלומר עלייה של אחוז אחד אפקטיבי מגודל השנתון.
• סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס- בשנת גיוס שבה אין עמידה ב- 95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. עלייה של צמצום התמיכה ככל שיעברו השנים בהם לא יעמדו ביעדים עד ל-20%.
• אפשרות לפקיעת חוק לאחר מספר שנים אם לא יעמדו ביעדי גיוס של 85% מיעדי הגיוס במשך שלוש בשנים הראשונות.
• הורדת גיל הפטור ל-23 (בשנתיים הראשונות לגיל 21 ובשנה השלישית לגיל 22).
• אפשרויות לשירות מקוצר החל מגיל 21:
א. שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה חודשים במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה למערך המילואים.
ב. שירות סדיר בצה"ל למשך שלושה שבועות במסלול ייעודי שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה במערך המילואים, לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית.
• הורדת גיל שירות לאומי ל- 20, ולנשואים מגיל 19.
