התחקיר שפורסם אתמול (יום ב') בכאן 11, שבו שני גברים שנפגשו עם העיתונאי ויוצר הקולנוע גל אוחובסקי סיפרו כי הוא כפה את עצמו עליהם בכוח כשנפגש איתם - מעלה שאלות משפטיות רבות באשר לעבירת האונס. מה קורה במקרים שבהם ישנה הסכמה כללית לקיום היחסים, אך לא למעשים אחרים, ומה שווה המילה "לא"?
אחד הגברים בתחקיר סיפר: "אמרתי לו במהלך האקט שזה לא נעים לי ושאני רוצה להפסיק את זה, באופן מאוד נחרץ, אבל זה הרגיש שזה לא כל כך משנה מבחינתו. האקט פשוט המשיך באופן חד-צדדי. אני נמצא שם ונוכח, אבל לא מגורה מינית בשום צורה. בשלב מסוים הוא גם רכן מעליי ונתן לי כאפה בפנים. הייתי המום".
אוחובסקי עצמו הגיב לתחקיר היום ואמר כי "למדתי על בשרי באופן הכואב והקשה ביותר, שגם מפגשים מיניים הנקבעים בהסכמה מדעת של אנשים בוגרים, עלולים ברבות השנים להתפרש שונה אצל כל אחד מהמעורבים במעשה המיני, ולהפוך לפטיש היורד על הנפש ללא רחם. חשוב לי לומר את מה שנמנע ממני אמש - כל מפגש מיני תואם מראש ככזה, וככל הנראה, בלהט התשוקה האנושית לא הייתי קשוב כנדרש לתחושות הצד השני ואני כואב זאת. לא ניסיתי מעולם לכפות עצמי על איש".
הפרשה עצמה ותגובתו של אוחובסקי מעלות, כאמור, שאלות משפטיות רבות. קיום יחסי מין שלא בהסכמה נחשב לאונס - אך מה קורה במקרים שבהם ישנה הסכמה כללית לקיום היחסים, אך אין הסכמה לאקטים אחרים, בדומה לעדויות נגד אוחובסקי?
"גם אם יש כתב אישום - הענישה מופחתת"
אונס בהגדרתו הרחבה הוא כפיית מעשים מיניים. מושג זה אינו תלוי במינם של הצדדים, אם כי רובם הגדול של עברייני המין הם זכרים, ובהגדרות משפטיות מסוימות אונס מוגדר ככזה רק כשהוא כולל בעילה, בעוד עבירות מין חודרניות אחרות ייכנסו לקטגוריה של מעשה סדום ש"דינו כדין אונס", והעונש הצפוי למעשה הוא עד 16 שנות מאסר.
5 צפייה בגלריה
"המערכת המשפטית נגועה בהרבה עמדות קדומות של איך נראה אונס קלאסי". עו"ד בית-אור
(צילום: יהודית הרפז)
בשנת 1988 עבר חוק האונס מהפכה בעקבות פרשת האונס בקיבוץ שמרת. חבורת נערים, חלקם בני הקיבוץ, התארגנה כדי לאנוס נערה בת 14 וחצי במשך כמה ימים, ביחידות ובקבוצה. הפרשה עוררה הדים רבים בישראל והביאה לשינוי בהתייחסות החוק למעשה אונס.
כשהפרשה הגיעה לבית המשפט העליון, השופט מישאל חשין ציטט את שירו של דן אלמגור "כשאת אומרת 'לא', למה את מתכוונת?", ושאל: "האמנם כך הוא? האמנם 'לא' הוא 'אולי'? האמנם 'לא' הוא 'בוא'? האמנם 'לא' הוא 'כן', ואף 'עוד יותר מזמין מכן'?". חשין דחה מכל וכל את המסר שבמילות השיר, ואמר "'לא' הוא לעולם 'לא', ואין 'לא' שהוא 'כן'". בעקבות פסק הדין הוסיף אלמגור בית נוסף לשירו: "כשהיא אומרת ׳לא׳, לזה היא מתכוונת".
לדבריה של עו"ד איילת רזין בית-אור, היועצת המשפטית באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, גם אם קיום יחסי המין בוצע בהסכמה אך חלק מהאקטים המיניים בוצעו שלא בהסכמה - זה נחשב לאונס.
הטענות נגד גל אוחובסקי: ריאיון עם איציק יושע ומור נהרי
(צילום: משי בן עמי)
"יכול להיות שמישהי הסכימה להתנשק עם מישהו אבל לא רצתה להתגפף איתו, או שהוא כפה עליה יחסי מין מסוג אחר", הסבירה בית-אור. "בכל שלב של קיום מגע, בוודאי מיני, צריך לוודא שיש רצון. לכל אקט שנעשה במסגרת מערכת יחסים צריך לוודא שישנה הסכמה ורצון. מהעדויות של גל אוחובסקי עולה שלא התקיימה הסכמה כזאת. הוא היה אמור להתגבר על הרצונות שלו ולא לבטל את ההתנגדות של הצד השני באמצעות אלימות. אין יותר עבירת מין מזה".
