מועצת הביטחון של האו"ם התכנסה היום (חמישי) כדי לדון לראשונה מאז 7 באוקטובר במצב החטופים המוחזקים ברצועת עזה ובדרכים לקידום שחרורם. המשלחת הישראלית לאו"ם מסרה כי להחלטה לקיים את הדיון קדמו "ממאמצים ממושכים של השגריר גלעד ארדן", לצד עבודה משותפת עם המשלחת האמריקנית שיזמה את הדיון מתוקף היותה חברת מועצת הביטחון.
שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומאס גרינפילד, פתחת את הדיון: "היום נאיר את הנושא שהוא פשע מלחמה. תודה לכל הדוברים, שחלקו את הסיפורים האישיים הכל כך כואבים. אני מעריצה את האומץ שלכם, אבל לא הייתם צריכים להיות כאן, לא הייתם צריכים לעבור את מה שעברתם. יש לכולנו דרישה אחת בת שלוש מילים: תחזירו אותם הביתה".
ד"ר שושן הרן שנחטפה מבארי בדיון

לדיון הוזמנו דוקטור שושן הרן שנחטפה מביתה שבקיבוץ בארי ושוחררה ואיילת סמרנו, אימו של יונתן סמרנו ז"ל, שגופתו נחטפה בידי עובדי אונר"א לעזה.
"באתי לכאן היום כדי להעיד על הפיגוע האכזרי והבלתי נתפס, שעברנו אני, משפחתי והקיבוץ שלי ב-7 באוקטובר", אמרה הרן. "בשעה 6:30 בבוקר, אזעקות העירו אותנו. סברנו שזו עוד מתקפת טילים. כשחשבנו שזה נגמר ויצאנו מהממ"ד התחלתי להכין שוקו חם ליהל, נכדתי בת ה-3 ולנווה, נכדי בן ה-8. פתאום קיבלנו הודעת אזהרה: 'מחבלים חמושים חדרו לקיבוץ. תנעלו את עצמכם בחדר הביטחון'. שמענו יריות ורימונים. צעקות בערבית התקרבו יותר ויותר לביתנו. בעלי אבשלום וחתני טל שוהם, הגנו על דלת הממ"ד, זחלנו מתחת למיטה בניסיון להזעיק עזרה ולהתפלל".
הוא הוסיפה: "היינו חסרי אונים והילדים היו מבועתים. נווה שאל אם אנחנו הולכים למות. אחרי שלא הצליחו לפרוץ את הדלת, הם הביאו דחפור ופגעו בחלון המתכת של הממ"ד. ברגע שנוצר סדק, היו לנו שלוש שניות להחליט: להיכנע או למות". אז, סיפרה, תפסו אותם המחבלים וצעקו: "ג'יהאד". היא הוסיפה: "הם אזקו אותי ודחפו את כולנו לרכב שלהם, עדיין בפיג'מות, לקחו אותנו יחפים כבני ערובה לעזה.
אתם לא יכולים אפילו להתחיל לדמיין מה זה אומר להיות בן ערובה המוחזק על ידי טרוריסטים", סיפרה. "קראתי ספרים רבים שנכתבו על ידי ניצולי שואה והשתמשתי בזה כדי לעזור לנו לשרוד בימים הנוראים הללו. רק אחרי 50 ימים, כשהשתחררנו, נודע לי מה עלה בגורל משפחתי: ב-7 באוקטובר רצחו מחבלי חמאס את בעלי האהוב, אבשלום. הם רצחו את אחותי הצעירה, לילך, שהייתה החברה הכי טובה שלי ואת בעלה הנכה עם המטפל שלו. הבית שלי וכל החפצים שלנו נשרפו לגמרי. שום דבר לא שרד".
