מבחינתו של ירוסלב יאנושביץ', מושל מחוז חרסון, יש דרך פשוטה להסביר את הקטסטרופה האיומה, שרק חצי ממנה התברר לו כשמונה לתפקיד באוגוסט על ידי נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. את החצי השני גילה דווקא ביום שבו היה אמור לשמוח עם כולם - יום שחרור חרסון ב-11 בנובמבר.
המלחמה באוקראינה – עדכונים אחרונים:
"נניח שיש לך, כמושל המחוז הגדול והמורכב הזה, סגל עובדים מיומן שמונה 600 איש", הוא הסביר את המשל, "ונניח שכולם, בבת אחת, לוקים באבעבועות שחורות ומתים. זה מצב קשה, אבל אני יכול מהר יחסית למצוא אנשי מקצוע שיאיישו את 600 המקומות שהתפנו ולהתאפס חזרה. ויכול להיות מצב הפוך - שכל ה-600 בריאים ושלמים, אבל מישהו או משהו הורס לחלוטין את כל מבני הציבור, מחסל את רשתות התקשורת, שורף את הארכיון וגונב את כל הציוד. במצב הזה הייתי יודע שיש לי 600 איש שמכירים הכול ובקיאים היטב במה שצריך לעשות".
(צילום: זיו קורן ורונן ברגמן)
"אבל במקרה שלי", אמר יאנושביץ, "קרה גם זה וגם זה. כאילו גם כל העובדים מתו במגפה וגם השמידו את כל בנייני הציבור, גם גנבו את המחשבים וגם שרפו את הארכיונים". עכשיו, האתגר הניצב בפניו הוא "איך לנהל מיליוני אנשים על שטחים ענקיים שחלקם הרוסים, בלי חשמל, בלי מים ובלי חימום, בחורף".
באוגוסט, "כשלכולם עוד היה חמים ונעים" הוא אמר בחיוך חצי מאיר חצי מריר, מינה אותו הנשיא לאחד מהתפקידים האזרחיים הקשים במדינה. כוחות אוקראינה הצליחו אז לעצור את שרשרת ההתקפות הרוסיות שהחלה באביב והחלו לדחוק את רגלי הרוסים עוד ועוד מזרחה, לכיוון הדנייפר.
במשך עשרה חודשים הייתה חרסון תחת כיבוש רוסי דורסני שכלל את כל סל הפשעים והמעשים הנוראיים שנחשפים אחרי כל נסיגה רוסית משטח כלשהו. יאנושביץ' הבין תוך זמן קצר שיש סיכוי אמיתי שהעיר, וגם המחוז שהוא הבירה שלו, אכן תשוחרר - ורצה להתכונן. "אמרו לי - הם כולם מחכים לך באיזה משרד ליד ניקולייב (העיר הגדולה הקרובה לחרסון שלא נכבשה בסופו של דבר), שקראו לו 'המנהלה של חרסון'. אני נכנס ומחכה ל-600 איש, מצבת כוח האדם שלי. במקומם אני רואה שישה אנשים ליד השולחן, ואומרים לי שזה מה שנשאר מכל הסגל".
אבל כשהעיר שוחררה ב-11 בנובמבר ציפתה לו ההפתעה האמיתית. "הם לקחו הכול. את כל המחשבים, התיקים, המסמכים, התיעוד והארכיון", הוא אמר. "לא נותר אצלנו שום רישום דיגיטלי מהימים של לפני המלחמה. אין אמבולנסים, אין כבאיות ואין רכבי משטרה. היינו צריכים להתחיל מאפס".
זה קשה במיוחד כשמדובר על מחוז שספג את אחת מהפגיעות הקשות ביותר של המלחמה, ועיר שבה אנחנו מסתובבים ומתעדים עוד ועוד בניינים הרוסים ועוד ועוד תשתיות מושמדות, שלא לדבר על רשת החשמל שהרוסים פוצצו או את ההרס בכפרים מסביב. יאנושביץ' לא חגג ביום שחרור חרסון. "ראיתי מה עומד לקרות והבנתי שהאויב נמצא עדיין בצד השני של הנהר, ומסוגל לתקוף אותנו", הוא אמר.
יאנושביץ' צדק, ובשבוע שבו ביקרנו בחרסון לא נפסקו ההפצצות על העיר ועל הכפרים שלאורך הנהר. "כדי שהתושבים של העיר יזכו למעט שקט ומנוחה, הצבא האוקראיני צריך לחצות את הנהר ולהדוף את הפולשים מרחק נכבד נוסף אחורנית, וזה, בינתיים לפחות, עוד לא קרה".
יאנושביץ, יליד קייב 1978, הוא כלכלן ומשפטן, מדען, מנהל בכיר וספורטאי, הנחשב לאחד מאנשי הכספים הממשלתיים הבכירים המקורבים לזלנסקי. אנחנו יושבים באתר סודי, שאסור לנו אפילו להגיד אם הוא בבניין, בספינה, בצוללת, במטוס, מתחת או מעל האדמה. כמה שעות לפני הפגישה הזו ניסו לפגוע בבניין המשרדים של הנהלת המחוז. יאנושביץ ואנשיו ראו את זה מגיע והעבירו את עצמם ואת כל 200 העובדים שהצליחו לגייס בינתיים לאותו אתר סודי, שהומה פעילות בבהילות.
"החורף הגיע, ההתקפות על מערכת החשמל אילצו אותנו להפסיק את אספקת המים לחלקים נרחבים של המחוז. חלקים שלמים מנותקים, בלי חימום ראוי או אספקה רצופה של מזון ותרופות. אבל הנשיא הטיל עליי משימה ואני מתכוון לבצע אותה", אמר יאנושביץ, שאם יצליח בכך - רבים צופים לו עתיד פוליטי מבטיח.
בינתיים, אנחנו מהעיתונאים הראשונים המורשים להצטרף לסיור עם המושל בכפרים שנמצאים תחת שטח צבאי סגור לאורך הדנייפר. רק נהר מים מפריד בין הכפרים הללו ובין העמדות הרוסיות. "עד כאן, אסור לך לעבור אותי, עוד חצי צעד ואתה בקו ישיר מול צלף רוסי", אמר אחד מהחיילים האוקראינים שיאנושביץ הפקיד לשמור עלינו. "כי אתם נראים לי קצת לא זהירים", הוא אמר בעיניים מחייכות.
המושל פוגש את פרנסיי הכפרים ושומע מהם על המצוקה הקשה. "אפילו את מערכת החשמל לבתים אני לא יכול להפעיל כמו שצריך כי המונים נמצאים בתוך קופסאות שנעולות במנעולים מיוחדים, והם לקחו את כל המפתחות", הוא אמר.
למרות הקשיים והההרוגים, יאנושביץ, כמו הנשיא, נחרץ בדבריו: "המלחמה הזו יכולה להסתיים רק בתסריט פשוט אחד - לא נעצור ולא נפסיק ולא נחדול ולא נחתום על שום הפסקת אש, עד שנחזיר את כל מה ששייך לנו, כל השטחים של אוקראינה הריבונית, לרבות אלה שנכבשו ב-2014. ואת זה יגיד לכם כל אדם פה בכפר, וכל אדם שתפגשו ברחובות חרסון".
