החוק הנורבגי, שהממשלה הקודמת הרחיבה אותו מעבר לגרסתו המקורית, צפוי ככל הנראה לגדול עוד יותר על ידי ממשלת נתניהו הקרובה. החוק, שמכונה כך בשל שיטה דומה הנהוגה בנורבגיה, הוחל בישראל בשנת 2015, ואז נקבע ששר אחד מכל מפלגה רשאי להתפטר מתפקידו כחבר כנסת ולאפשר לח"כ הבא אחריו ברשימה "לרשת" את מושבו, אך במקרה שזה חדל לכהן כשר הוא חוזר לכהן כח"כ ו"הנורבגי" יוצא.
אלא שמאז, מכנסת לכנסת הלך התיקון והורחב, ובמקום ח"כ "נורבגי" אחד מכל מפלגה, האמיר המספר עד לחמישה. בכנסת הקודמת היו כבר יותר מ-20 ח"כים שנכנסו בחוק הנורבגי, כאשר שרים התפטרו ו"פינו" מקום לח"כים מהמשך הרשימה, בזמן שהם עדיין מכהנים בתפקידם במשרדים השונים.
למרות שבכנסת ה-24 הח"כים באופוזיציה לעגו לממשלה שבחרה לעשות כך, הפעם, ראש הממשלה הבא, בנימין נתניהו, מדבר על להרחיב את המספר המקסימלי כך שכל מפלגה תוכל להכניס במקום חמישה ח"כים "נורבגים" – שבעה.
במקרה וזה יקרה, מי שיעשו את דרכם פנימה לכנסת מרשימת הליכוד הם המועמדים מהמקומות 39-33 ברשימה.
במקום ה-33 נמצא דן אילוז, ששובץ במשבצת המשוריינת לעולים, חבר לשעבר במועצת עיריית ירושלים מטעם סיעת התעוררות בירושלים, שהיה בעבר עוזרו הפרלמנטרי של יריב לוין. אחריו ברשימה, במקום ה-34 נמצא אריאל קלנר; במקום ה-35 נמצאת ח"כ לשעבר אתי עטיה שידועה בקשריה לחיים כץ ועמדה בראש השדולה שהקימה למען האוכלוסייה הסיעודית הגריאטרית; במקום ה-36 עמית הלוי; במקום ה-37 צגנש מלקו; במקום ה-38 אושר שקלים; ובמקום ה-39, חביבתם של נתניהו ורעייתו, ח"כ לשעבר קטי שטרית.
אם אכן נתניהו מתכוון להרחיב את החוק, בתנאי שהשרים יסכימו להתפטר, וייכנסו גם חברי כנסת "נורבגים" גם מיתר מפלגות הקואליציה, הדבר יכול לנפח את תקציב הכנסת הקרובה במיליוני שקלים.
