44 נרצחים, 271 פצועים - ועשרות אלפי מפונים: דוח חדש של מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה מסכם את הנזק העצום בצפון - בזמן שהממשלה מסרבת לנקוט אסטרטגיה מול חיזבאללה - ומציג תמונה קשה: נזק של מיליארדי שקלים בחקלאות ובתיירות, עשרות אלפי דונמים שכולו - והסוף, כך נראה, לא קרוב.
מספר השיגורים של חיזבאללה מאז 8 באוקטובר - היום שבו הצטרף ארגון הטרור כ"חזית תמיכה" לחמאס, עומד על יותר מ-7,500 רקטות. מתוכן, כ-6,500 חצו. יותר מ-200 כטב"מים חצו לישראל. החודש שבו שוגרו הכי הרבה רקטות וכטב"מים היה יולי - אז נרשמו 1,091 שיגורים, ואחריו מאי עם 1,000 שיגורים ויוני עם 855. לשם השוואה, בחודש ינואר נרשמו 344 שיגורים לעבר ישראל - מה שמעיד על מגמת ההסלמה בגבול לבנון.
תיעוד: יירוט כטב"ם ברכס רמים בגליל העליון
3 צפייה בגלריה
נזק לבית בקריית שמונה. עוד אלפי תביעות בקנה, כי חלק מהמפונים עוד לא שבו לבתים
(צילום: Menahem Kahana / AFP)
מאז 8 באוקטובר נרצחו 24 אזרחים ישראלים ואזרח הודו אחד. 19 אנשי כוחות הביטחון נפלו במהלך הלחימה בצפון - ובסך הכול נהרגו בצפון מפרוץ הלחימה בצפון 44 בני אדם. 271 נפצעו, בהם 130 אזרחים ו-141 אנשי כוחות הביטחון.
בדוח מצוין גם מספר המפונים מיישובי הצפון. נכון ל-11 באוגוסט, 62,480 בני אדם פונו והתפנו - בהם 16,855 שנמצאים בבתי מלון, 45,562 שמתגוררים ב"קהילה", ו-63 "מתפנים עצמאית". כרבע ממפוני הצפון הם בני פחות מ-18 - 15,715. הקבוצה הגדולה ביותר מבין המפונים הצעירים הם ילדים בני 12-7.
על-פי נתוני רשות המיסים, מאז פרוץ הלחימה בצפון הוגשו 4,378 תביעות נזק למבנים ורכוש ביישובי הצפון. 2,581 תביעות על נזקים שנגרמו למבנים; 910 על נזקים לכלי רכב ו-183 תביעות על נזקים שנגרמו לחקלאות. לפי ההערכות של רשות המיסים, זה ממש לא הסוף: אלפי תביעות עשויות להתקבל בהמשך, ממפונים שעדיין לא הבחינו בנזקים שנגרמו לבתיהם.
לוחמי האש פעלו מאז אוקטובר ב-790 אירועי שריפה של נפילות. על-פי נתוני רשות הטבע והגנים, כ-158 אלף דונם נשרפו ברחבי הצפון. רוב הפגיעה התחוללה באזור הגולן (90,460 דונם) ובגליל העליון (49,915 דונם). בשמורת הטבע הבניאס נשרפו כ-336 דונם; בשמורת נחל דישון הר אביבים נשרפו כ-4,053 דונם, בשמורת יהודיה נשרפו כ-3,146 דונם, בהם כ-622 דונם באזור גמלא; בשמורת הר מירון נשרפו כ-136 דונם; וברכס רמים נשרפו כ-15,456 דונם.
השריפות כילו גם יותר מ-10,000 דונם של שטחי מרעה באזור שמורת יהודיה ונחל זוויתן, וכ-100 דונם חיטה וקונוע (מערכות השקיה חשמליות). בסך הכול 30 שטחי מרעה ניזוקו מתחילת הלחימה, 24 מהם סגורים מטעמי ביטחון.
מיליארדים בחקלאות ובתיירות
לפי הדוח, מתחילת המלחמה עומד הנזק לתיירות על מיליארד ו-150 מיליון שקל אובדן הכנסות ישירות. לכך, מצטרפים עוד 2 מיליארד ו-645 מיליון שקל של אובדן הכנסות במעגלים תומכי תיירות. על-פי הנתונים, רשות המיסים שילמה עד כה פיצויים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לעסקי התיירות בצפון.
בחקלאות, עומדת העלות הכוללת של אובדן המזון למשק הלאומי ב-6 החודשים הראשונים של המלחמה על כמיליארד שקל. העלות מתחלקת ל-670 מיליון שקל של אובדן מזון - בעקבות אובדן של 150 אלף טונות תוצרת חקלאית; 135 מיליון שקל של עלות סביבתית כתוצאה מאובדן המזון; ו-210 מיליון שקל תוספת עלות בריאותית - כתוצאה מצריכת מזון פחות בריא, וכפועל יוצא מכך פגיעה בבריאות התושבים, לשון הדוח.
הנזקים העקיפים לחקלאים בצפון נאמדים במיליארד שקל בקירוב. באזור הגליל העליון ומעלה יוסף ממוקמים כשליש משטחי החקלאות בישראל. באזור גדלים עצי זית לשמן על כ-130 אלף דונם - ומהם מפיקים כחצי משמן הזית בישראל. כ-40% מגידולי הפירות הנשירים והסוב-טרופיים בישראל נמצאים בגליל העליון - בהם בין השאר כ-47 אלף דונם אבוקדו; 26 אלף דונם ענבים - רובם ענבי יין; כ-7,400 דונם שזיפים; 11 אלף דונם מנגו; 15.5 אלף דונם אפרסקים ונקטרינות; כ-8,000 דונם בננות וכ-7,800 דונם הדרים.
למרות הלחימה, כ-30% משטחי גידול הפירות במרחק 2-0 ק"מ מהגבול עדיין פעילים. במרחק 4-2 ק"מ שיעור השטחים הפעילים עומד על כ-45%. הפגיעה המשמעותית ביותר היא במטעי תפוחים וקיווי. בתחומי היישובים שנפגעו בגזרה הצפונית ישנם כ-20 אלף דונם של מטעים. מתוך 1,400 דונם של גידול באותן חלקות - יותר מ-1,000 דונם נשרפו.
בענף הביצים, כ-70% מלולי המטילות של ישראל מרוכזים בגליל ובגולן והם מייצרים כ-1.6 מיליארד ביצים בשנה – כ-73% מסך התוצרת הארצית. 21 לולים נפגעו במועצות מרום גולן, מבואות החרמון ומעלה יוסף. ביתר הלולים נרשמה ירידה בתנובת הביצים כתוצאה מנזקי עשן.
