מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתייחס לדו"ח
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
מבקר המדינה מתריע על שורה ארוכה של ליקויים, בחלק השני של הדו"ח השנתי 72א', העוסק בנושאי כלכלה ותשתיות לאומיות. בדו"ח המתפרסם אחר הצהריים (יום ג') מצא המבקר מתניהו אנגלמן בין היתר ליקויים בהנגשת התחבורה הציבורית לאנשים עם מוגבלות, סכנת זיהום למי התהום והמלחה הולכת וגדלה, לצד תשלום גבוה מדי של מיסים לקופת המדינה.
כישלון בתוכנית הממשלתית להגדלת היצע הדירות
התוכנית המרכזית של ממשלת ישראל להגדלת היצע הדירות בשבע השנים האחרונות, שעלותה נאמדת בעשרות מיליארדי שקלים, נכשלה. זו המסקנה שאליה הגיע המבקר.
בדו"ח נסקרים הסכמי הגג שחתמה הממשלה עם 32 רשויות, הסכמים שבמסגרתם המדינה מזרימה תקציב לפיתוח שכונות חדשות ומחדשת תשתיות בשכונות ותיקות. בתמורה, הרשויות המקומיות החתומות על ההסכמים מתחייבות לאפשר בנייה בקצב מואץ. אנגלמן בחן את הישגי פרויקט הענק הזה לאורה של התוכנית האסטרטגית לדיור - תוכנית שהממשלה אישרה ב-2013 ובה נקבעו יעדים לתכנון ובניית דירות התואמים לתחזית גידול האוכלוסייה.
בפסקה קצרה שמתחבאת באחד מ-80 עמודי הפרק מסכם אנגלמן את ממצאיו המטרידים: "עד סוף שנת 2020 שווקו קרקעות שניתן לבנות עליהן כ-80 אלף דירות, שהן 33% מ-241 אלף דירות שהיו אמורות להיות משווקות לפי קצב השיווק שנקבע בהסכמי הגג. עקב כך לא תוכל הממשלה לתת מענה לצורכי הדיור במדינה בהיקף של כ-1.5 מיליון דירות בשנים 2040-2017, הצרכים שציינה הממשלה בהחלטתה על התוכנית האסטרטגית".
(אמיתי גזית, כלכליסט)
התחבורה הציבורית לא מונגשת
מהנתונים בדו"ח עולה כי בישראל חיים 1.56 מיליון בני אדם מוגבלות, שמהווים 17% מאוכלוסיית המדינה. שליש מהם נוסעים באוטובוסים עירוניים ו-15% באוטובוסים בין-עירוניים, שאינם מונגשים. עלות הנגשת האוטובוסים, כך קובע הדו"ח, תגיע לכדי 3.9 מיליארד שקלים. בישראל אין חובת הנגשה לאוטובוסים בין-עירוניים, פרט להנגשה חושית שהיא כריזה ומידע אלקטרוני. גם הנגשה זו לא מתקיימת באופן מלא ויש ליקויים ביישומה.
ליקויים קיימים גם בהנגשת האוטובוסים העירוניים, הכוללים חוסר התחשבות של הנהגים והיעדר אפשרות למחיר מוזל לנסיעה למלווה. המבקר קבע כי משרד התחבורה לא הכין תכנית לטיפול בנושא וכי "נושא הכשרת הנהגים לא בא לידי ביטוי בדוחות הפיקוח של משרד התחבורה".
עוד התגלו ליקויים בהנגשת תחנות האוטובוס ודרכי הגישה אליהן. "ב-2019 היו כ-27,000 תחנות אוטובוס בארץ. נכון לשנה זו נותרו כ-13,500 תחנות עירוניות שטרם הונגשו, ו-3,500 תחנות לשירות בין-עירוני שאינן מונגשות. בכ-37.5% מ-80 היישובים שנבדקו לא הונגשו כל התחנות, וב-22.5% מהיישובים שנבדקו הונגשו פחות מ-85% מהתחנות".
