היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה הערב (חמישי) לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא תייצג את עמדתו בעתירות בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר, והוא יוכל לשכור ייצוג פרטי. היא הוסיפה בהודעתה כי ועדת חקירה ממלכתית "היא, באופן מובהק, הכלי החוקי הייחודי ההולם את חקר אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל".
מטעם העותרת, התנועה לאיכות השלטון, נמסר כי ההחלטה היא "צעד דרמטי וחסר תקדים. היא מהווה עדות ברורה לכך שהימנעות הממשלה מהקמת ועדת חקירה נוגדת את האינטרס הציבורי ואת עקרונות המשפט והמינהל התקין. התנהלות הממשלה בסוגיה זו מעידה על שיקולים זרים ופסולים. אנו קוראים לבית המשפט העליון להתערב באופן מיידי ולהורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית. זוהי חובתנו המוסרית כלפי הנרצחים, הפצועים והחטופים, וזו הדרך היחידה להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל ואת מעמדה בזירה הבינלאומית".
השר לשעבר יזהר שי, בשם משפחות הנופלים ותנועת "דרכנו" - העותרת השנייה - אמר כי "מדובר בדגל שחור אל מול ממשלה שממשיכה לירוק בפרצופם של אזרחיה. עכשיו ברור לכל מדוע לא הוגשה לבית המשפט העליון תשובת הממשלה לעתירה שלנו. זוהי ההוכחה החותכת כי אין לראש הממשלה כל כוונה להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל הגדול בדורנו. עמדתה של היועמ"שית ברורה. נילחם בבית המשפט אל מול ניסיונות ההתחמקות מאחריות של ראש ממשלת ישראל. כל יום ללא ועדת חקירה ממלכתית מסכן את ביטחון ישראל ופוגע בכל אזרחיה".
זמן קצר לפני כן הודיעה היועמ"שית כי היא מסרבת לאפשר לשר איתמר בן גביר ייצוג נפרד בפרשת הקצין שקודם על אף שזרק רימוני הלם על מפגינים במחאה בתל אביב. בתגובתה לבג"ץ הסבירה היועמ"שית מדוע היא מסרבת לאפשר לו ייצוג פרטי, ואמרה: "אי-החוקיות של המינוי היא גלויה וברורה ולכן לא מדובר במקרה חריג המצדיק היתר לייצוג נפרד".
נגד מינויו של קצין המשטרה רפ"ק מאיר סוויסה לתפקיד מפקד תחנת דרום תל אביב הוגשה עתירה מינהלית, בה ניתנה עמדתה של המדינה. בן גביר עתר לבג"ץ נגד היועמ"שית בדרישה להעניק לו אפשרות לייצוג פרטי, והיא ענתה כעת והסבירה ששר לא יכול גם לבצע מינוי בהליך לא תקין - וגם לייצג את עצמו.
לדבריה "עמדתי המשפטית היא כי המינוי נעשה שלא כדין, בשל צבר של פגמים תהליכיים ומהותיים. מדובר במקרה שבו אי-החוקיות של המינוי גלויה וברורה. בקשת הייצוג הנפרד של השר בעניין מינויו של רפ"ק סוויסה נסובה על שאלה קונקרטית בתחום המשפט המינהלי, שיש לגביה אמות מידה משפטיות ברורות כפי שנקבעו בפסיקה".
בנוסף כתבה בהרב-מיארה כי "דין העתירה להידחות על הסף. ההחלטה שלא לאפשר לשר לביטחון לאומי ייצוג נפרד במקרה זה, היא החלטה הנטועה עמוק במתחם הסבירות. צבר הנסיבות החריגות והפגמים שפורטו בהרחבה בתגובה לעתירה המינהלית הצביע על כך שמדובר במינוי שנעשה במובהק שלא כדין".
היא פירטה את אותם פגמים לדבריה: "מינוי שנעשה במחטף, באמצעות קביעת 'עובדות בשטח'; תוך דחיקת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי; תוך התעלמות מכללי המינהל התקין ומהחובות המוטלות על מינויים בשירות הציבורי, ובגופי אכיפת החוק בפרט; בהתעלם מהוראות נוהל מפורשות במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי; ובאופן שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במשטרה. אי-החוקיות של המינוי היא ברורה וגלויה, ומשכך אין כל מקום להתיר לשר ייצוג נפרד, ולתת בכך גושפנקה להתנהלות בלתי חוקית".