מאז פרוץ מגפת הקורונה לפני כמעט שנתיים נפטרו בישראל 8,725 חולי קורונה, כשקרוב ל-226 נפטרו בשבוע שעבר ובסך הכול 470 מתחילת החודש. אומיקרון, הזן המדבק ביותר עד כה, הצליח להגיע כמעט לכל בית - ובמשפחות רבות, למרות המאמץ לשמור על המבוגרים, איבדו את יקיריהם דווקא כשהחיסונים נגישים לכל. ישראל למדה לחיות לצד הקורונה, ועל המתים כמעט שאיש כבר אינו מדבר. אלה הסיפורים של עליזה, איריס ובת שבע שנפטרו בגל האומיקרון הנוכחי.
"לא חשבנו שהמצב ידרדר כל כך מהר"
עליזה אלון (90) נפטרה לפני שבוע לאחר שנדבקה בקורונה. נכדתה של עליזה, ליאת רווח, סיפרה ל-ynet כי היא הייתה "אישה בריאה וצלולה וצוחקת והולכת", כדבריה. "לא ברור לנו איך היא נדבקה כי היא הייתה בבית ואף אחד לא הגיע אליה. ממש שמרנו עליה. היא הייתה מחוסנת שלוש פעמים ולא הספיקה לקחת את החיסון הרביעי. היא הגיעה לבית החולים כי היא לא הרגישה טוב ולא ידענו שזו קורונה. היא הייתה ממש בסדר ותוך שבוע וחצי היא נפטרה".
רווח סיפרה כי בני המשפחה הקפידו להיות לצדה כל הזמן. "עשינו עליה משמרות ולא זזנו משם כי חשבנו שאין תמיד אנשים סביב החולה. בהתחלה הכול היה בסדר והיא דיברה, ופתאום החליטו ששמים לה מכונת הנשמה. באמצע הלילה פתאום הגוף שלה קרס, החיו אותה והיא חזרה לחיים. הריאות שלה הלכו והידרדרו, ולאט לאט המצב הידרדר. לא הספקתי להיפרד ממנה. זה ממש עצוב כי אף אחד לא נפרד ממנה למעט הילדים שלה. זו מחלקה מאוד קשה. לא חשבנו שהמצב שלה ידרדר כל כך מהר".
"הופתענו שזה הגיע אליה כי שמרנו עליה", היא אמרה. "לא חשבנו שזה יגיע דרך מטפלת. היא לא נדבקה מאחד מאיתנו. יש גם תחושת החמצה שלא הספקנו לחסן אותה בחיסון הרביעי. אולי היא הייתה חולה פחות קשה וההידרדרות שלה לא הייתה תוך ימים".
רווח אמרה בכאב כי בני המשפחה פספסו את עליזה בגלל הקורונה. "היא הייתה סבתא מהממת, אישה דקדקנית, פדנטית שמאוד דואגת לעצמה. תמיד כשהיינו הולכים אליה היא הייתה מתוקתקת ושמרה על עצמה. בשנתיים האלה של הקורונה כאב לה שהיא לא רואה אותנו וכל הזמן היא שאלה עלינו. היינו מנסים לראות אותה דרך החלון. עצוב מאוד, לא חשבנו שזה ייגמר ככה. עדיין לא נפל האסימון שהיא לא איתנו. אם לא הקורונה, היא יכלה להמשיך לחיות עוד המון שנים ולזכות באהבה שלנו".
"חיכתה לנו עד לשנייה האחרונה"
איריס ארביב (72) נפטרה ביום רביעי. נכדתה, לורן גואטה (27), סיפרה עליה: "היא הייתה סבתא מאוד צעירה. היא הייתה כמו אמא נוספת לכל דבר מאז שאני נולדתי. סבתא גידלה אותנו אצלה כי אמא שלי הייתה חולה. היא הייתה מאכילה ומקלחת אותנו. היא הייתה אישה מדהימה ותמיד פתחה את הלב ואת הכיס גם לאנשים שלא הכירה".
גואטה מספרת כי סבתה נדבקה בקורונה בבית החולים, שם אושפזה בשל הצטברות מים בריאות. "תוך כמה ימים היא נפטרה", אמרה. "התפללנו המון, עד הדקה האחרונה, למרות שלא יכולנו לראות אותה וזה היה הכי קשה. זו הייתה תמונה מאוד טראומטית בשבילנו".
לדבריה, את מותה אפשר היה למנוע לו הייתה מקבלת את החיסון השני והשלישי. "היה לה מאוד חשוב להתחסן, אבל בגלל המצב הבריאותי שלה הרופאים אמרו לה שהיא צריכה לחכות יותר בין חיסון לחיסון", סיפרה גואטה. "סבתא שלי יצרה קשר מיוזמתה עם משרד הבריאות וקופת החולים ושאלה מתי היא יכולה לקבל את החיסון השני ואף אחד לא חזר אליה, עד שבסוף היא לא עשתה אותו. יכול להיות שאם היו נותנים לה להתחסן, היה ניתן להציל אותה. היא נפלה בין הכיסאות כי אישה בגילה לא יודעת להסתדר עם הביורוקרטיה. היא חיכתה ולא ידעה איך לדחוף את זה כדי לקבל את החיסונים, וזה גורם משמעותי מאוד. היא הייתה צריכה את החיסון הזה והיה פה עוול".