(אסף זגריזק)
הבעיות עם הרב-קו
בממוצע בכל שנה פעילים 3.5 מיליון כרטיסי רב קו, ובשנת 2019 שילמו באמצעותם על 86% מהנסיעות. את התשלום על התחבורה הציבורית מסבסדת המדינה כשהמפעילים קיבלו 9.2 מיליארד ש"ח בשנה זו. השתמטות מתשלום על נסיעות מביאה להפסד של 300 מיליון שקל בשנה.
הדו"ח, שבחן מה השתנה מהדו"ח הקודם בנושא שנכתב בשנת 2017, העלה כי נוסע ששילם על נסיעה אך לא תיקף את כרטיס הרב-קו ישלם את אותו הקנס של נוסע שלא שילם כלל. גם אסדרת חוק הגנת הפרטיות על מאגרי המידע של הרב-קו לא הושלמה. "משרד התחבורה תיקן כחצי מהליקויים, ובכלל זה הוספת עמדות לטעינת הכרטיס, הוספת אמצעים טכנולוגיים לטעינה והסדרת השימוש בכרטיס על ידי חיילי צה"ל והמשטרה".
"חלק מהליקויים בדו"ח הביקורת מ-2017 לא תוקנו. למשל, נושא הגנת הפרטיות של המשתמשים ברב-קו טרם הוסדר, וכן טרם הוסדרו סמכויות הפיקוח והאכיפה של הפקחים", סיכם המבקר.
(אסף זגריזק)
משלמים מיסים מיותרים
אזרחים שילמו 3.6 מיליארד שקל שכלל לא היו חייבים לשלם לרשויות המס בשנים 2019-2013. מהדו"ח עולה כי רשות המיסים לא פעלה לתיקון הליקויים הרבים שנמצאו בדו"ח הקודם, בכל הקשור למיצוי זכויות הציבור בתחום המס. אחת הבעיות לדוגמה, היא שרבים כלל אינם יודעים מהן הטבות המס המגיעות להם, ולכן לא ניצלו אותן ושילמו לקופת המדינה יותר מס ממה שהחוק חייב אותם. מעבר לכך, לרשות המיסים אין כלל את פרטי חשבונות הבנק של חצי מיליון ישראלים, שייתכן מאוד שמגיעים להם כספים מרשויות המס.
המבקר מציין בדו"ח כי אומדן המיסים העודפים המשולם ביתר מדי שנה על ידי הציבור מגיע למיליארד שקל. רק מעט מאלה ששילמו מס גבוה יותר ממה שנדרשו לפי החוק הגישו דו"ח להחזר. 76% מהליקויים שהתגלו בדו"ח הקודם בשנת 2015, שעסק במיצוי הטבות מס ברשות המיסים, לא תוקנו כלל או תוקנו רק במידה מועטה.
(גד ליאור)
הסכנה שברכישות המט"ח הענקיות
מבקר המדינה מצא כי יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל חורגות ב-68% מהרף העליון של הרמה הרצויה. עוד קובע המבקר כי סטייה זו מצביעה על החזקת יתרות עודפות שעלולה לסכן את המוניטין של בנק ישראל. אחרי שהבנ הודיע בינואר האחרון שבכוונתו לרכוש לפחות 30 מיליארד דולר בשוק המט"ח, קבע המבקר כי יתרות כאלה מסכנות את האיתנות הפיננסית ואת המוניטין שלו בעולם בשל החשיפה המוגברת לתנודתיות של המטבעות. לדעת המבקר, רכישות הדולרים הגדילו את יתרות המטבע של ישראל בשיעור גבוה בהרבה מהרצוי.
10 צפייה בגלריה
המבקר: יתרות המט"ח העודפות - "סכנה לאיתנות הפיננסית של בנק ישראל"
(צילום: shutterstock)
המבקר ציין כי רמת היתרות בבנק ישראל, שנעה סביב 46% מהתוצר נכון לפברואר 2021, גבוהה מהרמה הרצויה, שלפי כל גישות האמידה המקובלות עומדת בממוצע על 15%-22% מהתוצר, וגבוהה מהרמה הממוצעת של היתרות בקרב מדינות ההשוואה בכל המדדים המקובלים. לפי נתוני המבקר, ישראל היא כמעט "אלופת העולם" ברכישת מטבעות זרים בשנים האחרונות.