לדבריה, לפי החוק היבש לכאורה אפשר להגיש תלונה על מקרים כאלה, אבל זה לא קורה ובמילא 85% מהתיקים נסגרים. "בסיטואציות האלה הרבה יותר קשה להוכיח בבית המשפט את העבירה", אמרה. "הנפגעת היא בגדר נאשמת עד שהפוגע לא הוכח כאשם, ומאוד קשה לשכנע את בית המשפט שהצד השני ידע באופן מספק שהוא לא מעוניין בהתקדמות המגע המיני או במגע המיני מהסוג שנכפה עליו. בתיקים שקשים להוכחה, שזה אחד מהם, יש הרבה מאוד האשמת הקורבן. בתיקי עבירות בדרך כלל נסמכים על מהימנות המתלוננת. השאלה איך בית המשפט מתרשם ממנה וכמה בית המשפט מאמין לה ומוצא תימוכין לגרסה שלה בהתנהגות מאוחרת שלה".
עו"ד בית-אור אמרה כי כתבי אישום מסוג זה לא מוגשים בדרך כלל. "מלכתחילה לא מוגשים כתבי אישום כאלה, ואני יכולה להניח שאם יש כתבי אישום - הענישה שם תהיה מופחתת, כי הנפגע כן הסכים להיות באיזשהו מגע, וזה פחות נורא מאדם זר שקופץ משיח ואונס", אמרה. "הפסיקה מתייחסת בחומרה רבה יותר להפעלת אלימות, כי רואים את הדבר הזה בחומרה. רוב תיקי המין לא נעשים תוך הפעלת אלימות אלא תוך הפעלת ניצול של מערכת יחסים של פערי כוחות, ועדיין המערכת המשפטית נגועה בהרבה עמדות קדומות של איך נראה אונס קלאסי ואיך נראית מתלוננת קלאסית".
5 צפייה בגלריה
"אם מישהי אומרת 'לא' ועדיין ביצעת מעשה - הפכת לאנס". עו"ד ששי גז
(צילום: יאיר שגיא "ידיעות אחרונות")
לטענת בית-אור, רוב האנשים מבינים את החומרה של לבצע אקט ללא הסכמה אך מחליטים להתעלם מזה, והפתרון לכך הוא חינוך והסברה. "במרכזי הסיוע שלנו יש זרוע איתנה של חינוך, שעובדת עם המערכות הפורמליות והבלתי פורמליות כדי לחנך ולהטמיע שיח של מיניות בריאה. זה שפה ושיח שצריך להטמיע בבית ובבית הספר. יש גם הצעת חוק של ח"כ יוראי להב הרצנו שמדבר על חוק חינוך חובה למניעת פגיעה מינית, ואנחנו דורשים להטמיע את זה במערכות החינוך".
"בית המשפט תמיד ישאל מה המניע"
לדברי עו"ד ששי גז, כל מה שנעשה בניגוד להסכמה - הופך לעבירה. "השאלה מה החריגה, זה יכול להיות או תקיפה או אונס, תלוי במה שקרה", הסביר. "אם מישהי מסכימה רק להתנשק, כל מה שמעבר לזה נחשב לעבירה לכאורה. אפילו אם באמצע האקט יש בקשה להפסיק והצד השני לא מפסיק, זו עבירה, ובחדירה זה נחשב גם אונס". לדבריו, עבירת האונס עברה מהפכה גדולה בעקבות פסק דין שמרת. "יש שינוי מאוד גדול בפסיקה. אם מישהי אומרת 'לא', וזה יכול להיות או אמירה או התנהגות, ועדיין ביצעת מעשה - הפכת לאנס".
עו"ד גז הסביר כי בית משפט שומע את העדות, ואז ומחליט האם להאמין לנפגע או לנפגעת או לא. "זה עניין של מילה מול מילה. בכלל, הרבה מעבירות המין מבוססות על מילה מול מילה", הסביר. "לעיתים מאוד רחוקות יש צילומי וידאו, אבל ברוב המקרים אין כי מין נעשה בדרך כלל בחדרי חדרים, גם אם הוא מותר, ולכן זו מילה מול מילה, ובית המשפט בוחן את אמינות הנפגעת ובודקים אם יש מניע. אם יש ספק, בית המשפט מזכה. בית המשפט צריך לבסס את ההרשעה וצריך לנמק יותר למה הוא מאמין לנפגעת".
