"החושך הוא ידיד", אומר לי סא"ל א', מפקד יחידת דובדבן. הוא יושב על ספה במרכז חדר ילדים בלב אחוזה לבנונית מפוארת באחד מהכפרים הצופים על יישובי הצפון. מסביבו חייליו מזוודים היטב, מלאים בתחמושת, נשק ואמצעים מיוחדים. חלונות החדר מכוסים. בפתח החדר נתלה שטיח בד עבה החוסם כל זיק של אור. "כל הבהוב קטן הוא סכנה מיידית לירי נ"ט לתוך המתחם שאנחנו נמצאים בו", מסביר אחד הלוחמים.
על השולחן במרכז החדר מוצב מקרן קטן, שמקרין על הקיר מפות וסדרי פעולות. הדיבור בין הלוחמים נעשה בדציבלים נמוכים, והקור לא מורגש - בגלל הצפיפות. המתח והדריכות מחלחלים פנימה בכל לוחם. ניכר שהם מבינים לאן הגיעו. סא"ל א' אומר לי: "תראה, אלו לוחמי דובדבן, אתה נמצא במקום הכי עמוק בלבנון שצה"ל דורך בו. מפה נצא להתקפה".
עם כוחות דובדבן בלבנון: "החושך הוא ידיד"
(צילום: דובר צה"ל)
הריאיון עם מפקד יחידת דובדבן
שעה קודם לכן עוד היינו בנקודת הכינוס. בגלל איסור הצנזורה לא ניתן להגיד היכן. בשיירת ההאמרים שאיתה נכנסנו פנימה פגשנו לוחמי מילואים, חלקם משרתים כבר למעלה מ-250 ימים. הם לחמו בכל הזירות שבהן צה"ל פועל. "הייתי ברצועה עזה, לחמתי עם היחידה גם ביו"ש, ועכשיו הגענו לכאן", סיפר לוחם בן 40, נשוי עם שני ילדים קטנים ומתגורר ביפו. מנהל השקעות במקצועו. "אשתי מנסה להחזיק את העסק. זה קשה אבל אין ברירה", הוא אמר. כששאלתי איך מסתדרים עם כל כך הרבה ימי מילואים בשנה הוא ענה: "שמע, זה לא פשוט. אני חי חיים כפולים בעצם. הידיים האלה רגע אחד מחזיקות נשק ויורות לכל עבר, הן רועדות. רגע אחרי אותן ידיים מקלחות את התינוק באמבטיה. זה באמת משהו שקשה להסביר".
אז עלינו על ההאמרים והתחלנו תנועה פנימה. אבל רגע לפני, נסביר קצת על יחידת דובדבן וחלקה המשמעותי במלחמה. היא נחשבת לאחת מהיחידות המובחרות של צה"ל, וכחלק מחטיבת הקומנדו היא מתמקדת בלחימה בטרור תוך שימוש ביכולות מסוערבות ופעילות בשטח בנוי וצפוף. במשך שנים היחידה הוכיחה את עצמה כקריטית ופעלה בעיקר באזור יהודה ושומרון. לוחמי היחידה, מבצעים משימות מדויקות תוך שהם מתמחים בטכניקות ייחודיות, כמו תנועה מהירה בין מבנים צפופים, ופעולה בתנאים מורכבים של סיר לחץ.
ב-7 באוקטובר לוחמי היחידה פעלו בקיבוצים כפר עזה ובארי, ולאחר מכן התפזרו בכל יישובי העוטף, שם ניהלו קרבות מול עשרות מחבלים וחילצו עשרות תושבים מבתיהם. היחידה המשיכה לפעילות עצימה בשטח אותו היא מכירה היטב, ה"פורטה" שלה - יהודה ושומרון. יחד עם לוחמי יחידת המילואים 6217, הלוחמים הובילו עשרות מבצעים ממוקדים, כולל חיסול מחבלים פנים אל פנים, חשיפת והשמדת מעבדה לייצור מטענים וחמ"ל מבצעי בבקעה, וכן הפעלת סירי לחץ על מבנים שבהם התבצרו מחבלים.
היחידה חיסלה בין היתר את מפקד הזרוע הצבאית של כפר טובאס, ובחודשיים שלפני כן גם את קודמו בתפקיד. בנוסף, הלוחמים סיכלו פיגועים רבים, כולל עצירת חשודים בדרכם למרכז הארץ. הם חתומים גם על חיסול מחבל בדרכו לפיגוע מג'נין, בעת שנשא מטען ונשק. מיהודה ושומרון עברה היחידה ללחימה ברצועת עזה, שם פעלו בבתי החולים שיפא ונאסר, התקיפו בחאן יונס ובמחנה שאטי. לפני כמה ימים הגיעו לכאן, לדרום לבנון.