(גד ליאור)
מי התהום בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה
מקורות המים הטבעיים של ישראל ובעיקר מי התהום נתונים בסכנת זיהום והמלחה הולכת וגדלה, כתוצאה מפעילות תעשייתית, דלק, פעילות חקלאית ושאיבת יתר של האקוויפרים השונים, המביאה לירידת מפלסיהם וחדירת מים מלוחים לתוכם. כך עולה מהפרק העוסק במניעת זיהומם והמלחתם של מקורות המים, ניטורם ושיקומם.
בדו"ח כתב המבקר כי מי התהום הם המקור העיקרי של מים טבעיים שפירים במשק המים בישראל. בישראל שני אקוויפרים מרכזיים של מי תהום - אקוויפר החוף ואקוויפר ירקון תנינים (המכונה גם אקוויפר ההר). על פי הדו"ח, מקורות המים הטבעיים של ישראל מהווים כיום למעלה ממחצית מקורות המים לשימושים השונים. שאיבת יתר מהאקוויפרים גורמת להסעת גופי מים מלוחים אליהם, ומגבירה את המלחתם.
המבקר העיר למועצת רשות המים בשנת 2018 על כך שלא קבעה את הקווים האדומים לכל האקוויפרים (פרט לכינרת) המציינים את מגבלת ההפקה מכל אקוויפר ולא הביאה אותם לאישור הממשלה. בשנת 2017 גרמה שאיבת היתר לירידת מפלס המים אל מתחת לקווים האדומים במרבית האקוויפרים.
(ירון דרוקמן)
פיתוח הצפון - בעיקר על הנייר
המבקר סקר גם את תוכנית פיתוח הצפון וחיפה, שאושרה בממשלה בתחילת שנת 2017. מתוך 19.3 מיליארד שקל, 17.3 מיליארד היו מיועדים למחוז צפון, מרמת הגולן והגליל העליון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה. בשלב הראשון מגלה המבקר כי לא נעשתה עבודת מטה לפני הקצאת הכספים. רוב רובו של התקציב כבר היה מיועד, עוד לפני החלטת הממשלה, לפיתוח הצפון, ורק כ-2.8 מיליארד שקלים נבעו מתוספות תקציביות.
ומה קרה בפועל? מבקר המדינה בדק את יישום התוכנית בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגיה, החינוך, הבריאות והתחבורה, וגילה כי באף אחד מהם היא לא יושמה במלואה, ובחלקם כלל לא. בתחום הבריאות, לדוגמה, למרות המיליארדים שהועברו, לא חל שינוי ביחס מיטות האשפוז והוא נותר הנמוך בישראל (1.5 ל-1,000 נפש), והשיעור אף ירד במהלך שנות התוכנית. גם מספר הרופאים לנפש הוא מהנמוכים בישראל (2.2 ל-1,000 נפש, נמוך ב-40% מהשיעור במחוז תל אביב, וב-50% ממחוזות מרכז, חיפה וירושלים).
תחומים נוספים שלא טופלו כראוי היו קיצור התורים, בינוי התשתיות, בריאות הנפש ועוד. בתחום החינוך קבע המבקר כי למרות השקעה של קרוב למיליארד שקל בחינוך (תחום שבו התקציב נוצל כמעט במלואו), לא חלה עלייה בשיעור הזכאים לבגרות, והוא כמעט הנמוך בישראל (למעט מחוז ירושלים). בתחום הבגרות במדעים ובאנגלית, "שיעור הנבחנים במחוז הצפון בבחינות הבגרות ברמה של חמש יחידות לימוד נמצא במקום האחרון יחסית לשיעור הנבחנים בכלל הארץ, ובפער משמעותי. כמו כן, למרות התחייבויות חוזרות ונשנות, לא קודמה הקמת אוניברסיטה בגליל.
