בכירים במערב לא נשמעו הערב (יום ד') אופטימיים בתום עוד יום של דיונים עם רוסיה בנוגע למתיחות במזרח אירופה. מזכ"ל הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו), ינס סטולטנברג, אמר בתום ארבע שעות דיונים בבריסל בין שגרירים ממדינות נאט"ו לבין משלחת רוסית כי בין הצדדים יש "פערים משמעותיים" בעניין אוקראינה וכי יש "סכנה ממשית לעימות מזוין חדש באירופה". הוא אף הזהיר את רוסיה כי נאט"ו עשויה לפרוס כוחות נוספים בסמוך לגבולה. ראש המשלחת האמריקנית מצדה הצהירה כי מוסקבה לא הביאה שום הצעה חדשה לשולחן, וכי הנשיא ולדימיר פוטין יצטרך לבחור אם הוא רוצה בשלום.
השיחות בבריסל התקיימו במסגרת שבוע של דיונים בין רוסיה למערב שנפתח שלשום בשווייץ בוועידה בת שבע שעות בין נציגי ארה"ב ורוסיה. השיחות מתקיימות בצל מה שנראה כאיום ממשי של רוסיה לפלוש לאוקראינה: בסוף 2021 פרסה מוסקבה כ-100 אלף חיילים בגבול האוקראיני בטענה שהממשלה הפרו-מערבית בקייב נערכת למבצע צבאי נגד המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבס שבמזרח אוקראינה – טענה שבעולם מפרשים כהכנת הקרקע רוסית לפלישה אפשרית של צבא רוסיה לשטח האוקראיני.
המהלך הרוסי נתפס כניסיון להגביר את הלחץ על המערב ולגרור את ארה"ב למשא ומתן רחב יותר על אזורי ההשפעה של מוסקבה ושל וושינגטון: בשנים האחרונות הגיעה המתיחות בין רוסיה לארה"ב ואירופה לשיא שלא היה כמותו מאז המלחמה הקרה, והמאבק בין הצדדים כולל פעולות ריגול בוטות, מתקפות סייבר, פריצות של האקרים, התנקשויות וחיסולים – וגם סנקציות. יותר מכול מטרידה את רוסיה הגברת הפעילות הצבאית והפריסה של כוחות נאט"ו במדינות במרכז אירופה ומזרחה, בהן פולין, צ'כיה והמדינות הבלטיות ליטא, לטביה ואסטוניה. ההצעה המוחשית לצרף לנאט"ו את אוקראינה וגאורגיה, שתי שכנות של רוסיה שהפכו בשנים האחרונות ליריבות מרות של הקרמלין, מטרידה את הרוסים במיוחד.
רוסיה טוענת כי אחרי המלחמה הקרה המערב הונה אותה וגרם לה להאמין שנאט"ו לא תתרחב מזרחה, אבל במקום זאת הברית צירפה אליה את רוב מדינות "ברית ורשה" לשעבר (הברית המזרחית שניצבה מול נאט"ו בימי המלחמה הקרה) וצמחה מארגון צבאי של 16 מדינות לארגון של 30, המשתרע ממש עד לגבולות רוסיה. כעת מוסקבה דורשת לשים סוף למגמה הזו, ואף להחזיר את הגלגל לאחור: בחודש שעבר, בצל ריכוז הכוחות בגבול אוקראינה, העבירה רוסיה לארה"ב רשימת דרישות שהיא מבקשת שייענו בתמורה להפחתת המתיחות בגבול האוקראיני, ובהן הדרישה שנאט"ו לא תצרף אליה עוד מדינות ממזרח היבשת, בהן אוקראינה. וושינגטון דוחה בתוקף את הדרישה הזו, משום שאחד מעקרונות היסוד של נאט"ו הוא שכל מדינה העומדת בתנאי הברית רשאית להצטרף אליה. במסמך שהעבירה דרשה רוסיה גם שנאט"ו תצמצם את נוכחותה במדינות הקרובות לגבול הרוסי, דוגמת אסטוניה, והציעה שמוסקבה מצדה תצמצם בתמורה את התמרונים שהיא מקיימת ואת פעילותה האווירית בשמי אירופה.
ארה"ב: איך רוסיה מפחדת מאוקראינה?