2 צפייה בגלריה
שושן הרן במועצת הביטחון של האו"ם לצדה של לינדה תומס גרינפלנד שגרירת ארה"ב באו"ם
שושן הרן במועצת הביטחון של האו"ם לצדה של לינדה תומס גרינפלנד שגרירת ארה"ב באו"ם
הרן במועצת הביטחון של האו"ם, לצד שגרירת ארה"ב
(צילום: UN WEB TV)
היא סיכמה: "אנחנו לא יכולים לאפשר לנרמל את הצורה חסרת התקדים הזו של טרור - חטיפה המונית של אזרחים לא חמושים, נשים, ילדים וקשישים. מה שאתם רואים כבעיה שלנו היום, עשוי להפוך לבעיה עולמית עבור כל מדינה ומדינה בעתיד הקרוב. אני קוראת למועצת הביטחון של האו"ם לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מחטיפה כזו להתרחש שוב. מועצת הביטחון של האו"ם צריכה לעשות כל שביכולתה לשחרור מיידי וללא תנאים של כל החטופים. אם אכפת לכם מהמצב ההומניטרי בעזה, כמוני, שעסקתי בסיוע הומניטרי בכל חיי המקצועיים, השתמשו בכל הכוח הפוליטי ותעשו הכול כדי להחזיר את כל בני הערובה הביתה בהקדם האפשרי. רק זה יאפשר את שיקום האנשים בעזה".
לאחר מכן, נשאה דברים סמרנו, שגופת בנה, כאמור נחטפה על ידי עובד אונר"א - סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים. "אני רוצה לספר לכם מה עובד אונר"א עשה לבן שלי, יונתן. הוא השתתף בפסטיבל ה'נובה', הוא לא היה חייל. הנשק היחיד שלו היה החיוך שלו", אמרה סמרנו. "עובד אונר"א חטף את הבן שלי, עובד סוציאלי שמועסק בארגון הומניטרי לכאורה, תחת המטריה של האו"ם. איך אדם שעובד בארגון שאמור לעשות טוב, יכול לעשות משהו כל כך לא אנושי. איך האו"ם יכול לשלם לאדם שגרר את הגופה של הבן כאילו הוא היה פרס לעזה.
האם הוא עכשיו בשבי בידי האו"ם?", תהתה סמרנו. "אני צריכה שהעולם ישמע אותי, בכי של אמא. בבקשה אל תפנו את העיניים, מלאו את המטרה שלשמה אתם יושבים כאן. העולם רוצה להמשיך הלאה, אבל אני לא יכולה. הלב שלי שבור ואני מתחננת שתחזירו את בני הביתה".
2 צפייה בגלריה
לינדה תומס גרינפלנד ופרופ רות הלפרין קדרי
לינדה תומס גרינפלנד ופרופ רות הלפרין קדרי
שגרירת ארה"ב באו"ם. "חמאס היחיד שעומד בדרכה של הפסקת אש"
(צילום: UN WEB TV)
לאחר מכן, דיברה שוב שגרירת ארה"ב באו"ם. "לקחת בני ערובה זה מעשה פחדני שמפר זכויות אדם בסיסיות. חמאס הוא הדבר היחיד שעומד בדרכה של הפסקת אש. הוא יכול להפסיק הכול היום אם ישחרר את בני הערובה. אנחנו דורשים ממועצת הביטחון לדבר בקול אחד בנושא הזה. בואו נהיה כנים, בני הערובה לא קיבלו את תשומת הלב שמגיעה להם".
הדיון עוסק בין היתר בפעולות שאותן סוכנויות האו"ם ומועצת הביטחון יכולות לנקוט כדי להאיץ את שחרור החטופים וכיצד ניתן להפעיל לחץ על חמאס בסוגיה.
השגריר ארדן, ציין בדיון: "ב-32 השבועות האחרונים מאז הטבח האכזרי של חמאס, מועצת הביטחון והאו״ם לא עשו דבר למען החטופים שלנו. תסתכלו בעיניים של בני משפחות החטופים ותנו להם תשובות. איזה לחץ הפעילה המועצה על מחבלי חמאס? מדוע האו"ם לא גינה עדיין את הטבח ודרש מהחמאס לאפשר לצלב האדום לבקר את החטופים? ומדוע לא הוטלו שום סנקציות על הנהגת החמאס? לצערי, אין תשובות. כי המועצה לא עשתה דבר למען החטופים".
הוא הוסיף: "חוסר המעש של מועצת הביטחון עשוי להוביל לתקדים קטסטרופלי שבו חטיפת אזרחים מבתיהם והחזקת קשישים, נשים, תינוקות וילדים כבני ערובה יהפוך לסטנדרט החדש של הטרור העולמי. איך אתם מסוגלים לקרוא להפסקת אש לפני שעשיתם ככל שביכולתכם להחזיר את החטופים שלנו הביתה?".