בתחום הפיתוח הכלכלי והתשתיות, אפשר לומר כי התוכנית נכשלה בכל הפרמטרים. אם בתחום יצירת מקומות תעסוקה, סיוע לעסקים, משיכת השקעות ויזמים ועוד. "נכון לשנת 2019 מחוז הצפון נשאר נמוך במדדים הכלכליים לעומת המחוזות האחרים ובמרבית המדדים השיפור שחל בו היה דומה לשיפור הממוצע בכל הארץ. לדוגמה, בשנת 2018, ההכנסה לנפש במחוז הצפון עמדה על 5,744 ש"ח לעומת ממוצע ארצי שעמד על 7,801 ש"ח ושיעור השינוי בה למול 2016 עמד במחוז הצפון על 10% לעומת 11% ממוצע ארצי", כתב מבקר המדינה.
(אחיה ראב"ד)
תנאי שימור לא מתאימים ביד ושם
משרד מבקר המדינה בדק כמה סוגיות הנוגעות לליבת העשייה של יד ושם, ובהן פעילות המוזיאון, לרבות רישום, אחסנה ושימור של פריטי אוסף והצגתם באתר המרשתת של יד ושם, פעילות מחקר השואה, הפעולות לגיוס תרומות, היבטים הנוגעים לפעילות המוסדות המנהלים, והאיזון התקציבי השוטף.
המבקר אנגלמן ציין בביקורת כי יד ושם מחזיק באוספים גדולים של חפצים ומסמכים בעלי ערך היסטורי ייחודי שנועדו לסייע בהנצחת זיכרון השואה. ממצאי הביקורת מלמדים על הצורך בשיפור הניהול של אוספים אלו, כדי להבטיח את שימורם לדורות הבאים. בכלל זה על יד ושם לשפר את הרישום והקטלוג של הפריטים, לנהל באופן ממוחשב את פעולות השימור ולפעול להשלמתן בטרם יידרדר מצב הפריטים, לוודא עמידה בסטנדרטים לגבי הטמפרטורה, הלחות והתאורה שיתאמו לסטנדרטים המוזיאליים העדכניים. המבקר הוסיף כי על יד ושם לתת את הדעת על הגירעון השנתי מפעילות שוטפת, ולפיכך נדרשת הנהלת יד ושם לפעול לאיזון תקציבי שנתי.
בין הליקויים נמצא כי יד ושם משתמש בפלואורסנטים המייצרים קרינה אולטרה-סגולה, שלא בהתאם לתנאי השימור. כמו כן, נמצאו שלושה חללי תצוגה שבהם נמדדה רמת תאורה גבוהה מהנקבע בהנחיות אגף המוזיאונים. באשר ללחות נמצאה חריגה מהשיעור הרצוי. כמו כן, בחללי האחסון אין מערכת להתראה מפני הצפות.
בנוסף, בשנים 2016 עד 2019 נמצאה חריגה מהטמפרטורה המותרת במחסן התמונות בכ-4.9% מהמדידות, חריגה שהגיעה לכ-396%. עוד נמצא כי בתקופה זו בכ-66% עד 73% ממדידות הטמפרטורה בארכיונים המכילים נייר נמצאה חריגה מהטמפרטורה המותרת, חריגה שהגיעה ל-20% עד 30% במחסנים השונים. עם זאת, כתב המבקר כי יד ושם החל להקים את "משכן האוספים", שבו ישוכנו הפריטים בתנאי אחסון שיאפשרו שימור מונע.
בנוגע לתרומות, מצא מבקר המדינה כי אין ביד ושם נוהל כתוב הכולל התייחסות לסוגיית ההשפעה הבלתי הוגנת על מצווים פוטנציאליים בהתאם לתבחינים שנקבעו בדין. כמו כן, יד ושם לא קיים מכרז לפני שהתקשר עם שני ספקי שירותים לשם גיוס תרומות, ולא נמצאו פרוטוקולים של ועדת המכרזים או מסמכים אחרים שבהם צוין כי ההתקשרות עם שני ספקי השירותים והארכותיה פטורות ממכרז. אגב, המבקר מצא כי סכום התקשרות עם שני מגייסי התרומות הוא כ-1.9 מיליון שקלים לשנה.