כעת לוחמי דובדבן פועלים לטיהור השטח. הם עושים זאת תחת חטיבת הקומנדו שפרוסה במרחב ופועלת תחת אוגדת 91, עליה מפקד תא"ל שי קלפר. הנסיעה פנימה בשעת ערב מאוחרת מבוצעת גם היא ללא אורות. הנהגים של היחידה מיומנים היטב, הם נוסעים במהירות גבוהה וצמודים אחד לשני מחשש לירי. למרות הערפל ותוואי השטח הם שומרים על מרחק מינימלי. אומנות של ממש. הגענו לבית שבו נמצא מפקד היחידה. הבתים כאן הם אחוזות, בתים רבי קומות משמשים את מחבלי חיזבאללה להטמנת מטעני חבלה והסתרת רקטות ואמצעים שונים - וכמובן ציוד מוכן ללחימה. בחלק מהמקומות גם תשתיות תת קרקע.
ביציאה מהבית פגשנו שני לוחמים, שכנים תושבי ירושלים, שהיה להם חשוב להגיד מה מצאו בחלק מהבתים. "בהתחלה מצאנו רק תמונות של נסראללה, זה ברור, אבל אחר כך מצאנו גם תמונות של חמינאי ועוד קצינים איראנים. זה מעיד על הקשר הברור מאליו. בסלון של אחד הבתים מצאנו גם עותק של "מיין קאמפף", ספרו של צורר היהודים הנאצי אדולף היטלר. בתוכו ראינו סימונים והדגשות של חלקים שונים. ממש כאילו מישהו למד בו משפט אחרי משפט. זה נאציזם במובן הכי אמיתי ופשוט שלו", הם סיפרו.
בדרך ליעד השני דיברנו עם ח', סגן מפקד היחידה, שהסביר על אופי העבודה השונה בו נתקלו הלוחמים: "אין ספק שתוואי השטח ואופי הפעולה שונים ממה שאנחנו מכירים ביהודה ושומרון. ביו"ש הבנייה והאיתורים מאוד צפופים אחד לשני, אתה נע בין סמטאות ונלחם בהתאם. רוב השטח הוא מישור. גם ברצועת עזה תוואי השטח דומה, אבל כאן בלבנון התוואי הררי מאוד והמרחק בין הבתים גדול. יש לנוע במרווחי יום ולילה ולעשות שימוש באלמנטים שונים ממה שהורגלנו, אבל לוחמי היחידה יודעים לעשות את זה. בסוף לוחם הוא לוחם", אמר.
הוא הוסיף כי "אסור להתבלבל באויב הזה שנקרא חיזבאללה. הם לומדים אותנו תוך כדי תנועה. זה לא אויב שיתקוף אותך מיד בשניות הראשונות שאתה בשטח, הם לומדים, אוספים פיסות מידע ואז מנהלים התקפה. זה קורה תוך כדי לחימה, אבל גם אנחנו לומדים - ויותר מהר".
באמצע הלילה הגענו לבניין השני. לא ניתן לפרט על יכולות ההסוואה המיוחדות של היחידה, אבל אני מבחין שקשה מאוד לדעת אם יש או אין לוחמים בתוך הבית. "זה חלק מהיכולות שלנו, להטמיע את עצמנו בשטח", הסביר מפקד הכוח בפתח הבית. "כאן אני עובד גם עם טנקים, מה שבאיו"ש אין לי, אבל מבינים את זה מהר מאוד. בסוף יש לנו משימה, לטהר כאן את הכפר ושלל יכולות האש שיש לי פה מסייעות לי".
עכשיו אנחנו עולים חזרה להאמרים, בדרך חזרה ארצה. הלוחמים שנשארים פה ימשיכו במשימת טיהור השטח. כולם מדברים במונחים של מלחמת קיום והיסטוריה, וניכר שהם מבינים שהם חלק מאירוע גדול, אחת מנקודות הציון המשמעותיות של המדינה. ועדיין, הם מבקשים רק דבר אחד: "תנו לנו לעבוד, כדי שתושבי הצפון יחזרו לביתם באופן הכי בטוח שאפשר".
