כוכבת הרשת הסינית צ'ן יינג השקיעה כבר יותר מ-100 אלף יואן (כ-14 אלף דולר) בקניית כרטיסי גירוד, שאותם היא נוהגת לגרד באופן שיטתי מול המצלמה, כך שעוקביה ברשת החברתית הסינית "דואין" יוכלו לצפות.
4 צפייה בגלריה
מספר העוקבים עלה מכמה מאות ל-45 אלף. הפופולריות של משחקי הגירוד גוברת
( צילום: Pedro PARDO / AFP)
4 צפייה בגלריה
אבטל הצעירים היא סוגיה רגישה פוליטית. עוד גירוד שכנראה ייגמר בלא כלום
( צילום: Pedro PARDO / AFP)
אלא שלמרות הקרטוע של הכלכלה הסינית ומיעוט ההזדמנויות שהיא מספקת לצעירים, צ'ן בת ה-28 אינה משחקת כדי לנצח במובן המסורתי של המילה: במקום זאת היא מנסה לנצל את הפופולריות הגוברת של משחקי הלוטו בקרב צעירים בסין כדי לצבור עוד ועוד עוקבים. בינתיים ההימור הזה השתלם לה, ומספר העוקבים שלה צמח בששת החודשים האחרונים מכמה מאות ליותר מ-45 אלף.
ההכנסות ממכירת כרטיסי לוטו בסין טיפסו לכמעט 274 מיליארד יואן בחצי הראשון של השנה, עלייה של יותר מ-50% ביחס לשנה שעברה, ופרשנים אומרים שתחלואותיה ההולכות וגוברות של הכלכלה המקומית עשויות להסביר זאת. "אני חושבת שהסיבה לזה עשויה להיות העובדה שלא פשוט עכשיו להרוויח כסף, במיוחד כשבוגרים של מוסדות להשכלה גבוהה ומובטלים לא מצליחים למצוא עבודה ראויה, וזה גורם להם לִנהות אחרי הרעיון של התעשרות פתאומית", מסבירה הבלוגרית צ'ן, תושבת מחוז הונאן.
חודשים של נתונים כלכליים מאכזבים מאשרים שההתאוששות הכלכלית שרשמה סין אחרי מגפת הקורונה נעשית איטית יותר ויותר, ושנשקפת לה סכנה של האטה כלכלית מתמשכת. ממש אתמול הודיעה סין כי היא משעה את פרסום הנתונים על אבטלה בקרב צעירים – סוגיה רגישה מבחינה פוליטית – אחרי שבמשך כמה חודשים הם טיפסו לשיעור שיא. לפי נתונים מחודש יוני, שיעורם של הסינים בני 16–24 מהמרכזים האורבניים שמוגדרים כשירים לעבודה אך אינם מצליחים למצוא אחת כזו הגיע ל-21.3%, נתון חסר תקדים.
4 צפייה בגלריה
פרשנים מעריכים: זה סימן לחוסר אמן בכלכלה. דוכן לוטו בבייג'ינג
( צילום: Pedro PARDO / AFP)
רבים מעוקביה של צ'ן הם סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, וכשליש מהם בני פחות מ-23. "זה בתת-מודע של האנשים – האפשרות להתעשר דרך עבודה הולכת ומצטמצמת, אז הם מוכנים יותר ויותר 'לקחת סיכון' בלוטו כדי לראות אם הם יכולים להתעשר בין לילה בעזרת המזל", אומר הואנג ז'נשינג, מרצה מאוניברסיטת שנגחאי לכלכלה ופיננסים. "פירוש נוסף של זה הוא שלאנשים יש מעט אמון בכלכלה במצב הנוכחי".
ברשת "דואין" עוקביה של צ'ן מתחברים באדיקות לשידוריה החיים כדי לעקוב מקרוב – ובמתח – אחר מלאכת גירוד הכרטיסים שלה. בטוקבקים הנלווים לסרטונים שלה הם מדווחים על חוויות הגירוד שלהם. "הסיכוי להתעשר מעכשיו לעכשיו קטן", אומרת צ'ן – עובדה שעולה בבירור מהכישלונות המצולמים החוזרים ונשנים שלה לגרוף סכומי כסף מכרטיסי הגירוד – "אבל בסופו של דבר אני מנסה לצבור פופולריות ולגרום לכך שיותר אנשים יכירו אותי ואת המותג שלי".
צ'ן רחוקה מלהיות משפיענית הרשת היחידה שקפצה על עגלת הלוטו. סרטונים שבהם מתויג שמו של מותג כרטיסי הגירוד "גואגואלה", למשל, זכו ליותר מ-6.7 מיליארד צפיות ב"דואין".
4 צפייה בגלריה
"זה נותן לי רגע לא לחשוב על החיים שלי, זה יותר חשוב מהשאלה אם אזכה או לא". בדוכן בבייג'ינג
( צילום: Pedro PARDO / AFP)
קרטיס צ'נג, צעיר בן 25, מצא עצמו קונה השנה יותר כרטיסי גירוד מבעבר, והוא שם לב שהוא אינו לבד – בזמן הפסקות הצהריים וארוחות הערב מוקף דוכן הלוטו ליד ביתו באנשים צעירים. "אם אתה לא זוכה זה לא עניין גדול, זו פשוט דרך לפלפל את החיים", הוא אומר, אבל מודה שההתמסרות למשחקי הגירוד קשורה לדעתו למצב הכלכלי. "צעירים צריכים להרגיש שיש להם סיכוי, הם צריכים קצת מזל שיעזור להם לשפר את מצבם הנוכחי".
אריקה קוי, שעובדת בחברת טכנולוגיית מידע, מסבירה שכרטיסי הגירוד מספקים לה רגע קטן של בריחה מהמציאות. "התחושה שאני לא צריכה לחשוב על החיים הקשים שלי כי אני נרגשת מרגע הגירוד הרבה יותר טובה מהעניין של לזכות או לא לזכות עצמו", אומרת קוי בת ה-25. "הכלכלה לא במצב טוב בשנים האחרונות, הלחץ בעבודה ובחיים די גבוה, והמצב הנפשי של כולם די מדאיג".
קוי קושרת את הפופולריות הגוברת של כרטיסי המזל למגמה ההולכת ומתפתחת של נשירה ממוסדות הלימוד, המנוגדת לתרבות הסינית המסורתית שנוטה להשקעה רבה בלימודים וללחץ בעבודה: "לתחושתי זה סוג של מחאה, בבחינת 'אם אלה החיים, למה שלא נגרד כרטיס לכיף, ואולי נזכה בלוטו?".
