בית המשפט העליון קבע פה אחד כי בני זוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים בהתאם לסעיף 3 לחוק אימוץ ילדים. ההחלטה פורסמה בצל סערת ההדלפה ולפיה בג"ץ יפסול את חוק ביטול עילת הסבירות, ולאחר שהיום הסתמן כי חוק הנבצרות כנראה לא יבוטל.
סעיף זה קובע את תנאי הכשירות לאמץ, ובהם התנאי כי "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". הפרשנות שהייתה נהוגה בידי המדינה היא שבהתאם לסעיף זה, רק זוגות הטרוסקסואלים כשירים לאמץ ואילו אימוץ בידי זוגות מאותו המין אפשרי רק כחריג לכלל ובהתאם לסעיפים אחרים בחוק האימוץ.
בהמשך לכך, בקשתם לאימוץ של זוגות מאותו המין נבחנה רק בעת שלא ניתן למסור את הילד לאימוץ לבני זוג הטרוסקסואלים. העותרים טענו כי יש לפרש את חוק האימוץ כך שגם בני זוג מאותו המין יהיו כשירים לאמץ בגדר ההסדר הקיים.
הדיון הקודם בנושא בחודש אוגוסט
(צילום: לע"מ)
עתירה קודמת באותו עניין נמחקה בשנת 2017, לאור התחייבותה של המדינה לפעול לתיקון חוק האימוץ. אולם שנים חלפו, הליך החקיקה לא הושלם והמדינה הצהירה כי בעת הזו אין אופק חקיקתי להסדרת הסוגיה. בעקבות זאת החליט בית המשפט להכריע - ופסק כאמור פה אחד כי בני הזוג מאותו המין כשירים לאמץ ילדים.
לפני הפסיקה, היועצת המשפטית לממשלה הביעה עמדתה כי הפרשנות שלפיה בני זוג מאותו מין כשירים לאמץ לפי סעיף 3 היא פרשנות אפשרית.
ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן קבע כי יש להוסיף את הפרשנות שכוללת זוגות מאותו המין בגדרי הסעיף. נמצא כי אף שלשונו של סעיף 3 מתיישבת עם הפרשנות שלפיה התיבה "איש ואשתו יחד" מתייחסת לבני זוג הטרוסקסואלים, הפרשנות שלפיה סעיף זה כולל גם בני זוג מאותו המין אינה חורגת ממתחם הפרשנויות הלשוניות האפשריות. זאת, מאחר שבחינת הביטוי בהקשרו הלשוני המלא מלמדת כי לשון הסעיף יוצרת הבחנה בין שתי קטגוריות כלליות: מי שמשתייך למסגרת משפחתית שכוללת זוג הורים, לעומת מי שמבקש לאמץ לתוך מסגרת משפחתית חד הורית. בשורה התחתונה הובהר כי עיקרו של הסעיף עוסק באימוץ על ידי מערכת זוגית יציבה שאליה יימסר הילד, בשונה מיחיד. עוד הובהר כי עיון בהיסטוריה החקיקתית מעלה ששאלת כשירותם של בני זוג מאותו המין לאמץ כלל לא ניצבה לפני המחוקק. נקבע כי התכלית הסובייקטיבית אותה ראה המחוקק לנגד עיניו הייתה שטובת הילד היא לגדול בתא משפחתי שכולל זוג הורים. זאת, מתוך תפיסה שהקשר הזוגי בין ההורים מהווה תנאי ליצירת תא משפחתי שיש בו לספק לילד יציבות וביטחון.
השופט אלכס שטיין הצטרף למסקנתו של מ"מ הנשיא פוגלמן. לטענתו, סעיף 6 לחוק הפרשנות שקובע כי: "האמור בלשון זכר – אף לשון נקבה במשמע, וכן להפך" – מאפשר לפרש את המילים "איש ואשתו" כזוג שעשוי להיות מורכב גם משתי נשים או משני גברים, והכול בתנאי שהילד יאומץ אל תוך מערכת זוגית מוכרת.
גם השופטת גילה כנפי-שטייניץ הצטרפה לחוות דעתו של ממלא מקום הנשיא. בחוות דעתה, ציינה השופטת כי בפרשנות הביטוי "איש ואשתו", יש להסתייע בהלכה הפרשנית שלפיה תפקידו של בית המשפט, בבואו לפרש את החוק, הוא להתאימו לתופעות החיים שבאו לעולם לאחר חקיקתו על מנת ליישבו עם מציאות החיים המשתנה, באופן שיגשים את תכליתו.
רן שלהבי, מנכ"ל האגודה למען הלהט"ב, חגג את ההחלטה הדרמטית: "זהו ניצחון היסטורי והישג פורץ דרך שנותן מעט אור ותקווה בימים הקשים האלו. כבר שנים שאנחנו נאבקים ונאבקות שיראו בנו שווים ושוות באימוץ ילדים ובהקמת משפחה בישראל, בזמן שממשלות ישראל לדורותיהן הפלו והסיתו נגדנו רק בגלל מי שאנחנו, שוב מוכיח ביהמ"ש העליון את חשיבותו בהגנה על הזכויות שלנו. היום הזה הוא התשובה להומופוביה, לשנאה, לחושך ולשרי רווחה שבמשך שנים שללו את ההורות שלנו, והשאירו אותנו אזרחים ואזרחיות סוג ב'".
עו"ד ריקי שפירא רוזנברג מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שייצגה את העותרים: "מעל שבע שנים שאנחנו נאבקות עבור זוגות להטבי"ם כדי שיוכלו לממש את חלומם להפוך למשפחה בדרך של אימוץ. אנחנו מברכות על פסק הדין, אשר קיבל את עמדת העותרים לפיה אין להפלות בין בני זוג בני אותו המין לזוגות אחרים לעניין אימוץ. פעם נוספת הוכח כי מי שמגן על זכויות אדם בכלל ושל קהילת הלהט"ב בפרט הוא בית המשפט העליון".
