נפתח בצפירת הרגעה: אם גם אתם חשבתם שבעקבות הקמת הממשלה עומדים להיכנס לשירות הציבורי אלפי אברכים חרדים ישירות מהישיבות והכוללים - זה לא עומד לקרות. הפרסומים על סיכומים קואליציוניים כאלה גרמו לרבים, גם בציבור החרדי, להרים גבה בתמיהה. הסעיף המרכזי בנושא תעסוקת חרדים נגע להכרה בתעודות שעשויות כביכול להוות חלופה לתואר אקדמי במכרזי ממשלה, והתמיהה אכן מוצדקת: איך ייתכן שעובד ללא כל תעודה או הכשרה יהיה כלכלן במשרד האוצר או מהנדס במשרד התחבורה? ובכן, אין דרישה כזו, אפילו לא דומה לכך.
בסך הכול סוכם על הקמת צוות מקצועי המורכב מכלל משרדי הממשלה, שיבחן אפשרות כזו לגבי מכרזים ומינויים הדורשים תואר כללי בלבד ועבור קבוצה מצומצמת של חרדים שעברו מבחני "יורה" או "ידין" של הרבנות הראשית (שלוש שנות לימודים ומבחנים מפרכים), מחזיקי תעודת טוען רבני (שווה ערך לעורך דין), רואה חשבון וכדומה. בשום שלב לא דובר על הסרת חסם כללית שבמסגרתה כל חרדי שמעוניין בכך יוכל להתמנות לתפקיד בשירות הציבורי ללא כל תעודה. רחוק מזה.
זאת ועוד, מעבר לבחינת סוגי התעודות שיוכרו, ייבחנו גם סוגי התפקידים שיוצעו. כלומר, לא רק שלא יוצע לאותם חרדים תפקיד הדורש דיפלומה וניסיון תעסוקתי, למשל בתחום ספציפי כמו גיאולוגיה, אלא שגם שאר התפקידים ייבחנו עניינית - באילו מהם דרישת התואר היא אקוטית ונדרשת, ובאילו מהם היא מהווה חסם לא רלוונטי.
כל מי שעוסק בתחום המורכב הזה של תעסוקת חרדים, שכלכלה ואידיאולוגיה כרוכות בו זו בזו ומסבכות את האתגרים הקיימים ממילא, יודע שכל פעולה מוצלחת שנעשית בתחום זה יוצרת מוביליות חברתית. הדוגמאות החיוביות של חרדים שהצליחו בכל זאת להיטמע במשרדי הממשלה יוצרת טאלנטים ומודלים שעיני הצעירים בקהילה נשואות אליהם בציפייה להצטרף להצלחתם.
למרבה הצער, הניסיון מוכיח שלא די במועמדותם החוזרת ונשנית של חרדים בעלי תואר ראשון. גם גופי מחקר חיצוניים רציניים מודים שמועמדים חרדים מוכשרים ומתאימים נתקלים במחסומים שאינם ענייניים בוועדות הבוחנים או בחוסר רצון של פקידים שלעיתים אפילו אינם מודעים להטיה התרבותית שלהם. וכך חרדים מצוינים נותרים בחוץ.
תוכניות מסוג "צוערים חרדים לשירות המדינה", שאחת כזאת כבר נוסתה בהצלחה והביאה להטמעתם של 45 חרדים וחרדיות בעלי תואר במשרדי הממשלה השונים, עשויות להוות דרך מצוינת לביצוע השילוב בפועל. חצי שנת הכשרה אינטנסיבית שהשביחה את יכולותיהם תוך שמירה על זהותם וערכיהם הוכיחה את עצמה כמקדמת שילוב חרדים אופטימלית ומקצועית בשירות המדינה.
עו"ד אברהם יוסטמןאינני שולל אפשרות שכלל המועמדים החרדים לשירות הציבורי - בוודאי אלה שאינם בעלי תואר - יידרשו להכשרה קצרה כלשהי בטרם יתמודדו על התפקיד. ההתאמה הזו נדרשת לא רק לשיפור כישורים עצמיים, אלא גם להיכרות נדרשת של דרכי הפעולה בשירות המדינה והשירות הציבורי הכוללים עבודה מערכתית ורב-ממדית.
השילוב האופטימלי שמביא העובד החרדי האופייני בין מחויבות למקום עבודה לבין תחושת שליחות כללית יהיה בעל תרומה עצומה לקידום ולהשבחת השירות הציבורי בכלל ושירות המדינה בפרט, זאת בנוסף לצורך האמיתי הכלל-ישראלי בגיוון השירות הציבורי ופיתוח האופקים החברתיים שלו. וזה הרי האינטרס של כולנו.
- עו"ד אברהם יוסטמן הוא סמנכ"ל קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי). היה חבר ועדת הבחירות לכנסת מטעם יהדות התורה
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
