כבר קרוב לשלושה ימים שלאנה באלאבן, פליטה מאוקראינה, מנסה לקבל אישור להיכנס לישראל. עד לפני המלחמה התגוררה בוואלנוואחה, שבמחוז הבדלני דונייצק וכעת היא נותרה ללא קורת גג. "הבית שלי לא קיים יותר. הפגיזו אותו", סיפרה בעצב. "נאלצתי להימלט מהעיר שלי דרך מסדרון הומניטרי והוציאו אותנו על גבי טנקים. הייתי בדרך לישראל במשך ארבעה ימים, על כל כלי תחבורה אפשרי. נאלצתי לשבת ולשכב על הרצפה במהלך כל הנסיעה כי לא היה מקום. לאחר מכן קניתי כרטיס אחד בודד עם כל החסכונות שהיו לי וטסתי לישראל".
לאנה בחרה להגיע לישראל מכיוון שגרה פה בעבר. "גרתי בישראל ארבע שנים ועבדתי בניקיון", היא מספרת. "ברגע שנגמרה לי הוויזה - עזבתי. לא הייתי פה אפילו יום אחד בניגוד לחוק". היא סיפרה כי היא לא יודעת איפה בני משפחתה נמצאים, ואם הם בחיים בכלל. "אין לי לאן לחזור, אם אני חוזרת לאוקראינה אני אמות", אמרה.
לאנה הגיעה לישראל שלשום בשעה ב-23:00 בלילה, ורשות האוכלוסין וההגירה החליטה לגרש אותה בגלל שהגישה בקשה למקלט בעבר וסורבה. "אחרי כשעתיים בנתב"ג קראו לי לחדר לחקירה, שאלו אותי 3-2 שאלות ונתנו לי דף שהיה כתוב בו שיגרשו אותי. כששאלתי מדוע, הסבירו לי שזה בגלל שהייתי פה לפני שלוש שנים עם ויזה של פליטה".
באותו הרגע באלאבן נכנסה ללחץ. "עלה לי לחץ הדם, כאב לי הלב", היא שחזרה. "נכנסתי ללחץ גדול, הרגשתי לא טוב וביקשתי שיביאו רופא או אחות, אבל לא הביאו אף אחד. לא נתנו לי ללכת לשירותים כשרציתי, אפילו לא לעשן יחד עם שומר. בכל שעתיים לקחו לי את התיק ואמרו לי לעלות על מטוס, אמרו שאם לא אלך, תגיע משטרה, ישימו עליי אזיקים וישימו אותי במעצר".
היא קראה לרשויות לסייע לה להישאר בארץ עד שהמלחמה תיגמר. "אני מבקשת ממדינת ישראל לעזור לי להישאר ולהרגיש בטוחה עד שהמלחמה תיגמר. יש לי שם עבודה טובה, יש לי משפחה", הוסיפה לאנה. "אין לי בעיה לחתום על מסמך ולהצהיר שלא אעשה פה בעיות, ואצא ברגע שיגידו לי". היא הוסיפה כי "סבתא שלי יהודייה, ותמיד חשבתי שהיהודים הם העם הכי טוב בעולם. אבל עכשיו אני לא חושבת ככה. מי יוכל לעזור לי? לאן אני יכולה לחזור? יש לי 20 דולר בכיס".
במסגרת המטה המיוחד שהקים משרד עורכי דין ארקדי אליגולאשוילי ושות' לסיוע משפטי והכוונה פרו בונו לאנשים שנמלטים מאוקראינה, המקרה של באלאבן הגיע לעורכי הדין ארקדי אליגולאשוילי, ארינה גיינר וצ'רלי אלימלך. עורכי הדין הסבירו כי בשנת 2014 לאנה נמלטה לישראל עם תחילת המלחמה בדונייצק, וכמה ימים לפני סיום האשרה שלה עזבה את ישראל. היא גם נישאה לישראלי בשנת 2019, אך כעבור שמונה חודשים הקשר איתו נותק.
בזמן נישואיה לאזרח הישראלי לאנה לא ניסתה להגיע לישראל, אך למרות זאת הרשויות מסרבות להכניס אותה לארץ. "היא הגיעה לישראל לאחר תלאות שעברה בדרך, וכדי למצוא כאן שוב מקום בטוח לשהות בו עד סיום המלחמה באוקראינה. ככל הידוע לטענת רשות האוכלוסין וההגירה, לאנה הגיע בזהות בדויה - אך טענה זו איננה נכונה, היות והיא בסך הכל שינתה את שמה בצורה חוקית לפני כשנה וחצי, באוקראינה". עורכי הדין הוסיפו כי הפקידים בנתב"ג ניסו להעלות את לאנה כמה פעמים לטיסה לרומניה, אך היא סירבה מאחר שאת כרטיס הטיסה לישראל היא קנתה בכספיה האחרונים.
"לאחר שמשרדנו נכנס לתמונה, היא הועברה אתמול בלילה למלון דן בתל אביב לבידוד", הוסיפו עורכי הדין. "היחס במלון רחוק מלהיות אנושי, לקח כמה שעות עד שנתנו להם כוסות לשתייה, לא מאפשרים לה לקבל דברים מחברים שמחכים לה בחוץ, אין לה סיגריות, אין לה מטען לטלפון ומופעל עליה לחץ נפשי לעזוב את ישראל".
שי כהן, מנכ"ל עמותת הברית הישראלית שמסייעת בשבוע האחרון לפליטים ולקרוביהם, אמר כי "הציבור מצפה ודורש שמדינת ישראל תושיט יד אמתית לפליטים מאוקראינה. מאז תחילת המשבר התגייסנו במתן ערבויות וסיוע במבוך הבירוקרטי של הכניסה לישראל, ונחשפנו לליקויים קשים במדיניות הממשלה ורשות האוכלוסין בטיפול בפליטים. אנו רואים מגוון שיטות שמפעילה רשות האוכלוסין כדי לצמצם כניסת פליטים ולהרתיע אחרים מלבוא, בעוד שמעל כולם מאיימת הכוונה הברורה שלהם לסגור את השערים בפני האנשים הבורחים ממדינה מופצצת ומרוסקת, בכלים של מכסות זעירות ובלתי שקופות, את המדיניות הזו חייבים לתקן".
ברשות האוכלוסין וההגירה מסרו בתגובה כי "מדובר בנוסעת שנחתה במהלך היממה האחרונה. מבדיקת פרטיה במהלך התשאול עולה כי שהתה בעבר בישראל, כשבפעם האחרונה הגישה בקשה למקלט ובקשתה נדחתה והיא התבקשה לצאת. כעת, משהחליפה את זהותה, נחתה בישראל ולאור העובדות, כניסתה מסורבת".