ממוזיאון "יד ושם" נמסר בתגובה כי "עובדי מחלקות האוספים, שהינם אנשי מקצוע בעלי מומחיות בתחום הארכיונים והמוזיאונים, מבצעים במסגרת תפקידם קיטלוג של הפריטים וכן איבחון פריטים שנזקקים לטיפול או לשימור דחוף עם קבלתם ביד ושם, תוך תיעוד האבחון במערכת. באשר לממצאים אודות קרינה חריגה מתאורה, יש לציין כי יצירות נייר רגישות לאור מאוחסנות בקופסאות ייעודיות במגירות, כך שאינן חשופות לאור כלל. באשר לתנאי טמפרטורה ולחות - בשנים האחרונות הותקנו מערכות מיזוג חדשות המותאמות לנדרש. לאור החשיבות שרואה יד ושם בשימור והנצחת פריטים מתקופת השואה, הוחלט לפני מספר שנים על הקמת משכן אוספים חדש, מבנה תת קרקעי שבנייתו נמצאת בימים אלו בעיצומה, בו ישוכנו אוספי יד ושם בתנאי האחסון המיטביים והמתקדמים בעולם וכן יוקמו במקום מעבדות שימור בסטנדרטים מוזיאליים בין-לאומיים. בניגוד לנאמר, בכל המקומות בהם מאוחסנים כעת זמנית האוספים (עד להעברתם למשכן האוספים החדש) ושיש בקרבתם צנרת מים, קיימת מערכת התראה על הצפות. יש לציין כי במשכן האוספים החדש לא יימצאו כלל מים באזורי האחסון.
"כגוף הנשען ברובו על תרומות, פעל יד ושם באופן מבוקר ועם ראייה לטווח הרחוק בתחום זה על מנת להמנע מגירעונות, בין השאר על ידי תכנית גיוס רב שנתית המתעדכנת מידי שנה. במסגרת זו יד ושם בוחן את מבנה יחידת גיוס המשאבים שלו, את ערוצי הגיוס, את השותפויות, את שיטות ודרכי הגיוס, את מדיניות העבודה עם אגודות הידידים בישראל ובעולם ועוד. היות ורק כשליש מתקציב יד ושם הינו תקציב ממשלתי, באם הממשלה תגדיל את השתתפותה בתקציב יד ושם, ישמר האיזון התקציבי כפי שהיה עד כה. באשר לגיוס ממצווים פוטנציאליים, לאורך השנים גובשו הנחיות עבודה מפורטות המהוות בסיס למדיניות על פיה יד ושם פועל. הנחיות אלו נסמכות על ליווי משפטי מקצועי על מנת להבטיח עמידה תקינה בכל ההיבטים המשפטיים הכרוכים בנושא - קלה כחמורה.
"שני יועצי הגיוס האמורים הינם נותנו שירות שנים רבות. מדובר בבעלי מומחיות ייחודית המקיימים קשר שוטף וארוך שנים עם הקהילות והתורמים במרחבים שבתחום אחריותם. על פי החוק, יד ושם אינו חייב במכרז בהתקשרויות אלו".
(עינב חלבי)
הסכם ההפעלה מול חברת אגד
מבקר המדינה חושש מאי עמידה ביעדי התחרות מתחילת שנות ה-2000 מקדמת הממשלה רפורמה לשיפור שירותי התחבורה הציבורית והגדלת התחרות. המדינה חתמה ב-2018 הסכם מול אגד שלפיו 33% מקווי אגד יוצאו למכרזים תחרותיים והתייעלות של החברה. נתח השוק של אגד עמד בשנת 2020 על 32% כשהיעד הוא 25%.
אגד התייעלה, אך בתחילת 2019 עלויות כוח האדם ועלויות תפעול קווי השירות שלה היו גבוהות בהשוואה למפעילים תחרותיים, והיא ממשיכה להיות תלויה בקבלת סובסידיה מהמדינה שמכסה גם את העלויות העודפות שלה. המבקר ממליץ למשרד התחבורה "להיערך להוצאת יתרת הקווים שמפעילה אגד לתחרות, על מנת ליישם במלואה את הרפורמה בתחבורה הציבורית".
עוד נכתב כי "על משרדי התחבורה והאוצר לעקוב אחרי עמידת אגד בהתחייבויותיה. על אגד להיערך כך שבסוף תקופת ההסכם מבנה הוצאותיה יאפשר לה רווחיות הולמת ויכולת להתמודד בשוק בלי להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה".
(אסף זגריזק)
