דיון דרמטי בתוך האולם, הפגנות בחוץ: שלושת שופטי בג"ץ הוותיקים - ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונעם סולברג - יקיימו היום (שני) דיון ראשון בעתירות שמבקשות לחייב את המדינה לגייס תלמידי ישיבות לצה"ל. פעילי ארגונים שעתרו לבג"ץ בנושא גיוס תלמידי ישיבות צפויים לקיים הפגנה בכיכר אגרנט הסמוכה לבית המשפט העליון, שבה יקראו להכרעה בסוגיה הנפיצה. ynet יעביר את הדיון בשידור חי, לכל אורכו.
באחרונה הוגשו שורת עתירות נגד אי-גיוס תלמידי ישיבות. לפי אחת מהן, שהוגשה על-ידי התנועה לאיכות השלטון, יש לבטל את החלטת הממשלה מיוני בשנה שעברה, שקבעה כי לא יינקטו הליכים לשם גיוסם של תלמידי ישיבות, ככל שיציגו בפני רשויות הגיוס אישורים בדבר לימודיהם בישיבה, לאחר שפקע מועד חוק הגיוס.
ב"בג"ץ חוק הגיוס" ב-2017 נקבע כי יש לבטל את החוק שנותן פטורים, שמשמעותו היא שצעירים חרדים לא מחויבים להתגייס. שמונה מתוך תשעת השופטים שישבו אז בדין קבעו כי הסדר הגיוס החדש אינו חוקתי ודינו להתבטל.
בג"ץ דחה שוב ושוב את מועד בטלות החוק על-מנת שיחוקק חוק חדש, אולם מהלך כזה לא בוצע עד היום. רגע לפני פקיעת החוק, בחרה הקואליציה הנוכחית בחקיקת הוראת שעה באמצעות החלטת ממשלה, שלפיה לא יגויסו תלמידי ישיבות. לפי העותרים, מדובר ב"תקיעת אצבע בעין לשלטון החוק תוך התרסה גלויה מצד הגורמים המעורבים בכך ברשות המבצעת כלפי בית המשפט".
בתנועה לאיכות השלטון, שמיוצגת על-ידי עורכי הדין אליעד שרגא ותומר נאור, טוענים כי ההחלטה מנוגדת לחוק שירות הביטחון שקובע הליכים שוויוניים כלפי כל מי שמיועד לגיוס, והיא יוצרת הסדר פטור חדש בחוסר סמכות ובניגוד לעקרון שלטון החוק, מנוגדת להלכה של בית משפט העליון ששר הביטחון לא יכול ליטול על עצמו את הסמכות להכריע בנושא ללא הסדר חוקי.
עוד נטען כי ההחלטה פוגעת בעקרון השוויון, בניגוד ברור לקביעות קודמות של העליון בסוגיה ומקיימת מדיניות מפלה ובררנית, שמבדילה בין "דם לדם". בנוסף מלינים בתנועה על חוסר מידתיות קיצוני בהחלטת הממשלה. התנועה לאיכות השלטון מבקשת הוצאת צו על-תנאי לצורך פעולות לגיוס תלמידי ישיבות, ולהשהות את תוקף הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה.
לעתירה של התנועה לאיכות השלטון ביקשו להצטרף כ-400 קצינים ובכירים לשעבר בצה"ל, בשב"כ, במוסד ובמשטרה. בין המבקשים: הרמטכ"לים לשעבר משה (בוגי) יעלון ודן חלוץ, המפכ"לים לשעבר דודי כהן, משה קראדי ואסף חפץ, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון. במועד הדיון בעתירה תתקבל החלטה אם לצרפם.
