באפריל 2021, יממה לפני ערב יום הזיכרון, הזדעזעה המדינה כשאיציק סעידיאן הצית את עצמו מול משרדי אגף השיקום של משרד הביטחון בפתח תקווה. בעקבות המקרה הטרגי קידם המשרד את רפורמת "נפש אחת", שנוגעת בין היתר בהרחבת הטיפולים לנפגעי פוסט טראומה.
למרות שמדובר בתוכנית חדשה, מבדיקה של מבקר המדינה, שמפורסמת היום (ב') בדוח, נמצאו ליקויים רבים ביישום הרפורמה החשובה. יש לציין כי הדוח נכתב לפני פרוץ המלחמה מול חמאס, שבעקבותיה מספר נכי צה"ל עלה באופן משמעותי.
איציק סעידיאן משתחרר משיקום, ארכיון
(צילום: בראל אפרים)
אחד הליקויים המרכזיים שעליהם מצביע המבקר הוא שרוב התקציב שנועד לטיפול בנכי צה"ל לא נוצל. תקציב הרפורמה לשנים 2022-2021 עמד על 1.5 מיליארד שקלים (מתוכם 300 מיליון שקלים עבור תקציב חד פעמי). מנגד, הביצוע התקציבי המצטבר של תקציב הרפורמה באותן השנים הסתכם בכ-443 מיליון שקלים, רק כ-30% מסך התקציב שאושר.
כשמסתכלים על התקציבים שאושרו עבור מטרות ייעודיות – הפערים גדולים עוד יותר. מתוך 461 מיליון שקלים שהוקצבו עבור מענה למתמודדים עם פוסט טראומה נוצלו רק כ-66 מיליון שקלים (14% מהתקציב המיועד). עבור טיפול בצוללי הקישון הוקצבו 43 מיליון שקלים אך רק 7% מהם נוצלו בפועל (שלושה מיליון שקלים בלבד). לפי המבקר, הסיבה לכך שהרוב הגדול מהתקציבים לא נוצלו היא שיעורי מיצוי נמוכים של הזכויות על ידי נכי צה"ל.
אבל אי ניצול של כל התקציב הוא לא הבעיה היחידה שאיתר מבקר המדינה. לפי הדוח, אגף השיקום לא עומד בלוחות הזמנים למימוש הרפורמה החשובה עבור אלו שנפגעו במהלך הגנה על המדינה. יותר משנתיים לאחר החלטת הממשלה במאי 2021 הרפורמה לא הושלמה בשלושה תחומי ליבה.
עיגון ההטבות בחקיקה: כל ההטבות, למעט בנוגע לרכב ולדיור, עדיין לא הגיעו לכדי נוסח סופי, ותהליך תיקון חוק הנכים לא הסתיים. המענה למתמודדים עם פוסט טראומה: לא הושלמו משימות הנוגעות להרכב הוועדה הרפואית, להכרה במחלות נלוות שבהן לקו נפגעי פוסט טראומה ולעדכון ספר המבחנים – משימות שהשלמתן עשויה להקל משמעותית על ההכרה בנפגעי פוסט טראומה. בנוסף לא הושלמה הקמת מערכת תקשוב חדשה לאגף השיקום. המבקר ציין כי "אי השלמת המשימות בתחומים אלה פוגעת ביכולת אגף השיקום להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל".
ביקוש גדול, היצע מצומצם
מבקר המדינה בחן את מימוש רכיבי הרפורמה במענה למתמודדים עם פוסט טראומה. לפי הדוח, אגף השיקום אמנם פעל ליישום הרוב המכריע של המשימות בתחום, אולם שיעורי המימוש של תקציבי הזכאויות ושיעור הזכאים שמימשו את זכאותם ב-2022 היו נמוכים.
מתוך תקציב של 177 מיליון שקלים מומשו רק 49 מיליון שקלים. כ-7% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל בעלי פגיעת ראש, פגיעה נפשית או פוסט טראומה מימשו את זכאותם לטיפול נפשי לילדי נכים ובני משפחה, וכ-19% מהם מימשו את זכאותם לטיפולים אלטרנטיביים.
בחלק ניכר מהמקרים הסיבה לאי מימוש הזכאות היא חוסר יכולת לספק את השירותים. כך, למשל, כ-6% בלבד מהנכים הזכאים מימשו את זכאותם לשירותי חונכות לילדים. זאת, בין היתר, מכיוון שהביקוש גובר על ההיצע. בנוסף, כ-1% בלבד מאוכלוסיית נכי צה"ל שמוכרים עם פוסט טראומה מימשו את זכאותם לכלב שירות. הסיבה לכך היא שקיים מחסור בכלבי שירות, וכל הכשרה של כלב שירות אורכת כשנה וחצי.
בנוגע לעיגון הטבות וזכאויות לנכי צה"ל בחקיקה, מבקר המדינה ציין כי ביולי 2023 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 32 לחוק הנכים. במסגרת התיקון עוגנו כלל ההטבות בתחומי הרכב הרפואי והדיור לנכים. עם זאת, משרד הביטחון עדיין לא גיבש סופית את תזכיר החוק המלא. זאת למרות שחלפו כ-18 שנים מחוות הדעת של היועמ"ש שצריך לקדם הסדרה בחקיקה של כלל ההטבות שניתנות לנכי צה"ל, וכ-12 שנים מהחלטת הממשלה שלפיה עד להסדרת ההטבות בחקיקה לא תתקבל כל החלטה בנוגע לשינוי ההטבות הקיימות.
