אלפים רבים השתתפו בבחירות למילת השנה, בהזמנתה של האקדמיה ללשון העברית לקראת יום העברית תשפ"ג ולקראת סוף השנה האזרחית. ואתם הכרעתם כי המילה המנצחת - שגברה על שמונה מילים נוספות - היא בולען.
לאורך כל שבוע ההצבעה התחרו על תואר מילת השנה 2022 שתי מילים: בולען ומשילות, בעוד המילה הבאה אחריהן הייתה הזיה. המילים הנוספות שהוצעו לבחירה היו חמלה, אקלים, מגדר, הביטוי "על מלא", רוגלה ומשכנתה.
המילה "בולען" החלה לשמש ככל הידוע בשנות ה-60 של המאה הקודמת כחלופה למילה הלועזית "דולינה", ובאה במקום המונח בַּלּוּעָה שנקבע במילון למונחי גאוגרפיה של האקדמיה ללשון בשנת תשי"ט (1959). בולען הוא בור גדול ממדים שנוצר בעקבות המסה של השכבה התת-קרקעית והתמוטטות פני הקרקע לתוך החלל שנוצר. התופעה מוכרת בנוף קרסטי - שם יש המסה של סלעי גיר וכדומה - והחל משנות ה-70 היא מוכרת באזור ים המלח, שם מומסות שכבות המלח התת-קרקעיות בעקבות נסיגת מי הים. כמו כן, בולענים נפערים גם בכבישים ובמקומות אחרים שבהם יש אי-יציבות מתחת לפני הקרקע ואף מסכנים חיי אדם.
המילה משילות, שהגיעה למקום השני, החלה להופיע בעיתונות החל מהעשור הראשון של המאה ה-21, והיא מציינת את פעולתו של מי שמושל. בלשון המקרא שם הפעולה של "למשול" הוא "ממשלה", למשל "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה" (בראשית א, טז), בהמשך אפשר למצוא את המילה "ממשלה" גם במשמעות אנשי השלטון: "וְכָל מֶמְשַׁלְתּוֹ [של מלך אשור] עִמּוֹ" (דברי הימים ב לב, ט), ומכאן שימושה של "ממשלה" בימינו לציון חבר שרים העומד בראש המדינה.
המילה שהגיעה למקום השלישי היא הזיה. מילה זו והפועל "להזות" מבוססים על מילה מקראית יחידאית וסתומה מישעיהו "הֹזִים שֹׁכְבִים אֹהֲבֵי לָנוּם" (נו, י). מתרגם מורה נבוכים מערבית, שמואל אבן תיבון, הוא שנתן לפועל "הֹזִים" את המשמעות "מדמיינים דמיונות שווא" בעקבות הערבית. הפועל "להזות" ושם הפעולה "הזיה" החלו לשמש במשמעות זו בעברית הכללית בתחילת המאה ה-20. בשנים האחרונות קיבלה המילה "הזיה" משמעות נוספת: מצב שאינו מתקבל על הדעת. קדם לה שם התואר "הזוי" לתיאור דבר לא הגיוני, מוזר, לא נתפס.
נזכיר כי בשנה שעברה זכתה המילה "טרלול" בתואר מילת השנה, ובשנה שקדמה לה הגיעה המילה "מטוש" למקום הראשון - בתום השנה הראשונה למגפת הקורונה - שבה התוודע הציבור למונח שעד אז היה ידוע רק לצוותי הרפואה.
יום העברית בשנת תשפ"ג מתקיים בסימן 100 שנים למותו של אליעזר בן יהודה, ולזכרו הציבור מוזמן לבחור את החידוש האהוב של מי שסימל באישיותו הייחודית את תחיית הלשון העברית. בן יהודה חידש יותר מ-200 מילים, שרבות מהן נקלטו והפכו לשגורות בפי כל. מן המילים שחידש נבחרו תשע מילים, שמונה שאנחנו משתמשים בהן ביומיום ואחת שפחות תפסה: אופניים, בובה, גלידה, חיידק, כרובית, מטריה, עיתון, רכבת, ותְּאֵבְדֵּעִי (סקרן). ההצבעה נמשכת באתר האקדמיה, והחידוש האהוב שייבחר יתפרסם ביום העברית.
לרגל יום העברית, האקדמיה ללשון העברית יזמה פעילויות נוספות, ובראשן אירוע מיוחד ורב משתתפים שיתקיים בתיאטרון ירושלים בשיתוף עיריית ירושלים ביום ראשון, 8 בינואר 2023 משעות אחר הצהריים ועד הערב. באירוע יתקיימו רבי שיח בנושאי תרבות האוכל והשפה העברית; גלגולה של הפזמונאות העברית; מה אליעזר בן יהודה היה חושב על העברית של ימינו; שפה ומגדר ועוד. יתקיימו גם הרצאות וסדנאות, פעילויות לילדים ולמשפחה, מופע מקורי משותף של רמי קליינשטיין וצרויה להב ומרתון המצחק - הסטנדאפ העברי הראשון אי פעם.
