4 צפייה בגלריה
רוני אלשיך, מירי מסיקה ואביחי מנדלבליט
(צילום: גבריאל בהרליה, ענת מוסברג, דויד ווייל לע"מ)
ממשלת ישראל התכנסה ביום ראשון להחלטה טלפונית בהולה, חשובה בהרבה מסיכול היחסים המתהדקים בין ערב הסעודית, איראן, סין, חמאס והחיזבאללה. על הפרק: שינוי תקנון טקס יום העצמאות כך שהשרה מירי רגב תבחר את מדליקי המשואות בשנת התשפ"ג. ובכן, אף שהיא הזדרזה ובחרה אותם בעצמה, לא אוותר ואציג לה כאן שלושה נאומים של מדליקי משואה פוטנציאליים העונים לכל הקריטריונים שהשרה בוודאי שרבטה לפניה כדי להבטיח שהר הרצל יזכה לייצוג מגוון של מדליקי משואה, ולתפארת מדינת ישראל!
"אני, רוני אלשיך, בנם של אברהם אלשיך שעלה לארץ מתימן במבצע "כנפי נשרים", ושל אהובה עמאר, ילידת ירושלים ונצר למשפחה של יוצאי יהדות מרוקו, בוגר ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר וישיבת מרכז הרב בירושלים, מ"פ ומג"ד בצנחנים, לשעבר סגן ראש שב"כ ומפכ"ל משטרת ישראל, איש קריית ארבע בילדותי וירושלים בירתנו הקדושה בבגרותי, מתכבד להדליק משואה זו למען חיזוק ידיהם של נשות ואנשי משטרת ישראל שעושים לילות כימים כדי להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי בישראל בלי הבדל דת, גזע, מין, קשרים פוליטיים או נכונות לעשות הכול כדי להישאר בשלטון, כולל חוקי מתנות והקמת כוחות ביטחון חוץ-משטרתיים המשולים למליציה שיישלטו על ידי עבריין, כדי לשמור על הממשלה יותר מאשר על ביטחון הציבור.
"לכבוד הערך היהודי העמוק של ריסון הכוח, כי התנ"ך כבר לימד אותנו שהכוח משחית מלכים, מתוך אמונה שבכירי ליכוד שכיהנו בתפקידים ביטחוניים בכירים כגון דוברת צה"ל יגלו אומץ ציבורי ויתייצבו לצד החוק – ולתפארת מדינת ישראל!".
"אני, מירי מסיקה, בת להורים יוצאי טוניס ועיראק, בוגרת בית הספר "רימון", שאהבתה למוזיקה הישראלית לא יודעת גבול, על כל גווניה, צליליה, סלסוליה ומאוויה, ידידת נפשה ויוצרת שותפה של אהובתי קרן פלס, שהעזה לשיר את ההמנון הלאומי בהפגנה למען הדמוקרטיה הישראלית ושמאז הפכה לקורבן למתקפה מרושעת, אלימה ותוקפנית שאיננה יודעת גבול, מהסוג שכל אמן ישראלי, פטריוט ככל שיהיה, עובר כשהוא מעז להביע את אהבתו לדמוקרטיה הישראלית שמשום מה נתפסת על ידי הממשלה בשנת ה-75 כדבר ביקורת, מתכבדת להדליק משואה זו – למען אמני ישראל שהם נשמת אפה של המדינה היהודית והדמוקרטית שהוקמה כדי לחדש את השפה העברית, כדי למזג מזרח ומערב, בקצב הדרבוקה, ההורה והרוקנרול, בלי פחד ליצור בעברית, לשיר בעברית, בתל אביב או בכל מקום אחר, או הצורך לקבל את אישורם של שר או שרת התרבות.
"לכבוד הקסם שמתרחש כשמוזיקה ישראלית כנה יוצאת מהלב ומתפזרת באוויר, ובייחוד בקהלים מגוונים, ובכלל זה שמעורבים בהם גברים ונשים, ומתוך תקווה שרפורמת הבזק המטורפת, הבהולה והאלימה תעבור מן העולם כמו צליל זיוף מיותר – ולתפארת מדינת ישראל!".
"אני, אביחי מנדלבליט, בנם של ברוך מנדלבליט שהיה מפקד באצ"ל ופעיל בתנועת החירות, ושל עדה קרוג אמי האהובה, לשעבר שופט צבאי בעזה, עוזרו של התובע הצבאי הראשי, שזכה להתמנות לסניגור הצבאי הראשי ולפרקליט הצבאי הראשי וככזה הגן על חיילות וחיילי צה"ל ביבשה, בים ובאוויר, שמחרפים את נפשם מדי יום ולילה כדי להגן על מדינת ישראל וארץ ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ושמונה למזכיר הממשלה ואז ליועץ המשפטי לממשלה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד בימים אלה לדין, מתכבד להדליק משואה זו – לכבוד מערכת המשפט הישראלית שהעולם כולו נהג לשאת אליה את עיניו בגין יכולתה למצוא את שביל הזהב בין הצורך להילחם על קיומנו מול אויבים אכזריים חסרי גבולות, לבין השמירה על אופיה הדמוקרטי.
בעז גאוןאסנת בן דב"לכבוד השופטים והשופטות הישראלים שסופגים איומים ברצח, שלהם ושל ילדיהם, כמו גם אישומי סרק על תפירת תיקים, והכל כדי להימלט מאימת הדין ולהלך אימים על מערכת המשפט שבלעדיה יהיו בנינו ובנותינו הלוחמות והלוחמים חשופים לא רק למוות ופציעות בשדה הקרב, אלא גם לרדיפה בלתי פוסקת מצד בתי דין בינלאומיים וממשלות זרות, ובהוקרת תודה עמוקה לדוברת צה"ל לשעבר, שרת התחבורה מירי רגב, שבחרה בי להדליק משואה זו כדי להזכיר לאויבינו שלמרות חילוקי הדעות, שלום חיילינו מעל הכול, שתנועת הליכוד היא תנועת עצמאות השופטים, לא תנועת חירות הנאשם נתניהו – ולתפארת מדינת ישראל!".
- בעז גאון הוא סופר, מחזאי והייטקיסט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
