תפקיד התצפיתנית לא זכה לאורך השנים לפופולריות בקרב המתגייסות לצה"ל, והיו אף לא מעט מקרי סרבנות בקרב מי שנבחרו לתפקיד. אולם הגבורה ההירואית שהפגינו התצפיתניות ב-7 באוקטובר הגבירה את הרצון בקרב מועמדות לשירות להצטרף לחיל הגנת הגבולות, למרות המחיר הכבד שגבה ממנו אותו יום נורא.
(צילום: שמוליק דודפור, ירון ברנר)
הכותרת
להפוך את עזה ל"שטח B נחות" | היום שאחרי המלחמה עפ"י יעקב נגל
19:59
התצפיתניות היו הראשונות להתריע על חדירת המחבלים, וגם הראשונות להיפגע. 13 מהן נפלו בעת מילוי תפקידן, אחרות נפצעו או נחטפו לעזה. "הבוקר מתגייס מחזור חדש של תצפיתניות לצה"ל, ראינו את גבורתן. לתצפיתניות תפקיד חשוב ומשמעותי. הן פרוסות לאורך גובלות המדינה", אמר דובר צה"ל תת-אלוף דניאל הגרי, "אנחנו ממשיכים לקיים את גיוסי נובמבר כמתוכנן - ובניין הכוח של צה"ל יימשך גם במהלך המלחמה".
הבוקר גויסו לצה"ל התצפיתניות החדשות, והן חדורות מוטיבציה. "הייתי אמורה להיות מורה-חיילת וביקשתי לעבור לשרת כתצפיתנית", מספרת חנה שפירר (19) מנווה דניאל, "אני מודעת לכמה זה מפתיע, אבל מבחינתי זאת הדרך הטובה ביותר לשמור על המדינה. הכי קרבי שאפשר - בלי להיות לוחמת. אני מצפה להמשיך את הדרך של התצפיתניות שלא איתנו. אני רוצה ללמוד עליהן ועל דרכן שנגדעה".
הצהרת דובר צה"ל, הבוקר
(צילום: דובר צה"ל)
אביב מאלפי מנשה, בין המתגייסות החדשות, הגיעה לבקו"ם אחרי שנת שירות. היא אמרה במשדר של ynet Live כי "זו ממש גאווה להתגייס לתפקיד הזה אחרי מה שקרה". לדבריה, "יש פחד, אבל הוא ממש קטן. אני הרבה יותר מתרגשת ממפחדת".
מיקה הלוי (18) מקיבוץ רמות מנשה חלמה להיות לוחמת, "אבל כשקיבלתי את השיבוץ כתצפיתנית שמחתי מאוד, כי גם אבא שלי היה תצפיתן", היא מספרת. "בסביבה שלי היו מי שאמרו לי שזה תפקיד מדהים ושאני צריכה להתעלם מכל הסטיגמות. מאז שהמלחמה פרצה אני מרגישה שבאמת הבנתי מה זה אומר להיות 'העיניים של המדינה'. מלהיב ומרגש אותי לקחת בזה חלק".
תמר מזרחי (18) מקיבוץ טללים תהפוך גם היא לתצפיתנית בקרוב. אחותה התאומה מתגייסת במקביל לפלוגת חילוץ והצלה, בעוד שאחיה הגדול לוחם בצנחנים. "כשראיתי את השיבוץ לתצפיתנית התחלתי לבכות", היא מודה בכנות, "בהתחלה ניסיתי לשנות תפקיד, אבל היום אני חושבת שזה התפקיד הכי טוב בצה"ל. דיברתי עם חברים שלי שהם לוחמים בכל מיני יחידות, והם סיפרו שלא פעם התצפיתניות הצילו להם את החיים. המצב הנוכחי גרם לי להבין עוד יותר טוב את המשמעות של התפקיד".
בליל שישי, שעות לפני הטבח, מזרחי ערכה את מסיבת הגיוס שלה. "אם לא הייתי עושה את המסיבה - חלק מהחברים שלי היו הולכים ל'נובה' (מסיבת הדמים ברעים)", היא מספרת. "כשהחלה הלחימה לא יכולתי להישאר בבית והלכתי להתנדב בסורוקה, במקביל אספתי כסף ותרומות לחיילים, ספרתי את הימים לגיוס ואני שמחה שזה סוף כל סוף קורה".
החיילות יפגשו אחרי החיול את רס"ן עדן יוסף, מפקדת מגמת הכשרת התצפיתניות בבהל"ג (בית ספר להגנת הגבולות). "תמיד מרגש אותי לראות את הבנות מתחילות את ההכשרה, אבל הפעם, בתקופה המורכבת והמתוחה שבה אנחנו נמצאים, זה משמעותי במיוחד", היא אומרת, "התפקיד שלי הוא להחליף להן את החששות ואת תחושת אי-הוודאות בתחושת משמעות".
מבקשות לבטל את הפטור: "רוצה להיות חלק מצה"ל"
בתוך כך, מאז תחילת המלחמה מתקבלות בצה"ל פניות רבות מצעירות דתיות שמבקשות לבטל את הפטור משירות צבאי שקיבלו מטעמי דת, כדי להתגייס לצה"ל. רוב הפניות מגיעות מצעירות שמבקשות להמיר את השירות הלאומי בשירות בצבא, אולם יש גם נשים בשנות ה-20 המאוחרות שלהן, או בנות יותר מ-30, שלא התגייסו בעבר ורוצות לעשות זאת עכשיו.
שירה (18), שכבר התחילה שירות לאומי בבית חולים, היא אחת מהן. "מהתחלה לא הוצאתי את הפטור בלב שלם, במיוחד כי אני רואה שיש היום יותר חיילות דתיות, יותר התחשבות בהן וגם ליווי בתהליך", הודתה. "עכשיו, יותר מתמיד, אני מבינה שיש לנו מדינה אחת וכולנו צריכים לעשות משהו בשבילה. הרצון שלי זה להיות חובשת קרבית".
גם גפן (17) מאשקלון, שקיבלה פטור מטעמי דת, פועלת כעת לבטל אותו. "בגלל המצב יש לי רצון להיות חלק מצה"ל, להיות משמעותית", אמרה. "אם זה יקרה, אני אהיה הבת הראשונה מהמשפחה שלי שמתגייסת. אני חושבת שהזמן מחייב אותנו לזה".
נופר (25), אחות בבית החולים "מעייני הישועה", עשתה בעבר שירות לאומי כחובשת במד"א, ומבקשת כעת להתגייס. "אני מרגישה שתרמתי למדינה בשירות הלאומי", סיפרה. "אבל תמיד יש תחושת פספוס קטנה על זה שלא התגייסתי. ההכשרה שלי כאחות זה גם משהו שהצבא צריך. פניתי לצה"ל אבל טרם הצלחתי להגיע למי שמרכז מקרים כמו שלי, ואני לא היחידה. אני מאוד מקווה שזה יצליח".
עמותת "אלומה", המסייעת בהכוונה ובסיוע לבנות דתיות הבוחרות בשירות צבאי, קיבלה עשרות פניות מאז תחילת הלחימה. "בשיחות שעשינו שמענו שמאות בנות מגיעות ללשכות הגיוס ומבקשות לחזור בהן מתהליך הוצאת הפטור מטעמי דת על מנת להתגייס", סיפרה ד"ר תמי חלמיש אייזנמן, מנכ"לית העמותה. לדבריה, "בשנים האחרונות מתגייסות יותר מ-30% מבוגרות החינוך הממלכתי-דתי. נראה שהצורך הלאומי הנוכחי מביא בנות נוספות לרצות לתרום את חלקן".