אחרי שהשיחות בז'נבה שלשום לא הובילו לצמצום הפערים בין הצדדים, בבריסל התכנסה היום "מועצת נאט"ו-רוסיה". היה זה הכינוס הראשון של המועצה זה יותר משנתיים, אבל בתום ארבע שעות דיונים נשמע מזכ"ל נאט"ו סטולטנברג פסימי-משהו. במסיבת עיתונאים שקיים הוא הזהיר כי שימוש של רוסיה בכוח נגד אוקראינה יהיה טעות פוליטית חמורה מצדה, וכי מוסקבה תשלם על טעות כזו מחיר כבד. אם תעשה זאת, אמר, נאט"ו עשויה לשלוח כוחות נוספים למדינות מזרח אירופה החברות בברית. גם הוא הדגיש כי רק אוקראינה ונאט"ו רשאיות להחליט אם קייב תהפוך לחברה בארגון הצבאי: "לא נאפשר לרוסיה להכתיב למדינות אחרות את הסדרי הביטחון שלהן", הצהיר.
לצד דבריו החריפים ניסה סטולטנברג להשאיר את הדלת פתוחה לשיחות המשך. "לא יהיה קל לגשר על הפערים בינינו, אבל העובדה שמדינות נאט"ו ורוסיה ישבו יחד סביב אותו שולחן ודנו בנושאים מהותיים היא סימן חיובי", אמר. הוא ציין כי נאט"ו ורוסיה סיכמו לקיים פגישות נוספות כדי להפחית את המתיחות, והדגיש שהברית מוכנה לדון עם מוסקבה גם בנושאים מהותיים כמו בקרת נשק, פריסת טילים וצעדים בוני אמון. לדבריו רוסיה ביקשה זמן להשיב על ההצעה האחרונה.
סגנית מזכיר המדינה האמריקני, וונדי שרמן, אמרה במסיבת עיתונאים אחרי הדיונים היום כי במהלך השיחות בצהריים לא הביאה רוסיה "שום דבר חדש" למשא ומתן, וכי היא לא התחייבה להפחית את המתיחות. עם זאת היא הדגישה כי השיחות שנערכו השבוע הן רק שיחות ראשוניות, וכי הדבר החשוב הוא שרוסיה לא דחתה את הרעיון לקיים דיונים נוספים.
8 צפייה בגלריה
וונדי שרמן. "מקווה שהרוסים רוצים פתרון דיפלומטי, כי אם לא - התוצאות יהיו עבורם חמורות"
(צילום: AFP)
"מה שרוסיה שמעה היום בקול רם וברור מכל חברות נאט"ו הוא שקשה מאוד לנהל דו-שיח ודיפלומטיה מועילה כשאתה מקיים תמרונים עם אש חיה בהשתתפות 100 אלף חיילים ומנהל מבצעי תעמולה ודיסאינפורמציה", אמרה שרמן. "אם רוסיה רוצה להגיע לפתרון באמצעים דיפלומטיים – ואני בהחלט מקווה שהם רוצים, משום שההשלכות עבורם יהיו די חמורות אם לא – היא צריכה להפחית את המתיחות. כולנו מקווים שהנשיא פוטין יבחר בשלום ובביטחון. לרוסיה יש בחירה לעשות". סגנית מזכיר המדינה אמרה גם כי קשה להבין כיצד מדינה כמו רוסיה חשה מאוימת על-ידי אוקראינה.
בצל הפערים שנותרו אחרי השיחות בצהריים הצהירה הערב ראש ממשל אסטוניה, קאיה קאלאס, כי המדינות הבלטיות מנהלות דיונים עם נאט"ו בבקשתן שהברית תפרוס כוחות צבאיים נוספים בשטחן כדי להרתיע את רוסיה. לדבריה, אם רוסיה תתקוף את אוקראינה – הדבר רק יאיץ החלטה בעניין זה.
8 צפייה בגלריה
בכינוס היום בבריסל. משמאל לימין: סגן שר ההגנה הרוסי אלכסנדר פומין, סגן שר ההגנה הרוסי אלכסנדר גרושקו, ומזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג
(צילום: AFP)
המדינות הבלטיות היו בעבר חלק מברית המועצות, והן מוטרדות מאוד מהאפשרות שרוסיה תתקוף ותנסה לכבוש אותן. נאט"ו כבר שלחה כוחות לשלוש המדינות הללו ולפולין אחרי שרוסיה פלשה ב-2014 לאוקראינה וסיפחה אליה את חצי האי קרים. כעת יש רק מעט יותר מ-1,000 חיילי נאט"ו בכל אחת משלוש המדינות, וזה זמן רב שהן מבקשות תגבורת.
