אף שבדרך כלל מיותר לציין את המובן מאליו, במקרה הזה צריך לומר, ולחזור ולומר שוב ושוב, את מה שידוע וברור כשמש: תושבי עוטף עזה צודקים בכל טיעון ובכל טענה שלהם. צודקים כשהם קובעים שהממשלה הזאת – כמו ממשלות רבות לפניה – מפקירה אותם לגורלם. צודקים כשהם טוענים שלישראל אין תשובה מספקת, וגם לא קרובה למספקת, לשיגורים הבלתי נגמרים מעזה. צודקים כשהם מאשימים שבתמונת האיומים הכוללת, הסלמות תקופתיות בדרום נתפסות – גם אם אף אחד לא יודה בזה – כמחיר שאפשר לשלם. צודקים כשהם קובעים שאם רבע ממה ששוגר לעבר העוטף ביממה אחת – 104 רקטות ב-24 שעות – היה מופנה לעבר מרכז הארץ, אף אחד לא היה מעלה על דעתו להכיל, להגיב נקודתית או לעבור על זה לסדר היום.
בנסיבות כאלה קשה למצוא קונים לסיסמאות המופרכות על ממשלת ימין מלא-מלא שרק מחכה להזדמנות להראות לפלסטינים מה זה. כל הפייק ניוז שבעולם לא יצליחו לטשטש את העובדה שממשלת החצי-ימין או שליש-שמאל הקודמת הביאה בתחום הביטחוני תוצאות הרבה יותר טובות. גם המחמאות לכוח העמידה ולתעצומות הנפש של תושבי הדרום כבר לא עושות את העבודה. תושבי הדרום ראויים למחמאות, כמובן, אבל כוח עמידה של אזרחים לא יכול לשמש תירוץ לכשל מתמשך במדיניות.
האמת היא שגם אין במיוחד סבלנות לניתוחים אסטרטגיים מרחיבי אופקים: שמעתי פרשן בכיר מסביר ברדיו שארגוני הטרור "כשלו בקביעת משוואת התגובה במקרה של אסיר שמת בשביתת רעב", שזה טיעון שאפשר להשמיע בפאנל מומחים ממוזג, אבל אם מישהו היה מנסה למכור לי בזמן שאני רצה עם ילדים מבוהלים לממ"ד, הייתי מחזירה לו תגובה מסוג "בעל הבית השתגע" שאחריה יתחנן להודנה.
מי שזיהה את הוואקום המנהיגותי ונידב את עצמו להפריע הוא ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית, שבמקום לעשות את מה שהציבור משלם לו לעשות וללכת לעבודה – כחבר בקואליציה שלסיעתו נציגות בכירה בממשלה ובקבינט והוא ודאי יוכל לשכנע, ללחוץ ולהשפיע – הודיע אתמול (רביעי) בבוקר שהוא מחרים את ההצבעות בכנסת ופותח לשכה מאולתרת בשדרות. חבל. אם היה עושה את זה לפני כמה שבועות אולי היה סיכוי להעביר את חוק האיזוק האלקטרוני החיוני והדחוף שנפל בהצבעה, 53 בעד מול 54 נגד.
כדי להוכיח שהוא לא רק רציני אלא גם חכם בשמש, ח"כ כהן לא התעצל והעמיד בליבה של העיר המדממת גזיבו כשמאחוריו שלט הכינותי מראש מודפס באותיות קידוש לבנה – "הלשכה של ח"כ אלמוג כהן" – ופתח ביום שידורים מיוחד. כל מערכה ואביגדור קהלני שלה. תוך כדי שהוא מפגין ומתסיס, מוחה ומשלהב, הח"כ המדשדש בסקרים לא היסס גם להתקיל תושבים עייפים מלילה בלי שינה, לוחש פה ושם הוראות בימוי להעצמת האפקט הדרמטי בלי להבחין שהוא באותו רגע בשידור. לפחות הוא כבר לא "מסתגר בביתו כאריה בכלוב" כמו בהודעה הקודמת שיצאה מטעמו לתקשורת והזכירה לי – עם או בלי קשר – סיפור על גן החיות בעזה, ששם לקחו פעם חמור, צבעו עליו פסים והודיעו שזו זברה.
וכך, כשאיתמר בן גביר ממהר להצטרף למסיבה על תקן בר אקטיבי, נאלצו תושבי שדרות המיואשים – כאילו לא עברו עליהם גם ככה ימים מספיק קשים – לחזות במחזה פוליטי שעד לא מזמן היה נחשב בלתי מתקבל על הדעת וכעת הפך כמעט לעניין שבשגרה, כמו תופעת טבע ביזארית, תוצאה מצערת של משבר אקלים מתמשך: קואליציה שעל פניו נהנית מאחידות אידיאולוגית ומרוב מוצק, שבמחאה על החלטות שלה ועל מדיניות שהיא עצמה מובילה, מכריזה על השבתת פעילותה בכנסת למען הציבור, מציבה אולטימטומים שאין מאחוריהם דבר, מפגינה נגד מדיניותה שלה ומתסיסה את הציבור נגד עצמה.
אם כבר, לפחות היו מציבים בלשכה הממשלתית המאולתרת והמיותרת עמדה לחידוש דרכונים. ביטחון לתושבי הדרום כנראה לא יהיה בקרוב, אבל אם אנשי שדרות יצליחו סוף-סוף לחדש דרכון, אולי הם יזכו לישון כמה לילות בשקט באיזה דיל ברודוס.
- עינב גלילי היא אשת תקשורת וסטריקינית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il