ארגון "אחים לנשק", שגם הוא עתר לבג"ץ בנושא, מבקש שהממשלה, צה"ל והיועצת המשפטית לממשלה יסבירו מדוע לא תהיה אכיפה בנושא של גיוס תלמידי ישיבות. בנוסף, הארגון מבקש גם צו ביניים מאחר שבניגוד להחלטת בג"ץ בנושא חוק הגיוס, אין חקיקה ראשית שמסדירה באופן ספציפי את הסוגיה או מגבילה את אופן גיוס תלמידי הישיבות. בארגון טוענים כי "הממשלה נקטה מהלך עוקף בג"ץ כדי לאפשר את המשך הפטור של תלמידי הישיבות והחרגתם מכלל הגיוס באוכלוסייה".
עתירה שלישית בנושא הוגשה על-ידי תנועת "אימהות בחזית", שמייצגת 240 אימהות עם זיקה אישית לנושא, כהגדרתן. העותרות, שמיוצגות על-ידי עו"ד דפנה הולץ-לכנר, אמרו: "מדוע בזמן שילדינו נלחמים, 66 אלף בחורי ישיבה פטורים מחובה לאומית מוסרית? כיצד אחרי כל היח"צ ודיבורי האחדות רק 540 בלבד התגייסו למלחמה? פחות מאחוז".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ציינה בתגובת המדינה לעתירות בשבוע שעבר כי צה"ל יידרש לגייס חרדים החל מ-1 באפריל אם לא יקודם חוק גיוס חדש. לדברי בהרב-מיארה, "שאלת ההסדר הנורמטיבי שיחול לאחר סיום תוקפה של החלטת הממשלה מצויה בימים אלו ממש בשיח בדרג המדיני, לרבות הבכיר ביותר, ובשדה הפוליטי, ונעשים מאמצים גדולים לשם קבלת החלטות בהקדם על-ידי הגורמים.
"ממשרד ראש הממשלה וממשרד הביטחון נמסר כי הגם שלא התגבש עד כה הסדר חקיקתי בנוגע לתלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות לימוד חרדיים, הרי שמתקיים בעת הזו שיח אינטנסיבי בין כל הצדדים הרלוונטיים, בניסיון להגיע למתווה אפשרי שיכלול התייחסות הן להארכת תוקפה של החלטת הממשלה והן להשלמת חקיקה בכנסת של הסדר חדש. אולם, לעת הזו אין עדיין מתווה ממשי שניתן להצהיר עליו, מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת מאין כמוה, בייחוד בעיצומה של מלחמה ובתקופת כהונתה של ממשלת חירום לאומית. על כן, עוד לא ניתן לנקוב בלוח זמנים סופי לקבלת החלטות בסוגיה".
בדיון תעלה גם סוגיה נוספת של תמיכה במוסדות תורניים שלא קיבלו פטור משירות צבאי או דחייה, אך לא התייצבו לגיוס. העותרים ביקשו למנוע העברת כספי תמיכה שהועברו למוסדות תורניים לפי "מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים – לימוד ופעולות".
לפי היועמ"שית, בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר את דחיית שירותם או את אי-גיוסם של תלמידי הישיבות כדין, הדבר משליך על חוקיות מתן התמיכות בגין אותם תלמידים בהתאם למבחני התמיכה. לכן מבקשת היועצת להגיש עמדה מפורטת בנושא עד סוף החודש הבא.
מחוץ לדיון יפגינו פעילי "קואליציית השוויון" שכוללת את "אימהות בחזית", "אחים ואחיות לנשק", "בונות אלטרנטיבה", "מטה המילואימניקים לגיוס שווה", "התנועה לאיכות השלטון", וכן תנועת "ההייטקיסטים", תנועות נוער וארגונים נוספים.
מארגון "אחים לנשק" נמסר: "סיימנו לשלם את המחיר של מדינה לא מנוהלת שמצפצפת על בית המשפט שלה. זה הדם שלנו - זה הדם של הילדים שלנו. בזמן שאנחנו מתחת לאלונקה, מסכנים את חיינו על הגנת המולדת, ממשלת ישראל עסוקה בהישרדות פוליטית".
פורסם לראשונה: 18:34, 25.02.24