"ההגנה בכאלה מקרים תגיד שהנאשם לא הבין את הנפגע כמו שצריך", הסביר גז. "ואז בית משפט יותר מתקשה, כי זה גם נעשה בחדרי חדרים וגם תמצית המריבה מצטמצמת. לבית המשפט יש מלאכה קשה לדעת איפה הגבול, כי איך יודעים מה הבין הבן אדם. אבל היום כבר לא כל כך מקבלים את הטענות שהנאשם לא הבין את הסיטואציה, בית המשפט תמיד ישאל מה המניע. אם בתיקים האלה יש מניע, יש סיכוי לזכות את הנאשם, ואם אין מניע - הנאשם בבעיה".
ד"ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet, הסביר כי החוק קובע שקיום יחסי מין לא רק צריך להתקיים בהסכמה מלאה, אלא בהסכמה חופשית. "החוק אפילו הרחיב את מושג ההסכמה כך שהצד השני צריך להסכים בלי שהופעל עליו שום לחץ. הסכמה אמיתית ולא ניצול מצב", הסביר. "באופן עקרוני אונס מוגדר כבעילה של החדרת איבר המין או חפץ לגופה של האישה, או החדרת איבר או חפץ לפי הטבעת. זה נהיה יותר מסובך כשיש הסכמה למעשה המיני אבל אין הסכמה לאקט אחר, וזה יכול להיות להיות עבירה".
גם לטענת ד"ר גוטמן קשה מאוד להוכיח בבית המשפט עבירות מסוג זה. "בדרך כלל אין עדים למקרה ומאוד קשה להוכיח, והמון פעמים זה קם ונופל על האמון של בית המשפט בעד, במתלונן או בנאשם שמעיד בבית המשפט ועובר חקירה נגדית. פעמים רבות יש תימוכין חיצוניים. אם אישה עברה אקט של אונס, היא תשתף מישהו בזמן אמת או בסמוך למעשה. עצם זה שהיה את השיתוף והיא ספרה - מחזק את העדות שלה. לפעמים מספיק אפילו שהיא תהיה במצב רוח לא טוב, ושמעידים כי באותה תקופה היא הייתה במצב נפשי לא טוב. זה יכול לחזק את הטענה שלה שנעשה מעשה שלא בהסכמתה".
המשטרה החלה היום בבדיקת הטענות כלפי אוחובסקי. תנ"צ דודו בואני, ראש חטיבת החקירות במשטרה, אישר זאת בכנס אילת בעיתונות ואמר: "התחלנו בתהליך של בדיקה. אני פונה פה באופן גלוי למי שמרגיש שנפגע באירוע המדובר לפנות למשטרה בצורה מסודרת ואני מבטיח שיקבל מענה. בימים הקרובים נשמע התפתחויות בנושא הזה".
ראש חטיבת החקירות במשטרה מתייחס לפרשת גל אוחובסקי
(צילום: אודי פורטל, פאנל שנערך במסגרת כנס העיתונות באילת)
גל אוחובסקי התייחס היום כאמור לפרסום העדויות, וכתב בחשבון הפייסבוק שלו כי "לא העליתי בדעתי לפגוע באיש או אישה, לא העליתי בדעתי שפגעתי. מסתבר שטעיתי". לדבריו, "כאשר קיבלתי את הטענות כלפיי להתנהגות לא ראויה, התכווצה לי הבטן. חשתי תחושה קשה של אכזבה אישית, מכך שלא הבחנתי בכך בזמן אמת, ובעיקר מועקה גדולה על כך שחברים יקרים שלי לקהילה נפגעו ממני".
מטעם ארגון הנוער הגאה איגי, שאוחובסקי שימש כנשיא שלו עד שהתפטר אתמול בעקבות התחקיר, נמסר: "התקיימו שיחות בין כלל השכירות וצוותי ההובלה ההתנדבותיים בארגון, ושלחנו לכלל הגורמים החינוכיים באיגי הצעה למפגש חינוכי שניתן לקיים בקבוצות כדי להתמודד עם התכנים, התגובות והשאלות שעולות מהתחקיר. ביום שישי הקרוב יתקיים מפגש פיזי של כלל צוותי ההובלה החינוכיים לשם עיסוק ושיחה בנושא. הערב תתקיים ישיבה בנושא של האסיפה הכללית של הארגון והוועד המנהל של העמותה. כמו כן התקיימו שיחות עדכון ועבודה משותפת עם כלל משרדי הממשלה והשותפים של איגי ברשויות ובקרנות השונות".
מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: קו סיוע לנשים 1202; קו סיוע לגברים 1203
