דעה בדקה על אהרון חליוה
(צילום: איציק חנית)
חליוה תישאר, אני שומע את הקולות,
את הרחש בחש, ולא מאמין,
שוב חושבים כמו עדר, אותה עמדה, אותו התדר.
אז עכשיו הטרנד זה לפטר את ראש אמ"ן.
למה אין משהו יותר טוב לעשות עם הזמן?!
מה רע בחליוה? איך אוהבים פה להוריד ת'ראש.
אז הוא אחראי למחדל הגדול מאז 73?!
הוא פיספס את ההתרעה ב-7 באוקטובר, זה נכון.
אבל תראו איך רק השבוע הוא אמר בביטחון,
שלא בטוח שהרע ביותר מאחורינו, ואנחנו לפני ימים מורכבים.
אז מה אתם לא אוהבים? זה אדם רציני.
שגם דאג להדגיש שהוא כבר אמר את זה – לא פעם ולא פעמיים.
והקפיץ מדינה שלמה לשמיים.
וחוץ מזה שהוא גם תיקן, כן כן.
תראו כמה מעט דברים גילינו שלא ידענו.
את היקף המנהרות, גם אלה שחודרות.
את כמות האמל"ח, יאללה מה כבר הוברח?
את המחבוא של דף, של סינוואר?
זהו נגמר?
את התוכנית לחטופים, בסדר נסתדר.
את המודיעין של החמאס, סבבה נמצא מודיעין אחר.
טוב אולי זה מספיק, כי אחרי שסופרים,
יש פה כמות מחדלים שמספיקה לכמה חיילים.
ותכל'ס איך הפקודים יכולים ללכת בעיניים עצמות
אחרי מי שזלזל בכל כך הרבה נורות אדומות.
אחרי מי שהיה שבוי, בקונספציה, ברעיון, עד שלקה בעיוורון
שעלה בחיי אלפים – חיילים וכמובן אזרחים.
רק ששם הוא לא נגמר כי מאז גילינו עד כמה המודיעין שלנו מחורר.
טבח אוקטובר הוא כישלון מהדהד במשקל כבד, של הרבה אנשים.
רק את הסיפור של חליוה שווה לבודד.
הרי על אותו משקל אפשר גם את אלוף הפיקוד, הרמטכ״ל, מפקד האוגדה.
גם זמנם יגיע אל דאגה, להחזיר את המדים ולרדת מהעמדה.
רק שלתחושתי סיפור חליוה מעורר הרבה יותר דאגה.
עליהם לפחות אפשר לומר שהשיבו חלק מהאמון,
במקרה שלו נדמה שלא, שאין, שאי אפשר.
הסיפור הזה נגמר. האמון רק יורד.
הקונספירציות משתוללות והשמועות, אוי לשמועות.
חצי שנה, אהרון חליוה זה די הותר.
תוריד את האף, תפנה את האגף.
הגיע הזמן, זה כבר דחוף שתחזיר את דרגות האלוף.
רגע לפני יום הזיכרון, תעשה את הדבר הנכון, שחרר,
ותן למדינה ולצה״ל להתקדם עם ראש אמ״ן אחר.
תסתכל למשפחות בעיניים אבל בלי המדים, קח אחריות. לזה הם מצפים.