המבקר הדגיש כי לאורך השנים התעכב המימוש המלא של עיגון ההטבות בחקיקה, שהוא רכיב ליבתי ברפורמת "נפש אחת". תזכיר החוק המלא, שטרם אושר, כולל בין היתר הטבות בחישובי תגמולים ומענקים, הטבות בתחום השיקום התעסוקתי, בתחום הרווחה, בתחום הטיפולים הרפואיים ובהטבות לבני משפחה.
מערכת מיושנת, שביעות רצון נמוכה
המבקר בחן את שביעות הרצון מהשירות של אגף השיקום, והתוצאות נמוכות מאוד. 28% מהמשיבים ענו שהם אינם מרוצים כלל או מרוצים במידה מועטה. הציון הממוצע שקיבל האגף בשאלון שהפיץ משרד המבקר היה 53 מתוך 100.
בין הסיבות האפשריות היא מערכת התקשוב המיושנת של המשרד. במאי 2021 קבעה הממשלה כי במסגרת התוכנית האופרטיבית למימוש הרפורמה יוצגו צעדים למעבר לשירות דיגיטלי. אבל בפועל, בחלוף יותר משנתיים מאז יצאה לדרך "נפש אחת", לא החלה "המהפכה הדיגיטלית", כפי שהוגדרה על ידי מנכ"ל המשרד. זאת למרות החשיבות הקריטית שלה להצלחת הרפורמה כולה.
2 צפייה בגלריה
השקת רפורמה נפש אחת, אפריל 2021. המהפכה הדיגיטלית לא החלה, הנכים סובלים
(צילום: מוטי קמחי)
המבקר מציין כי הפרויקט חזר למעשה לשלב הראשוני של בחינת האפשרויות לביצועו, ולא נוצל התקציב שיועד לכך בסך של 150 מיליון שקלים. בדוח צוין כי למרות שלא בוצעה "המהפכה הדיגיטלית", באגף שיפרו את האתר, לרבות האזור האישי, ואת מערכת התקשוב המרכזית של האגף. עם זאת, ציין המבקר, "אי הקמתה של מערכת תקשוב מתקדמת ומתאימה אינה מאפשרת להעניק לנכי צה"ל שירות מהיר ואיכותי יותר, ואף פוגעת בפעילותו של אגף השיקום".
בדוח צוין כי למרות שאושרה תוספת של 95 תקני כוח אדם ב-2022-2021, נכון למאי 2023 אוישו רק 63 תקנים מאלו שאושרו.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי הליקויים והפערים, שנכונים לתקופה שלפני המלחמה, נותנים משנה תוקף לחשיבות השלמת היישום של רפורמת "נפש אחת", בכלל, ובעת הזו בפרט, נוכח הגידול באוכלוסיית נכי צה"ל וכוחות הביטחון.
המבקר המליץ לאגף השיקום ומשרד הביטחון לבצע פעולות יזומות להגדלת המודעות ולהנגשת המידע בקרב נכי צה"ל בנוגע לזכויות ולהטבות שלהם. במקביל, המליץ להאיץ את התהליכים להשלמת עיגון ההטבות בחקיקה. "זאת כדי לנצל באופן מיטבי את תוספות התקציב השנתיות שאושרו עבור רפורמת 'נפש אחת', להביא לשיפור משמעותי של הטיפול והשיקום הניתנים לנכי צה"ל, ולהעניק לנכי צה"ל שירות איכותי ומהיר יותר".
"חלק מההמלצות יושמו בחודשי המלחמה"
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "חלק מההמלצות של המבקר כבר מיושמות בשלושת החודשים האחרונים, שבהם מטפל אגף השיקום ביותר מ-4,000 פצועי המלחמה, תוך דגש על טיפול מיידי והסרת החסמים הבירוקרטיים. אגף השיקום השקיע יותר מ-450 מיליון שקלים, במסגרת הרפורמה, לפיתוח יותר מ-90 שירותים חדשים. הרפורמה גם שינתה ופישטה את תהליך ההכרה.
"מאז השקת הרפורמה, וביתר שאת בשלושת החודשים האחרונים, עובדות ועובדי האגף עושים לילות כימים על מנת להעניק לנכי צה"ל החדשים והוותיקים את הטיפול והשירות הטובים ביותר. לראיה, השיפור הניכר בשביעות רצון נכי צה"ל, כפי שמצביעות תוצאות סקר שביעות הרצון הממשלתי. ביחס לסקר המוצג בדוח, אנו סבורים שרפורמה בסדר הגודל הזה נכון שתיבחן לאורך זמן.
"משרד הביטחון וארגון נכי צה"ל הם שהצליחו, לאחר 18 שנות קיפאון, לחוקק בשנה החולפת את שני הפרקים הראשונים בחוק הנכים. הפרקים הבאים מקודמים בימים אלה, כשלקחי 'חרבות ברזל' מוטמעים בהם, מתוך כוונה להביאם להצבעה בקריאה ראשונה במושב הכנסת הקרוב. בימים אלה פועל משרד הביטחון מול משרד האוצר על מנת להשיג לאגף את הכלים הנדרשים לעמידה במשימה חשובה זו, בדגש על תוספת משמעותית של תקני כוח אדם".