היא ציינה כי "בחצי השנה האחרונה ההדבקה הייתה כל כך נפוצה שתיארתי לעצמי שזה יגיע גם אלינו. ברגע שהיא נדבקה ידענו שיהיה לה קשה לצאת מזה. בכל זאת הופתענו כי היא כל כך שמרה על עצמה. הרופא אמר לה שהיא חייבת ללכת להתאשפז בגלל מים בריאות, והיא סירבה כי היא פחדה להידבק בקורונה. היא כנראה הבינה שבבית חולים היא תידבק – וזה מה שחיסל אותה".
בימים האחרונים קראו לבני המשפחה להיפרד מאיריס. "היא הייתה מורדמת ומונשמת, וביום שהודיעו לנו שאלה השעות האחרונות, הגענו במהירות האפשרית והבנו שהמצב מאוד קשה. אמא שלי נכנסה אליה ואחרי שהיא יצאה היא נפטרה. היא חיכתה לנו עד השנייה האחרונה".
"היא חיה חיים מלאים, ונפטרה ברחמים"
בת שבע אריאל (94) נפטרה ביום שלישי שעבר לאחר שנדבקה בקורונה. כלתה, רינה אריאל, סיפרה כי היא הייתה אישה בריאה עד שנדבקה בנגיף: "עברו חמישה ימים עד שהיא נפטרה. היא נפטרה בבית ובחרנו לא לקחת אותה לבית חולים כדי שזה יהיה בנחת".
בת שבע אריאל הייתה ניצולת שואה ועלתה לארץ אחרי המלחמה. "היא נולדה בפולין ובגיל 14 וחצי הנאצים העלו את כל יהודי העיירה שלה לרכבת לטרבלינקה", מספרת רינה. "היא קיבלה הוראה מאבא שלה לקפוץ מהרכבת והיא היחידה מכל המשפחה שלה שניצלה. היא עבדה אצל הנאצים וכך ניצלה. היא החביאה את הזהות שלה. אחרי המלחמה היא חזרה לבית שהיא גדלה בו ורצתה לקחת תמונות. היא דפקה על הדלת, ופולנים שפלשו לבית שלה פתחו לה. הפולניה הסתכלה עליה ואמרה לה 'היטלר לא לקח גם אותך?'. היא עלתה לארץ כמעפילה ובנתה את החיים שלה בנהריה, והיא נפטרה בבית שבו היא חיה כמעט כל חייה".
לדבריה, בשל הקורונה, בשנתיים האחרונות היא נשמרה מאוד וכמעט לא יצאה החוצה: "היא הייתה בבית לבד עם מטפלת, וכשהיו ביקורים הכול היה מאוד מבוקר. היא לא הייתה חשופה, לא חשבנו שהיא תידבק בקורונה ולא חשבנו שזה יהיה כל כך מהיר. כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות. היא לא הייתה מחוסנת לא בגלל התנגדות לחיסונים, אלא בגלל הגיל והפחד שהחיסון יכול בגיל שלה להזיק לה. היא חיה חיים מלאים. בסוף היא נפטרה ברחמים. יכול להיות שאם לא הקורונה היא הייתה מחזיקה מעמד עוד כמה שנים".
מה-16 בינואר נפטרו 383 חולים
ביום שלישי נשבר שיא הנפטרים ליום בגל הנוכחי כש-36 חולי קורונה נפטרו מסיבוכי הנגיף ביממה. עם זאת, המספרים של משרד הבריאות, למרבה הצער, אינם סופיים - וייתכן כי מספר הנפטרים בשבוע שעבר גבוה יותר. בסך הכול, כאמור, נפטרו מתחילת החודש 470 חולי קורונה, 87 מהם מה-1 עד 15 בחודש ו-383 מ-16 עד 30 בחודש.
לשם השוואה, בחודש דצמבר נפטרו בישראל 50 חולי קורונה ובנובמבר נפטרו 88. בחודש אוקטובר, בשלהי הגל הרביעי, נפטרו 315 חולי קורונה ובספטמבר – אז נרשם שיא הגל – נפטרו 671 חולים. בחודש אוגוסט אשתקד נפטרו 639 חיוביים לקורונה.
בשיא הנפטרים לחודש מחזיק חודש ינואר 2021, אז נפטרו 1,443 חיוביים לקורונה בחודש אחד. ב-24 בינואר נרשמו 75 מקרי מוות – שיא הנפטרים היומי מאז פרוץ המגפה. בפברואר אשתקד נפטרו 948 חיוביים לקורונה ובמרץ 456.
גם באוקטובר 2020, בשיאו של הגל השני, נרשם מספר רב של נפטרים כש-957 חיוביים לקורונה מתו מסיבוכי הנגיף. בספטמבר 2020 נפטרו 651 חיוביים לנגיף. אגב, בגל הראשון – בחודשים מרץ עד מאי 2020 נפטרו בישראל בסך הכול 289 חיוביים לקורונה.
פורסם לראשונה: 22:03, 30.01.22